תביעת כתובה: מי זכאית וכמה מקבלים

תביעת כתובה היא הדרך שבה אישה דורשת בגירושין את הסכום שבעלה התחייב לו בכתובה. הכתובה היא שטר מחייב, אבל הזכאות לה תלויה בנסיבות הפרידה: בגידה של האישה עלולה לשלול אותה, ובעל שמסרב לקיים את חובותיו עלול להיות מחויב בה. גם שווי הרכוש שהאישה מקבלת בחלוקה משפיע על המשמעות המעשית של הכתובה, ולכן כל מקרה נבחן לגופו.

מי שמחפש מידע על תביעת כתובה נמצא בדרך כלל באמצע פרידה. יש מי שמחזיקה בידה מסמך שנחתם ביום החתונה, ותוהה אם הסכום שנכתב בו שווה משהו עכשיו, אחרי שנים של חיים משותפים. ויש מי שקיבל כתב תביעה, או שומע שהוא עומד לקבל, ומסתכל בדאגה על מספר שנכתב בהתרגשות מתחת לחופה. שני הצדדים שואלים בעצם את אותן שאלות: האם הכתובה מחייבת, כמה היא שווה, ואיך היא משתלבת בחלוקת הרכוש. התשובות תלויות בעובדות של כל זוג, אבל יש כללים שכדאי להכיר מראש. חלקם עו״ד אביב הראל מסביר בראיונות ובסרטונים של המשרד, וחלקם עלו בפודקאסט של המשרד מפי הטוען הרבני רועי רענן.

מה זו תביעת כתובה ולמה לא כדאי לזלזל בה?

תביעת כתובה היא דרישה לתשלום הסכום שהבעל התחייב לו בכתובה שנחתמה בחתונה. עו״ד אביב הראל מסביר ש”הרבה מאוד אנשים מזלזלים בזה”, אבל הכתובה היא שטר, “כמו צ’ק”, והיא חלק מהזכויות הרכושיות של האישה. מדובר בשטר על תנאי: הסכום נגבה כשהבעל מגרש את אשתו או כשהוא נפטר, והזכאות לו תלויה בנסיבות.

לפי אביב, גבר יהודי שנושא אישה כדת משה וישראל מתחייב בכתובה ל”שארה, כסותה ועונתה”. כלומר, לזון אותה, לדאוג לצרכיה ולקיים איתה יחסי אישות. מכאן נובעת גם הזכות למזונות: כל עוד בני הזוג נשואים, האישה יכולה לתבוע מבעלה מזונות, ואם בגדה, לדבריו, היא אינה מקבלת אותם. ההסבר המלא על הזכות הזו נמצא בעמוד על מזונות אישה.

כפי שהסביר הטוען הרבני רועי רענן בפודקאסט של המשרד, בדין העברי אין מערכת נישואין בלי כתובה. לדבריו, הסכום שבה “לא לקישוט ולא לראווה”: זה שטר חוב שנגבה בשני מקרים, כשהבעל מגרש את אשתו או כשהוא הולך לעולמו.

הכתובה נולדה בעולם אחר. אביב מתאר אותה כ”כרית הביטחון של האישה” בתקופה שבה אישה בת 50 שיצאה מנישואין התקשתה להינשא שוב ולפרנס את עצמה. רענן הוסיף שבאותן תקופות הכתובה הייתה למעשה הפנסיה שלה, כי בדרך כלל היא לא עבדה. היום, כשבני זוג צוברים יחד כסף, דירה וזכויות, השאלה מה כתוב בשטר נבחנת לצד השאלה מה האישה מקבלת ממילא בחלוקת הרכוש.

מי זכאית לכתובה בגירושין?

הזכאות לכתובה אינה אוטומטית בכל גירושין. עו״ד אביב הראל מסביר שיש “כללים עתיקים דתיים” שקובעים מתי אישה זכאית לכתובתה ומתי לא, ובית הדין הרבני בוחן אותם לפי נסיבות הפרידה. כשהבעל הוא שמפר את חובותיו בנישואין, למשל מסרב לקיים יחסי אישות או מסרב להביא ילדים, האישה עשויה להיות זכאית לכתובה בנוסף לגט.

