מזונות ילדים

מזונות ילדים הם החובה של ההורים לממן את צורכי ילדיהם, והזכות למזונות שייכת לילדים עצמם ולא להורה שמקבל את התשלום. לפי סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט-1959, הורה חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הדין האישי החל עליו, ואצל הורים יהודים זה הדין העברי. הסכום נקבע לפי גיל הילדים, צורכיהם, הכנסות שני ההורים וחלוקת זמני השהות. מאז בע”מ 919/15 (2017), בגילאי 6 עד 15 שני ההורים חבים במזונות באופן שווה, לפי יכולתם הכלכלית היחסית. המדריך מרכז את כל השלבים: מהתביעה והמזונות הזמניים, דרך שינוי הסכום, ועד אכיפה כשהתשלום לא מגיע.

 

שאלת המזונות עולה בדרך כלל ברגע רגיש. הבית מתפצל לשניים, ההוצאות גדלות, ושני ההורים חוששים שהילדים יישאו במחיר. הבנה של הכללים לא מעלימה את הקושי, אבל היא מאפשרת לקבל החלטות מתוך תמונה ברורה ולא מתוך שמועות. המדריך שלפניכם בנוי כשאלות ותשובות, וכל פרק מפנה למאמר מפורט יותר באתר.

מה הם מזונות ילדים ועל איזה חוק הם מבוססים?

מזונות ילדים הם הכסף שנועד לכסות את צורכי הילד אחרי פרידת ההורים: מזון, ביגוד, חינוך, בריאות ומדור. הבסיס החוקי הוא החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט-1959. סעיף 3(א) לחוק קובע שאדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הדין האישי החל עליו, ולכן אצל הורים יהודים קובע הדין העברי, כפי שבתי המשפט פירשו אותו לאורך השנים.

לנוסח המלא של החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט-1959 באתר נבו. לצד סעיף 3(א), החוק כולל מסלול נוסף: לפי סעיף 3(ב) וסעיף 3א, מי שאינו חייב במזונות ילדיו לפי הדין האישי, או שלא חל עליו דין אישי, חייב לפי החוק עצמו. במסלול הזה אביו ואמו של הקטין חייבים במזונותיו, והנטל מתחלק ביניהם “בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא”, בלי קשר לשאלה אצל מי הילד מוחזק.

תביעת מזונות ילדים נדונה בבית המשפט לענייני משפחה, שהוא הערכאה המוסמכת לפי סעיף 18 לחוק. סעיף 19 שומר על סמכות בתי הדין הדתיים במקום שבו הם מוסמכים לפי חיקוק, ולכן במצבים מסוימים גם בית הדין הרבני דן בשאלות של מזונות.

חשוב להבחין בין מזונות הילדים לבין מזונות בן או בת הזוג. אלה שני חיובים נפרדים, עם כללים שונים ומועדי סיום שונים. להבדלים ביניהם ראו מזונות אישה ומזונות ילדים, ולמדריך על הצד הזוגי ראו מזונות אישה. כל המאמרים באתר בנושא מרוכזים בעמוד מזונות: כל המדריכים.

איך בית המשפט קובע את גובה מזונות הילדים?

גובה מזונות הילדים נקבע בכל תיק לגופו, ואין בחוק טבלה או נוסחה קבועה. כשההורים אינם מגיעים להסכמה, בית המשפט לענייני משפחה קובע את הסכום לפי נתוני המשפחה. בפועל בית המשפט בוחן את גיל הילדים, את צורכיהם, את הכנסות שני ההורים מכל המקורות, את חלוקת זמני השהות ואת עלות המדור שבו הילדים גרים.

