מזונות

אחד הנושאים החשובים בתיקי גירושין הוא נושא המזונות. לפי הדין הישראלי, הבעל מחויב במזונות אשתו וכן במזונות ילדיו. פסיקת בית המשפט בשנים האחרונות הובילה לשינויים דרמטיים בדיני המזונות, כך שלעיתים האב לא יהיה חייב בתשלום מזונות כלל וייתכנו מצבים בהם חובת המזונות אף תהיה על האם. רוצים לדעת מתי חייבים בתשלום מזונות, מה התנאים לתשלום ולפי מה נקבעים הסכומים? כל זאת ועוד להלן.

חובת מזונות בדין העברי

כידוע, ענייני נישואין וגירושין בישראל נידונים, עבור זוגות יהודים, על פי דין תורה. המשמעות היא שההלכות הדתיות בעניין מזונות מהוות את הדין הנוהג בישראל לעניין זה! לכן, כדי לדעת מה הדין אומר ביחס לחובת מזונות, יש להכיר את המשפט העברי בנושא. כפי שנראה להלן, על גבי המשפט העברי בנה בית המשפט קומות נוספות וכמובן שנעסוק אף בהן.
המשפט העברי עוסק בשני סוגים של תשלומי מזונות – תשלום מזונות אישה ותשלום מזונות לילדים. נעסוק בכל אחת מחובות המזונות בנפרד.

מזונות אישה לפי דין תורה

ההלכה היהודית קובעת שלוש חובות עיקריות שהבעל חייב לאשתו – שארה, כסותה ועונתה. בעברית פשוטה, הבעל חייב לדאוג לאשתו למזונותיה, לביגוד ולקיים איתה יחסי אישות. אם כן, אחת החובות היא חובת “שארה”, הלא היא חובת המזונות.

כמה מזונות?

על פי הדין העברי, כל עוד בני זוג נשואים מחובתו של הבעל לדאוג למזונותיה של האישה. חובה זו מגולמת במילות הכתובה שהבעל כותב לאשתו במעמד הנישואין: “אני אזון, אכלכל ואפרנס”. ההלכה קובעת רמה בסיסית של חיוב מזונות, אולם כאשר בני הזוג כבר חיים ביחד לאורך שנים, נוצרת הסתמכות של האישה לרמת חיים מסוימת. חובתו של הבעל לשמור על רמת חיים זו והמזונות – ייקבעו בהתאם.

מדור ספציפי

זכות ייחודית של האישה על פי דין תורה, היא הזכות למדור ספציפי. בית הדין רשאי לפסוק כי על האישה להישאר בבית בו היא רגילה לחיות ולבעל לא תהיה זכות להוציא אותה מהדירה במסגרת חובת המזונות שלו כלפיה. זאת, גם במקרים בהם הדירה רשומה על שם הבעל בלבד! מדובר בסעד ייחודי שניתן לנשים בבית הדין הרבני, ולא ניתן להן בבית המשפט.

זכות קיזוז

חשוב לציין כי ייתכנו מקרים בהם חובת המזונות של הבעל תקוזז לפי הכלל “איני ניזונת ואיני עושה”. במקרים בהם הכנסתה של האישה גבוהה מהכנסתו של הבעל, היא זכאית להפרדה כלכלית שלא מחייבת אותה לערב את כספיה עם כספי הבעל. בתגובה, הכספים שהיא מרוויחה ויכלו להגיע לתא הכלכלי המשפחתי מתקזזים מחובת המזונות.

תום החיוב במזונות

עם מתן הגט, חובת “שארה כסותה ועונתה” פוקעת והבעל לא חייב יותר בתשלום מזונות לאשתו. לכן, פסיקת מזונות לטובת האישה תהיה רק לאורך הליך הגירושין ולא לאחריו. אולם בתי הדין הרבניים מושפעים גם הם ממגמות במשפט האזרחי ומהלך רוח עולמי ובשנים האחרונות ניתן לזהות יותר ויותר מקרים בהם בית הדין מחייב את הבעל בתשלום מזונות מינימליים לאשתו גם לאחר הגירושין.