המונח ההלכתי לבעל שמסרב לקיים את חובותיו בנישואין הוא “מורד”. אביב מסביר שכאשר הבעל אינו רוצה לקיים יחסי אישות, האישה “זכאית גם לכתובתה, ולא רק לגט”. אותו עיקרון חל, לדבריו, כשהאישה רוצה להביא ילדים והבעל אינו מוכן: במצב כזה בית הדין עשוי לחייב אותו בגט וגם בכתובה. ניסיון של בעל כזה לעכב את הגירושין באמצעות תביעת שלום בית שאינה כנה לא אמור לעצור את ההליך, כי הדיינים מבחינים בין תביעה כנה לבין תביעה טקטית.

ומה אם האישה היא שמסרבת? למראיין ששאל אם זה עובד גם הפוך, כלומר אם אישה שמסרבת לקיים יחסים משלמת לבעלה כתובה, אביב השיב: “לא. הכתובה היא שלה”. לדבריו, את האיזון בין בני הזוג אפשר למצוא במקום אחר: לפי בית הדין הרבני, מה שהאישה מרוויחה שייך לבעל (“מעשה ידיה”), כי הוא זה שזן ומפרנס. “ברגע שהוא לא זן ומפרנס והוא מורד, אז היא זוכה לכתובתה”.

אביב מקפיד להוסיף שגם כאן “כל מקרה לגופו”. הכתובה אינה סכום שמובטח לאישה בכל פרידה, והיא גם אינה התחייבות שהבעל יכול להתעלם ממנה.

בקטע מתוך ראיון לערוץ 13 אביב מסביר מתי אישה זכאית לכתובתה ומתי היא עלולה להפסיד אותה:

מתי אישה עלולה להפסיד את הכתובה?

המקרה המרכזי שבו אישה עלולה להפסיד את כתובתה הוא בגידה. לפי עו״ד אביב הראל, אישה שנקבע שבגדה בבעלה עלולה להפסיד את הכתובה ואת תוספת הכתובה, וגם אינה זכאית למזונות אישה. “מעשי כיעור”, כפי שבית הדין הרבני מגדיר אותם, עשויים להוביל לאותה תוצאה. בית הדין מכריע לפי הראיות, וההשפעה של בגידה נוגעת לכתובה ולמזונות, ולא לזכויות רכושיות שכבר התגבשו.

אביב מגדיר את הכתובה כ”שטר על תנאי”, שתלוי בנסיבות. אישה ש”זינתה תחת בעלה” מחויבת להתגרש, ולדבריו “היא מן הסתם גם מפסידה את כתובתה”. לגבי מזונות אישה במצב כזה הוא חד: “אין ויכוח בעניין הזה”.

בגידה, כך אביב מסביר, היא יותר מהמעשה עצמו. בית הדין הרבני מכיר ב”מעשי כיעור”, התנהגויות שאישה נשואה אינה אמורה לנהוג בהן, כמו התגפפות עם גבר זר, או אישה שמגדפת את בעלה בפני משפחתו. גם רומנים וירטואליים, פלרטוטים אגרסיביים וחילופי תמונות “יחשבו כמעשי כיעור, התוצאה היא אותה תוצאה”. ההגדרות המלאות מפורטות בעמוד על בגידה בתחום דיני משפחה.

חשוב להבחין בין התחומים. בגידה עשויה להשפיע על הכתובה, על תוספת הכתובה ועל מזונות האישה, אבל לא על זכויות רכושיות שכבר התגבשו. בית המשפט העליון קבע בדנג״ץ 8537/18 שזכויות כאלה אינן נשללות בדיעבד בגלל בגידה, וגם בית הדין הרבני מחויב להלכה הזו. בית הדין הרבני מיישם בעיקר את עקרונות המשפט העברי, ובנושאים כמו הכתובה, עילות הגירושין עשויות להשפיע על התוצאה.

לגבי אישה שבית הדין מגדיר כ”מורדת”, ההשלכות על הכתובה תלויות בנסיבות ובראיות שיוצגו, וזו שאלה שכדאי לבחון בייעוץ אישי לפני שמגישים תביעה או מתגוננים מפניה.