חמשת הגורמים המרכזיים שמשפיעים על החישוב:

1. גיל הילדים: הדין מבחין בין גילאי 0 עד 6, 6 עד 15 ו-15 עד 18, ובהמשך גם בין תקופת הלימודים לתקופת השירות הצבאי או הלאומי.
2. הדין האישי של ההורים: אצל הורים יהודים חל הדין העברי, על ההבחנות שהוא עושה בין הגילאים ובין סוגי הצרכים.
3. צורכי הילדים: ההבחנה בין צרכים הכרחיים לבין צרכים לפי רמת החיים שאליה הילדים הורגלו.
4. זמני השהות אצל כל הורה: בימי חול, בסופי שבוע ובחגים. על הקשר בין חלוקת הזמן להסדר המשפטי ראו חלוקת זמני שהות במקום קביעת משמורת.
5. הכנסות שני ההורים: משכר ומכל מקור אחר, וכמה נשאר לכל הורה למחייתו ולמחיית הילדים בזמן שהם אצלו.

רבים מניחים שהאב הוא תמיד מי שמשלם. בפועל, מאז הלכת בע”מ 919/15 גם הכנסות האם נכנסות לחישוב בגילאי 6 עד 15, והנטל מתחלק בין שני ההורים לפי יכולתם. להרחבה ראו מי משלם מזונות: האב או האם.

איך נקבע גובה התשלום של מזונות הילדים? (סרטון)

בסרטון קצר עונה עו”ד אביב הראל על השאלה איך נקבע גובה התשלום של מזונות הילדים, ומה בית המשפט בוחן בפועל.

מה ההבדל בין צרכים הכרחיים לצרכים תלויי רמת חיים?

צרכים הכרחיים הם הבסיס שבלעדיו הילד אינו יכול להתקיים: מזון, ביגוד והנעלה בסיסיים, חינוך פורמלי, ביטוח בריאות ותרופות שגרתיות, וחלקו של הילד בעלות המדור. צרכים תלויי רמת חיים, שבדין העברי נקראים “מזונות מדין צדקה”, הם כל מה שמעבר לכך, עד רמת החיים שאליה הילד הורגל לפני הפרידה, בכפוף ליכולת הכלכלית של ההורים.

לפי הדין העברי, כפי שפורט בפסק הדין בבע”מ 919/15, החובה לספק את הצרכים ההכרחיים נגזרת מצורכי הילד ולא מעושרו של ההורה. בלשון הפסיקה, היא “שווה לעני ולעשיר”. לכן אין מדובר בסכום שעולה או יורד לפי ההכנסה, אלא ברף בסיסי שנועד להבטיח קיום.

מזונות מדין צדקה תלויים ביכולת. הם נפסקים כאשר ההורה “אמיד”, כלומר נותר בידיו כסף אחרי שסיפק את צרכיו שלו, והפסיקה נוטה לראות בכל הורה שאינו עני כמי שיכול לשאת בהם. חובה זו חלה מלידה ולאורך כל תקופת הקטינות. לפי הגישה שאומצה בפסיקה, האב והאם שווים לגמרי בחבות במזונות מדין צדקה, וכל אחד מהם מחויב לפי יכולתו.

ההבחנה הזו אינה עניין תיאורטי. היא קובעת מי נושא בכל רכיב, והאם מצבו הכלכלי של הורה יכול להפחית את חלקו. לכן היא חוזרת בכל אחד מהפרקים הבאים.

מה כוללים דמי מזונות?

דמי מזונות כוללים את הצרכים השוטפים של הילד: מזון, ביגוד והנעלה, חינוך, ביטוח בריאות ותרופות שגרתיות, וחלקו של הילד בעלות המדור, כלומר בשכר הדירה ובהחזקת הבית של ההורה שהוא גר אצלו. מעבר לכך, בית המשפט יכול לקבוע מנגנון נפרד לחלוקת הוצאות חריגות, שאינן חלק מהצרכים השוטפים, בין שני ההורים ולפי יכולתם הכלכלית.