פטור ממזונות על פי הדין העברי

לפי דין תורה, ישנם לא מעט מקרים בהם הבעל פטור מתשלום מזונות לאשתו. בנסיבות מסוימות, בגידה יכולה לפטור את הבעל מחובת המזונות. כמו כן, אישה שמודגרת כמורדת, כלומר מסרבת לקיים יחסי מין במטרה לצער את הבעל, תאבד אף היא את זכותה למזונות.
בכל אחד מהמקרים הללו, כמו גם מקרים בהם כלל לא חלה חובת מזונות לפי הדין הדתי, ניתן יהיה לפנות לדין האזרחי ולקבל מזונות אישה על פיו. מדובר במזונות לפי הפסיקה, שרצתה לתקן מצב מעוות בו אין חובת מזונות בקרב זוגות שלא נישאו לפי דין תורה.

מזונות אישה לפי הדין האזרחי

על זוגות ישראלים רבים לא חל דין תורה. בין אם מדובר במצב בו אחד מבני הזוג לא יהודי או בזוגות שפשוט לא התחתנו כדת משה וישראל, חובת מזונות לפי דין תורה לא תחול על זוגות אלו. האם המשמעות היא שזוגות אלו לא מחויבים בתשלום מזונות? בפסק דין מפורסם הידוע בשם פלונית פרגוואי, השופט אהרן ברק קבע כי חובת המזונות תחול גם על זוגות אלו.

על פי פסיקת ברק, שהפכה להלכה מושרשת בדין הישראלי, חלה חובת מזונות גם על זוגות שלא נישאו כדת משה וישראל. עם זאת, האופן בו נפסקים מזונות אלו שונה בתכלית מאופן פסיקת המזונות במשפט העברי. במקרים אלו, הכנסות בני הזוג מושוות זו לזו במטרה לבחון האם ראוי שאחד מבני הזוג ישלם מזונות לבן הזוג השני. זאת, בניגוד לדין העברי שם הבעל מחויב בתשלום מזונות לאשתו ולא להיפך.

מזונות ילדים

מזונות אישה הם אכן מזונות חשובים, אך עיקר תשלום המזונות הוא תשלום מזונות הילדים. על ההורים חלה חובה לדאוג למזונות ילדיהם, עד הגיעם לבגרות. על פי הדין העברי הפשוט, חובת המזונות מוטלת על האב בלבד. עליו לדאוג לצרכיהם הבסיסיים של ילדיו, בסכום שנאמד על ידי בית המשפט ב-1,000 עד 1,500 שקלים בחודש. זאת, בנוסף להשתתפות בהוצאות הדיור של האם.

הלכה זו יצרה מצבים אבסורדיים. גם בקרב זוגות אצלם המשמורת משותפת וההכנסות דומות, הבעל עדיין התחייב בתשלום מזונות לילדיו. זאת, למרות שהוא מוציא על גידולם לא פחות ממה שהאם מוציאה.

מציאות זו השתנתה בפסיקת בית המשפט בתיק בע”מ 919/15. בתיק זה נקבעה הלכה לפיה כאשר להורים משמורת משותפת על הילדים והכנסות ההורים דומות, האב יהיה פטור מחובת תשלום המזונות עבור ילדים בגילאי 6 ומעלה. באופן כללי, פסק הדין חולל מהפכה שהובילה לבחינה נסיבתית של תנאי המשמורת, הכנסות ההורים, הוצאות הדיור והוצאות גידול הילדים במקום לקביעות עקרוניות של חובות תשלום על פי דין תורה.

חשוב לציין – עיקר השפעתו של בע”מ 919 היא על פסיקת בתי המשפט ופחות על פסיקתו של בתי הדין הדתיים. בתי הדין כפרו בסמכותו של בית המשפט העליון להכתיב להם כיצד צריך לפסוק מזונות על פי הדין הדתי וחלק מבתי הדין דבקים בהלכות שנהגו לפני פסיקת בית המשפט העליון.

על זאת, אף בקרב בתי הדין מחלחלת ההבנה שהטלת מלוא תשלום המזונות על האב אינה סבירה כלל וכלל במציאות המודרנית. מכיוון שכך, ניתן לראות את השפעת הבע”מ גם בבתי הדין הרבניים שפוסקים יותר ויותר על פי עקרונות בע”מ 919 ופחות לפי דרכי הפסיקה שנהגו לפניו.