הטבלה מרכזת את המצבים שאביב מתאר ואת ההשפעה האפשרית שלהם:

בקטע קצר אביב מסביר מה בגידה עלולה לעשות לכתובה, לתוספת הכתובה ולמזונות האישה:

כמה כסף אפשר לקבל בתביעת כתובה?

נקודת המוצא היא הסכום שנכתב בכתובה, ומי שחתם עליו מתקשה להתנער ממנו. עו״ד אביב הראל מסביר שקשה לטעון “לא ממש התכוונתי” לסכום גבוה, ומנגד, מי שכתב סכום נמוך מאוד עלול לגלות שבית הדין לא יקבל גם אותו כפשוטו. גובה הסכום תלוי גם בסוג הכתובה, אשכנזית או ספרדית, ובשאלה מה האישה מקבלת בחלוקת הרכוש.

בסרטון קצר אביב מתאר את שני הקצוות. מי שכתב בכתובה מיליון ש״ח וטוען שלא באמת התכוון לסכום הזה נמצא בבעיה. מי שכתב סכום נמוך מאוד עלול לשמוע מבית הדין שכשם שהסכום הגבוה לא מתקבל כפשוטו, גם הסכום הנמוך לא, כי הבעל כתב “סכום שתהיה קלה בידו להוציאה”. המסר לשני הצדדים זהה: הסכום בכתובה הוא התחייבות של ממש, ואת המשמעות שלו בוחנים לגופו.

כפי שהסביר הטוען הרבני רועי רענן בפודקאסט של המשרד, כתובה “זה לא מכרז” שבו “כל המרבה במחיר זוכה בכלה”. כשנכתב סכום חריג, של מיליון ש״ח ויותר, נשאלת השאלה אם מדובר ב”אסמכתא”: התחייבות שנאמרה כדי להרשים את האורחים, מתוך מנהג משפחתי או כדי להראות כמה הכלה שווה בעיני החתן, בלי כוונה אמיתית לשלם.

לדברי רענן, בבתי הדין יש “מבוכה” בשאלה הזו, אבל מכמה פסקי דין שניתנו לאחרונה עולה שקשה לקבל את טענת האסמכתא: “כל דבר שאדם חותם עליו יש לו משמעות”, והבעל “לא יכול להימלט ממנו ככה בנקל”. עוד הוסיף שאם הסכום כולו אסמכתא, יוצא שאין כתובה בכלל.

גם בפסיקת בתי הדין הרבניים יש שני כיוונים. לצד מקרים שבהם בית הדין הפחית סכום בלתי מציאותי, שברור שלא התכוונו להתחייב בו, היו פסקי דין שחייבו תשלום של סכומים גבוהים. לכן אי אפשר להניח מראש שהסכום יופחת, וגם לא שישולם במלואו.

מה ההבדל בין כתובה אשכנזית לכתובה ספרדית?

אביב מסביר ש”יש כתובה אשכנזית ויש כתובה ספרדית”. הספרדית “בדרך כלל […] יקרה יותר”, והאשכנזית “בדרך כלל קמצנית יותר”. רענן פירט את ההבדל: בכתובה האשכנזית מופיע סכום של “200 זקוקים”. לדבריו, לפי השומה המקובלת שוויים אינו עולה על כ-8,000 ש״ח, ולפי שיטת החזון איש הם שווים 180,000 ש״ח, שיטה שנבחנת כשהצדדים טוענים שהם משתייכים לחוג שנוהג לפיה.

בעדות המזרח, לדברי רענן, נפוצות כתובות של מאות אלפי שקלים ואף מיליון ש״ח, ולעיתים הסכום נקוב בדולרים. את השווי בפועל של כל כתובה בוחנים לפי הנוסח שלה ולפי נסיבות התיק.

בסרטון קצר אביב מסביר למה גם סכום גבוה מדי וגם סכום נמוך מדי בכתובה עלולים לעורר בעיה:

מה הקשר בין הכתובה לחלוקת הרכוש?