פירוט הרכיבים, כפי שהם מתוארים בפסיקה:

• מזונות שוטפים: מזון, ביגוד והנעלה, וצרכים יומיומיים של הילד.
• חינוך: חינוך פורמלי נכלל בצרכים ההכרחיים. הוצאות חינוך נוספות נבחנות לפי רמת החיים ויכולת ההורים.
• בריאות: ביטוח בריאות ותרופות שגרתיות.
• מדור: חלקם של הילדים בשכר הדירה או בעלות המגורים ובהוצאות אחזקת הבית. לפי הפסיקה שסוכמה בבע”מ 919/15, חלק זה מכומת בדרך כלל בכשליש עד מחצית מהעלות שמשלם ההורה שהילדים גרים אצלו.
• הוצאות חריגות: הוצאות שאינן שוטפות נקבעות בנפרד בפסק הדין. במשמורת משותפת נקבע כי ההורים ממשיכים לחלוק בהן בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם.

כדאי לבדוק היטב את נוסח פסק הדין או ההסכם. ההגדרה של מה נחשב “הוצאה חריגה”, ומי מאשר אותה מראש, היא מקור נפוץ לחילוקי דעות בין הורים בשנים שאחרי הגירושין.

כמה משלמים מזונות על ילד אחד?

אין בחוק סכום קבוע למזונות של ילד אחד. בפסק הדין בבע”מ 919/15 משנת 2017 תיאר בית המשפט העליון את הנוהג שהתגבש בערכאות: הצרכים ההכרחיים של ילד יחיד כומתו בסכום בסיס חודשי שהתגבש בפסיקה, ולכך נוסף חלקו בעלות המדור. מעבר לבסיס הזה נפסקים צרכים לפי רמת החיים ויכולת ההורים, ולכן הסכום בפועל שונה ממשפחה למשפחה.

מי שרוצה לראות את הסכום שתואר אז ימצא אותו בפסקה 22 לחוות דעתו של השופט ע’ פוגלמן בפסק הדין. חשוב לקרוא אותו בזהירות: זהו תיאור של הפסיקה עד 2017, ולא טבלה רשמית או סכום מינימום שנקבע בחוק. בגילאי 6 עד 15, אחרי ההלכה, הנטל מתחלק בין שני ההורים לפי יכולתם, כך שהתשלום שעובר מהורה להורה יכול להיות נמוך או גבוה מהבסיס הזה.

כשם שאין בחוק מינימום קבוע, אין בו גם תקרה. ככל שרמת החיים של המשפחה ויכולת ההורים גבוהות יותר, כך עשויים הצרכים שנפסקים מדין צדקה להיות גבוהים יותר.

בסופו של דבר הסכום נגזר מנתונים מדידים: תלושי שכר והכנסות אחרות של שני ההורים, עלות המגורים, הוצאות קבועות של הילדים וחלוקת הזמן. מחשבונים באינטרנט יכולים לתת כיוון כללי, אבל הם אינם מחייבים את בית המשפט. כל מקרה נבחן לגופו.

כמה משלמים מזונות על 2 ילדים או יותר?

מזונות לשני ילדים או יותר אינם מכפלה פשוטה של הסכום לילד אחד. כפי שסוכם בבע”מ 919/15, בהסתמך על ע”א 552/87 ורד נ’ ורד, כאשר יש כמה ילדים במשפחה חלק מסכום הבסיס חופף, ולכן הסכום הכולל פוחת ביחס להכפלה. גם עלות המדור אינה גדלה באופן יחסי למספר הילדים, ולכן נדרש חישוב שמותאם למשפחה המסוימת.

ההיגיון פשוט: חלק מההוצאות משותפות לכל הילדים ומתקזזות. הדירה, החשמל והמים, למשל, נשארים במידה רבה אותן הוצאות גם כשיש ילד נוסף בבית. לכן במשפחה עם שניים, שלושה או ארבעה ילדים, בית המשפט בוחן את הצרכים של כל ילד בנפרד ואת החיסכון שנובע מהחיים המשותפים.