לקריאה נוספת בנושא: עורך דין מזונות

ההבדלים בין מזונות ילדים ומזונות אישה בגירושין 

הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים המרכזיים בין דמי מזונות ילדים ותשלומי מזונות אישה במסגרת הגירושין:

שאלות בעקבות בע”מ 919

בע”מ 919 הוליד שאלות רבות עימן בתי הדין ובתי המשפט מתמודדים עד היום. מה דינם של הסדרי מזונות שנפסקו לפני בע”מ 919? מה קורה עם מזונות ילדים שבמשמורת האם בלבד, אך הכנסות האם גבוהות משמעותית מהכנסות האב? האם ייתכנו מצבים בהם האם תשלם מזונות לאב?

התשובות לכל השאלות הללו עודן פתוחות, לא חד משמעיות ותלויות בנסיבות המקרים הספציפיים. מכיוון שכך, חשוב להיות מיוצגים בהליכי מזונות על ידי עו”ד משפחה מובילים בתחום, שיידעו לייצג את האינטרס שלכם בשאלות פתוחות אלו ולהציג את הנסיבות כך שיובילו לפסיקה לטובתכם.

כיצד מחשבים מזונות ילדים?

אין נוסחה אחידה לחישוב מזונות ילדים בישראל. בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני בוחנים מספר גורמים ומגיעים לסכום שמשקף את צרכי הילדים ואת יכולת ההורים. הגורמים המרכזיים שנבחנים:

• הכנסות שני ההורים: לאחר בע”מ 919/15, בית המשפט בוחן את היחס בין ההכנסות ולא רק את הכנסת האב. הכנסות דומות בהסדר משמורת משותפת עשויות להוביל להפחתה משמעותית.
• הסדרי המשמורת: כמה זמן הילדים שוהים אצל כל הורה. ככל שהחלוקה שווה יותר, כך ההשפעה על סכום המזונות גדלה.
• גיל הילדים: לילדים מתחת לגיל 6 חל דין תורה באופן מוחלט יותר, ולכן החיוב על האב גבוה יותר. מגיל 6 ומעלה, בית המשפט מפעיל שיקול דעת רחב יותר.
• צרכי הילדים: צרכים הכרחיים (מזון, ביגוד, חינוך, בריאות) מובחנים מצרכים מדיניים (חוגים, טיולים, בילויים). הצרכים ההכרחיים מוערכים בסכום של כ-1,750 עד 2,500 שקלים לילד, אך הסכום הסופי תלוי בנסיבות.
• הוצאות מדור: חלקו של הילד בהוצאות הדיור אצל ההורה המשמורן נפסק בנפרד ומתווסף לסכום המזונות הבסיסי.

אי תשלום מזונות — סנקציות ואכיפה

כאשר חייב מזונות אינו משלם, הזכאי רשאי לפתוח תיק בהוצאה לפועל לאכיפת פסק הדין. הוצאה לפועל למזונות נהנית ממעמד מיוחד בדין הישראלי — חוב מזונות מקבל עדיפות על פני חובות אחרים, ולרשם ההוצאה לפועל סמכויות רחבות לאכיפתו.

הסנקציות האפשריות כוללות:

• עיקול משכורת: ניתן לעקל חלק מהכנסת החייב ישירות מהמעסיק.
• עיקול חשבונות בנק ונכסים: כולל רכבים, נדל”ן וכספים בקופות חיסכון.
• הגבלות: הגבלת יציאה מהארץ, הגבלת רישיון נהיגה, הגבלת דרכון והגבלת שימוש בכרטיסי אשראי.
• צו מאסר: במקרים חמורים של סרבנות תשלום, רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מאסר החייב.

חשוב לדעת כי גם כאשר החייב טוען שאין לו יכולת לשלם, עליו להוכיח זאת. הנטל מוטל על החייב להראות שעשה מאמצים ממשיים לעמוד בחיוב. אם אתם מתמודדים עם אי תשלום מזונות, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי כדי לבחון את דרכי האכיפה המתאימות.

שאלות נפוצות בנושא מזונות

מה כוללים דמי מזונות ילדים?