הכתובה וחלוקת הרכוש הן שני חיובים נפרדים, אבל בית הדין הרבני בוחן אותם יחד. לפי הכלל “אין כפל מבצעים”, שעו״ד אביב הראל מסביר בסרטוני המשרד, אישה שיוצאת מהנישואין עם רכוש ששוויו עולה על סכום הכתובה לרוב לא תקבל גם את הכתובה. עם זאת, לפי הטוען הרבני רועי רענן, בשנים האחרונות חלק מהדיינים בוחנים את הכלל מחדש, ולכן כל מקרה נבחן לגופו.

אביב מסביר את ההיגיון של הכלל דרך ההיסטוריה של הכתובה: היא נועדה להיות כרית הביטחון והפנסיה של האישה. היום, ברוב המקרים, אישה יוצאת מהקשר עם מחצית מהפנסיות, מהזכויות הסוציאליות ומהנדל״ן, ולעיתים קרובות זה הרבה יותר מסכום הכתובה, “אז לא ייתכן שתקבל גם את זה וגם את זה”. את הכללים לחלוקה עצמה אפשר לקרוא בעמוד על חלוקת רכוש בגירושין.

בפודקאסט של המשרד המחישו אביב והאורח את הכלל בדוגמה: כתובה של חצי מיליון ש״ח, ואישה שיוצאת מהחלוקה עם רכוש בשווי של יותר מחצי מיליון ש״ח. במצב כזה, “למעשה אין משמעות לכתובה”. ההשוואה נעשית לפי שווי, ולא לפי מזומן: דירה או חצי דירה, קרקע, זכויות בפנסיה וקרן השתלמות נכנסים כולם לחשבון. רענן הוסיף שבעניינים שאינם מעמד אישי, בית הדין הרבני מחויב לחוק יחסי ממון בין בני זוג.

לצד זה, רענן תיאר שינוי. לדבריו, דיין בבית הדין הרבני הגדול שהוביל את כלל “כפל מבצעים” חזר בו ממנו בשנים האחרונות, ובעקבותיו סברו דיינים נוספים שיש מקום לתביעת כתובה גם אחרי חלוקה לפי חוק יחסי ממון, ולעיתים בסכום משמעותי. אביב הגיב באותה שיחה: “אנחנו בפתח עידן חדש, כמו בתחום המזונות”.

המשמעות המעשית לשני הצדדים היא שאין להניח מראש שהכתובה תתבטל, וגם לא שתשולם במלואה לצד מחצית הרכוש. גם במדריך על גירושין בבית הדין הרבני מוסבר שהיחס בין הכתובה לחלוקת הרכוש נבחן בכל תיק לפי נסיבותיו.

בפרק הפודקאסט אביב משוחח עם הטוען הרבני רועי רענן על גובה הכתובה, על טענת האסמכתא ועל הקשר בין הכתובה לחלוקת הרכוש:

איך מגישים תביעת כתובה ואיך היא נגבית?

תביעת כתובה בגירושין מוגשת בדרך כלל לבית הדין הרבני, ולא פעם היא נכרכת בתביעת הגירושין ונדונה לצדה. במקרים שבהם בית הדין מורה על גט מיידי, הוא רשאי לקבוע דיון נפרד בכתובה במועד מאוחר יותר, בלי לעכב את הגט. הכתובה היא שטר חוב, והיא נגבית כשהבעל מגרש את אשתו או כשהוא נפטר, ואז מתוך העיזבון.

כריכה פירושה הצמדה של נושאים לתביעת הגירושין, כך שבית הדין שמסדר את הגט יכריע גם בהם באותו הליך. דרישה לתשלום כתובה היא אחד הנושאים שנכרכים בדרך כלל, לצד חלוקת רכוש, מזונות אישה ומשמורת. ההסבר המלא נמצא בעמוד על כריכה בתביעת גירושין. לפי אביב, מי שפותח את התיק ראשון קובע באיזו ערכאה הוא יתנהל, ולכן כדאי לחשוב על הכתובה כבר בשלב הזה.