מאחר שכל ילד יכול להיות בקבוצת גיל אחרת, ייתכן שבאותה משפחה יחולו כללים שונים על ילדים שונים. ילד בן 4 וילד בן 10 באותו בית נבחנים לפי מסגרות משפטיות שונות, כפי שמפורט בטבלה שבפרק הבא.

איך משתנים מזונות הילדים לפי גיל הילד?

הדין מחלק את חובת המזונות לארבעה שלבים. בגילאי 0 עד 6 האב חייב בצרכים ההכרחיים בכל מצב. בגילאי 6 עד 15 שני ההורים חבים באופן שווה לפי יכולתם, בעקבות בע”מ 919/15. בגילאי 15 עד 18 החיוב הוא מדין צדקה ומוטל על שני ההורים. מסיום הלימודים ועד תום שירות צבאי סדיר או שירות לאומי, נפסק בדרך כלל כשליש מהסכום.

מה הדין בגילאי 0 עד 6?

בגילאים אלה, שהדין העברי מכנה “קטני קטנים”, האב חייב לשלם את המזונות ההכרחיים בכל מקרה, גם אם מצבו הכלכלי רע ואף אם לילדים יש מקורות פרנסה אחרים. פסק הדין בבע”מ 919/15 עסק במפורש בגילאי 6 עד 15 בלבד ולא שינה את הכלל הזה. צרכים שמעבר להכרחי נבחנים מדין צדקה, לפי יכולת שני ההורים.

מה הדין בגילאי 6 עד 15?

עד 2017 חלה על האב היהודי חובה בלעדית לספק את הצרכים ההכרחיים של ילדיו עד גיל 15, והאם הייתה פטורה ממנה לגמרי. בע”מ 919/15 שינתה את התמונה בגילאים אלה, והחלוקה נעשית היום לפי היכולת הכלכלית היחסית של שני ההורים. הפרק הבא מפרט מה בדיוק נקבע.

מה הדין בגילאי 15 עד 18?

בגילאים אלה החיוב הוא מדין צדקה בלבד, והוא חל באופן שווה על שני ההורים לפי יכולותיהם. בית המשפט העליון ציין שהפרשנות שאימץ בבע”מ 919/15 משווה את הדין בגילאי 6 עד 15 לדין בגילאי 15 עד 18. לכן הגעה לגיל 15 אינה, כשלעצמה, סיבה אוטומטית להפחתת מזונות. הסכום שנקבע ממשיך לחייב עד שבית המשפט משנה אותו.

מה קבע בית המשפט העליון בבע”מ 919/15?

בבע”מ 919/15, שניתן ב-19.7.2017 בהרכב מורחב של שבעה שופטים, קבע בית המשפט העליון פה אחד כי בגילאי 6 עד 15 שני ההורים חבים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה. החלוקה ביניהם נקבעת לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות שכר עבודה, בהתחשב בחלוקת המשמורת הפיזית בפועל ובמכלול נסיבות המקרה.

אפשר לקרוא את פסק הדין המלא בבע”מ 919/15 באתר הרשות השופטת. לפני ההלכה, האב נשא לבדו בצרכים ההכרחיים של ילדיו עד גיל 15. במשמורת משותפת, המצב הזה עלול היה להשאיר את האב בלי המשאבים הדרושים לו כדי לגדל את הילדים בזמן שהם אצלו. בית המשפט בחר בפרשנות הלכתית מוכרת לתקנת תש”ד, שלפיה בגילאים אלה החיוב מוטל על שני ההורים, ונימק זאת בטובת הילד ובשוויון בין ההורים.

ההלכה ניתנה על רקע תיקים של משמורת פיזית משותפת, ובחלק מחוות הדעת הודגש שזה ההקשר שבו היא עוסקת. עם זאת, נוסח ההכרעה עצמו כללי: חלוקת הנטל נקבעת “בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל”. לכן השאלה איך ההלכה מיושמת במשפחה מסוימת, כשהזמן אינו מתחלק שווה בשווה, נבחנת לגופה.