דמי מזונות כוללים את כל צרכיו ההכרחיים של הילד: מזון, ביגוד, הנעלה, חינוך (שכר לימוד, ספרים, ציוד), בריאות (ביטוח, טיפולים), ומדור (חלק יחסי בשכר דירה או משכנתא). מעבר לצרכים ההכרחיים, בית המשפט עשוי לפסוק השתתפות בהוצאות נוספות כמו חוגים, קייטנות ובילויים, בהתאם לרמת החיים אליה הורגלו הילדים.

מתי לא משלמים מזונות?

ישנם מצבים שבהם חובת תשלום מזונות מופחתת או אינה חלה: כאשר שני ההורים בעלי הכנסות דומות ומשמורת משותפת (בעקבות בע”מ 919/15); כאשר הילדים הגיעו לגיל 18 (בדרך כלל); כאשר האישה מוגדרת כ”מורדת” בדין הדתי; או כאשר ניתן גט והחיוב כלפי האישה פוקע. כל מקרה נבחן לגופו.

כמה מזונות ילדים צריך לשלם?

אין סכום קבוע. הסכום נקבע על ידי בית המשפט בהתאם להכנסות ההורים, הסדרי המשמורת, גיל הילדים וצרכיהם. בפועל, סכומי מזונות הכרחיים נעים בדרך כלל בין 1,750 ל-2,500 שקלים לילד, בתוספת מדור והוצאות חריגות, אך הטווח יכול להיות רחב יותר בהתאם לנסיבות.

האם אפשר להפחית מזונות שנפסקו?

כן, באמצעות הגשת תביעה להפחתת מזונות בעילה של שינוי נסיבות מהותי. שינוי נסיבות יכול להיות ירידה בהכנסות האב, עלייה בהכנסות האם, שינוי בהסדרי המשמורת, או הגעת ילדים לגיל 18. בית המשפט בוחן אם השינוי מהותי ולא זמני לפני שמאשר הפחתה.

מתי מפסיקים לשלם מזונות ילדים?

ככלל, חובת המזונות נמשכת עד הגיע הילד לגיל 18. בפועל, בתי המשפט פוסקים לעיתים מזונות מופחתים בתקופת השירות הצבאי (עד גיל 21), בהתאם לנסיבות ולצרכי הילד הבגיר. חובת מזונות לאישה פוקעת עם מתן הגט, אם כי בתי הדין הרבניים עשויים בנסיבות חריגות לפסוק מזונות מינימליים גם לאחר הגירושין.

מה קורה אם לא משלמים מזונות?

אי תשלום מזונות עלול להוביל לפתיחת תיק הוצאה לפועל, עיקול משכורת וחשבונות בנק, הגבלות על יציאה מהארץ ורישיון נהיגה, ובמקרים חמורים אף צו מאסר. חוב מזונות מקבל עדיפות על פני חובות רגילים ולא ניתן למחול עליו בהליכי פשיטת רגל.

האם מזונות כוללים שכר דירה?

מזונות ילדים כוללים מרכיב מדור — חלקו היחסי של הילד בהוצאות הדיור של ההורה המשמורן. מרכיב זה נפסק בנפרד מהמזונות הבסיסיים ומוערך כאחוז מהוצאות הדיור בפועל, בדרך כלל כשליש. אצל האם עצמה, קיימת בדין הדתי זכות ייחודית למדור ספציפי — הזכות להישאר בדירת המגורים גם אם היא רשומה על שם הבעל.

איך מגישים תביעת מזונות?

תביעת מזונות מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. יש לצרף לתביעה תצהיר, אסמכתאות על הכנסות ועל צרכי הילדים, ומסמכים רלוונטיים. מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני הגשת התביעה כדי לוודא שהיא מבוססת כראוי ושהפורום הנבחר (בית משפט או בית דין) מתאים לנסיבות.

לסיכום, מזונות אישה ומזונות ילדים מהווים נדבך משמעותי בתיקי גירושין. הבסיס החוקי בנושאים אלו הוא הדין הדתי, אולם על גביו נוספו כללים רבים מהדין האזרחי. ערבוב החוקים והסמכויות בתיקים אלו יוצרים חוסר וודאות רב באשר לפסיקת בית המשפט או בית הדין. לכן, חשוב להיות מיוצגים בהליך על ידי עורכי דין מובילים בתחום.