תביעת כתובה אינה כלי לעכב את הגט. במאמר שפרסם בכלכליסט כתב אביב שניסיון לדחות את הגט עד לסיום ההליכים הכספיים כמעט תמיד נכשל, ושהדיינים מבחינים מהר בין תביעה כנה לבין תביעה טקטית. כשבית הדין מגיע למסקנה שאין סיכוי לשקם את הנישואין, הוא יכול לחייב בגט ולקבוע את שאלת הכתובה לדיון נפרד, כפי שמוסבר בעמוד על סירוב גט מצד האישה.

את הדרך לגבות כתובה שנפסקה, את המועדים ואת העלויות כדאי לבדוק מול עורך דין לפני ההגשה, כי הם תלויים בערכאה ובנסיבות של כל תיק.

מה קורה לכתובה כשהבעל נפטר?

הכתובה נגבית גם כשהבעל נפטר, ואז היא נגבית מתוך העיזבון. אבל לא בכל מקרה אלמנה יכולה לקבל גם את כספי הכתובה וגם להמשיך להתגורר בדירה מכוח זכויות האלמנה. עו״ד אביב הראל כתב שאת הקשר בין הזכויות צריך לבדוק לפני שבוחרים אילו תביעות להגיש, כי תביעת כתובה עלולה להשפיע על המשך המגורים. על מצבה של אלמנה שבעלה נפטר בלי ילדים, ועל טקס החליצה, ראו חליצה וייבום.

זכויות האלמנה למגורים ולמזונות מתוך העיזבון קשורות להתחייבויות שנובעות מהנישואין ומתנאי הכתובה, ולכן הן נבחנות בנפרד מהשאלה מי ירש את הדירה. בפסיקה שפורסמה אפשר לראות את שני הכיוונים. בפסק דין של בית הדין הרבני בתל אביב משנת 2017 נקבע שהאלמנה תקבל מהעיזבון את כתובתה, מוצמדת לדולר, במקום המשך זכאות למגורים ולמזונות, והצו שהגן על מגוריה בוטל בכפוף לתשלום.

בתיק אחר, שנדון בבית הדין הרבני בבאר שבע, זכות האלמנה להמשיך לגור בדירה הותנתה, בין השאר, בכך שלא תגיש תביעה למימוש כספי הכתובה. לכן, כפי שאביב כתב, לפני הגשת תביעה למימוש כספי הכתובה צריך להבין כיצד המהלך ישפיע על המשך המגורים.

מה כדאי לבדוק לפני שמגישים תביעת כתובה או מתגוננים מפניה?

לפני תביעת כתובה, משני צדדיה, כדאי לאתר את הכתובה המקורית ולבדוק מה נכתב בה, להבין את התמונה הרכושית המלאה ואת נסיבות הפרידה, ולבחון באיזו ערכאה ובאיזה שלב נכון להעלות את הדרישה. התשובות לשאלות האלה קובעות אם לכתובה יש משמעות כספית בתיק, ובאיזה היקף, לאישה ולגבר כאחד.

הבדיקה כוללת בדרך כלל:

• הכתובה עצמה: הסכום, סוג הכתובה, אשכנזית או ספרדית, ותנאים מיוחדים אם נוספו.
• התמונה הרכושית: דירה, חסכונות, זכויות פנסיה וקרנות השתלמות, כי שוויים משפיע על המשמעות המעשית של הכתובה.
• נסיבות הפרידה: האם יש טענות לבגידה, למעשי כיעור או לסירוב של אחד הצדדים לקיים את חובותיו, ואילו ראיות קיימות.
• הערכאה והתזמון: האם לכרוך את הכתובה בתביעת הגירושין, ומה המשמעות של פתיחת התיק ראשון.
• אחרי פטירה: הקשר בין תביעת הכתובה לבין זכות האלמנה להמשיך לגור בדירה.

הכתובה היא אחד המקומות שבהם הדין הדתי והדין האזרחי נפגשים, ולכן קל לטעות בהערכת השווי שלה לשני הכיוונים. פגישה עם עורך דין גירושין ודיני משפחה שמכיר את בית הדין הרבני, לפני ההגשה או מיד אחרי קבלת התביעה, מאפשרת לראות את התמונה המלאה ולקבל החלטות בלי לחץ.

לייעוץ ראשוני אישי ודיסקרטי בנושא תביעת כתובה, ניתן להתקשר למשרד: 072-3306655.