למקרה הטיפוסי של משמורת פיזית משותפת אימץ בית המשפט, כברירת מחדל שניתן לסטות ממנה, את העקרונות שפירטה השופטת ד’ ברק-ארז:

• כל הורה נושא בעין בהוצאות הקיום השוטפות של הילדים בזמן שהם אצלו, והוצאות אלה מתקזזות בלי העברת כספים.
• להוצאות שאינן שוטפות, כמו ביגוד, ספרים וטיפול רפואי שאינו צפוי, נקבע מנגנון מרכז. בדרך כלל זה “הורה מרכז” שמקבל מההורה השני מחצית מההוצאות האלה, כשההכנסות שוות.
• הוצאות חריגות מתחלקות בין ההורים בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם.
• כל הורה נושא בעין בהוצאות המדור של הילדים בביתו, בתנאי שהעול הכפול אינו פוגע ביכולת לממן את מה שהילדים צריכים.

אחת התוצאות שבית המשפט ציין במפורש: כאשר ההורים שקולים מבחינה כלכלית, ייתכן שכל הורה יישא במזונות הילדים בזמן שהם אצלו, והתשלום ביניהם יצטמצם לחלוקת הוצאות מסוימות. לדוגמאות ולאופן החישוב בפועל ראו המדריך המלא לחישוב מזונות במשמורת משותפת.

עד איזה גיל משלמים מזונות ילדים?

מזונות ילדים משולמים עד גיל 18, שהוא גיל הבגרות לפי סעיף 1 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות). אם הילד עדיין לומד בבית הספר אחרי גיל 18, החיוב נמשך עד סיום הלימודים. מסיום הלימודים ועד תום שירות צבאי סדיר או שירות לאומי, הפסיקה מניחה שהילד עדיין נזקק לתמיכה, ובדרך כלל נפסק כשליש מהמזונות שנקבעו עד גיל 18.

למה משלמים מזונות גם בזמן השירות הצבאי?

בע”א 4480/93 פלוני נ’ פלונית קבע בית המשפט העליון חזקה עובדתית: ילד בגיר שמשרת בשירות צבאי סדיר נחשב כמי שאינו יכול לספק את צרכיו בעצמו, ולכן הוא עומד בתנאי הנזקקות שבסעיף 5(2) לחוק. בית המשפט הסביר שמציאות החיים בישראל מחייבת להביא בחשבון שחייל בשירות סדיר סמוך לרוב על שולחן הוריו.

בית המשפט התייחס גם לתקופה שבין סיום הלימודים לבין הגיוס, והציע להחיל עליה את אותה חזקה, כששיעור התמיכה פוחת עד כדי שליש מהמזונות בגיל עד 18. בפסיקה הורחב הכלל גם לשירות לאומי. אין כאן הארכה אוטומטית של החיוב: החזקה ניתנת לסתירה לשני הכיוונים, ועילת שינוי הנסיבות עומדת גם להורה וגם לילד.

מה לגבי מכינה קדם צבאית, שירות הסדר או עתודה אקדמית?

בתי משפט לענייני משפחה החילו את הכלל גם על לימודים במכינה קדם צבאית ועל לימודים בישיבה במסגרת שירות הסדר. מסלול העתודה האקדמית, שבו הלימודים קודמים לשירות, שונה משירות סדיר רגיל. לכן השאלה אם משלמים בו מזונות, ובאיזה שיעור, נבחנת לגופה לפי מבחן הנזקקות והתלות הכלכלית של הצעיר או הצעירה בהוריהם.

האם יש חובת מזונות עד גיל 21 או אחרי השירות?

בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) אין גיל 21 כגבול קבוע. אחרי תום השירות, חובת הורה כלפי ילד בגיר נבחנת לפי סעיף 4(2) לחוק, שמונה את “ילדיו הבגירים” בין בני המשפחה שאדם חייב במזונותיהם, ובכפוף לתנאים המצטברים שבסעיף 5. בין היתר, על ההורה להיות מסוגל לשאת בכך אחרי סיפוק צרכיו וצורכי ילדיו הקטינים, והילד, על אף מאמציו, אינו יכול לספק את צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר.

בית המשפט העליון הכיר בכך שיש מקרים שבהם התלות בהורים נמשכת גם אחרי השירות, ויש מקרים שבהם השירות מנתק אותה. כל מקרה נבחן לגופו. על המצבים שבהם החיוב מסתיים או מצטמצם ראו מתי לא משלמים מזונות.

איך משמורת משותפת וזמני שהות משפיעים על מזונות הילדים?

בגילאי 6 עד 15, חלוקת זמני השהות היא חלק מהחישוב: כל הורה נושא ישירות בהוצאות הילדים בזמן שהם אצלו, והנטל הכולל מתחלק לפי היכולת הכלכלית היחסית של ההורים. במשמורת משותפת עם הכנסות דומות, התשלום בין ההורים עשוי להצטמצם מאוד. עם זאת, זמני שהות רחבים אינם מבטלים מעצמם את חובת המזונות, ובגילאי 0 עד 6 הכלל שונה.

הבהרת מינוח: המונח “משמורת משותפת” מוכר לרוב הקוראים, ובפסקי דין ובהסכמים נפוצים גם המונחים “זמני שהות” ו”הסדרי שהות”. הם מתארים את החלוקה המעשית של הזמן שבו הילדים נמצאים אצל כל הורה, לצד אחריות הורית משותפת של שניהם. בעמוד זה משמשים שני המונחים, והכוונה המעשית היא לשאלה כמה זמן הילדים שוהים אצל כל הורה.

לפני 2017, האב נשא לבדו בצרכים ההכרחיים של ילדיו עד גיל 15, גם כשהילדים שהו אצלו חלק ניכר מהזמן והוא מימן את מחייתם באותם ימים. בתי המשפט המחוזיים פיתחו גישות שונות להפחתת התשלום במשמורת משותפת, וחוסר האחידות הזה היה אחת הסיבות לדיון בהרכב מורחב. הלכת בע”מ 919/15 קבעה עיקרון אחיד לגילאי 6 עד 15, שבו יש התאמה בין הסכום לבין ההוצאות שכל הורה נושא בהן בפועל.

אין דרישה שהזמן יתחלק שווה בשווה. בית המשפט בוחן את החלוקה בפועל, את ההכנסות ואת הצרכים, ומתאים את החיוב למצב הקיים. למשמעות המשפטית של הסדר כזה ולתנאים שבהם הוא נקבע ראו משמורת משותפת.

מה הם מזונות זמניים ומתי פוסקים אותם?

מזונות זמניים הם מזונות שבית המשפט פוסק בתחילת ההליך, כדי שהילדים לא יישארו בלי מימון עד שהתביעה תתברר עד הסוף. סעיף 10 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) קובע שמשהוגשה תביעה למזונות, רשאי בית המשפט לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור התביעה. ההחלטה ניתנת בשלב מוקדם, לפני שמיעת כל הראיות, ולכן היא אינה קובעת את התוצאה הסופית.

בדרך כלל הבקשה למזונות זמניים מוגשת יחד עם התביעה עצמה. תביעה למזונות קבועים עוברת את כל שלבי ההליך, כולל הבאת ראיות וחקירות, והילדים אינם יכולים לחכות לסיומו. לכן בית המשפט מחליט על סמך מה שמובא לפניו בשלב הזה.

מאחר שההחלטה מבוססת על נתונים ראשוניים, לעתים מתברר בהמשך שהסכום אינו משקף את המצב. במקרים כאלה אפשר לבקש לשנות אותו. להרחבה ראו הפחתת מזונות זמניים.

האם ההורים יכולים לקבוע את המזונות בהסכם ביניהם?

כן, הורים יכולים להסכים ביניהם על גובה המזונות ועל אופן התשלום. אבל לפי סעיף 12(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), הסכם על מזונות של קטין, וגם ויתור עליהם, אינו קושר את הקטין כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט. הסכם שאושר מקבל, לפי סעיף 12(ג), תוקף של פסק דין, ואפשר לאכוף אותו.

ההיגיון הוא שהזכות למזונות שייכת לילד. בבע”מ 919/15 הביא בית המשפט העליון את עמדת ועדת שיפמן, שלפיה אין לראות בזכות הילד למזונות נושא שנספח להסדרת היחסים בין ההורים, אלא חלק מזכותו העצמאית לרמת חיים הולמת. לכן בית המשפט בודק שההסכמות משרתות את טובת הילדים, גם כשההורים מסכימים ביניהם.

הסכם מוסכם חוסך בדרך כלל זמן ועוגמת נפש, בתנאי שהוא מנוסח היטב: מה נכלל בסכום, איך מתחלקות הוצאות חריגות, מה קורה בשינוי זמני השהות, ומה קורה כשהילד מגיע לגיל 18 או מתגייס.

אפשר לשנות את גובה המזונות אחרי שנקבעו?

כן. סעיף 13 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) מאפשר לבית המשפט לשנות מזונות שנקבעו בהסכם או בפסק דין, על סמך נסיבות שנודעו או שהשתנו אחרי שנקבעו. השינוי יכול להיות הגדלה או הפחתה, והוא אינו אוטומטי: צריך להגיש בקשה ולהראות שינוי נסיבות. בית המשפט רשאי שלא לדון בבקשה שהוגשה לפני שעברו שישה חודשים מבקשה קודמת.

בפסק הדין בבע”מ 919/15 הזכיר בית המשפט העליון כי הכרעה בענייני מזונות ילדים לעולם אינה סופית, וכל שינוי נסיבות מהותי מאפשר דיון מחודש בדמי המזונות שנפסקו. עד שבית המשפט מחליט אחרת, הסכום הקיים ממשיך לחייב.

מתי אפשר לבקש הגדלת מזונות?

בקשה להגדלה מוגשת בדרך כלל כשהצרכים של הילדים גדלו באופן משמעותי, כשהכנסות ההורה המשלם עלו, או כשחלוקת זמני השהות השתנתה כך שהילדים נמצאים יותר אצל ההורה המקבל. לשלבי ההליך ולמה שבית המשפט בוחן ראו הגדלת מזונות.

מתי אפשר לבקש הפחתת מזונות?

בקשה להפחתה נבחנת, למשל, כשהכנסות ההורה המשלם ירדו באופן משמעותי, כשהילדים עברו לשהות יותר זמן אצלו, או כשהמצב המשפחתי שלו השתנה. השאלה אם נישואין חדשים והולדת ילדים נוספים מצדיקים הפחתה נבחנת לגופה, ראו הפחתת מזונות לאחר נישואין חדשים.

הורה שמתקשה לעמוד בתשלום אינו רשאי להפסיק לשלם או להפחית מהסכום על דעת עצמו. הדרך היא להגיש בקשה לבית המשפט, וכמה שיותר מוקדם.

האם אפשר לבטל מזונות לגמרי?

ביטול מלא של מזונות ילדים הוא צעד חריג, משום שהזכות למזונות היא של הילד ולא של ההורה. הוא עולה במצבים מיוחדים, ובית המשפט בוחן כל בקשה כזו בזהירות רבה ולפי טובת הילד. להרחבה על המצבים ועל השיקולים ראו ביטול מזונות.

מה עושים כשההורה החייב לא משלם מזונות?

פסק דין למזונות הוא חיוב משפטי שאפשר לאכוף, בין היתר באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. במקביל, המוסד לביטוח לאומי משלם דמי מזונות לאישה או לילד שיש בידיהם פסק דין למזונות ואינם מקבלים את התשלום מהחייב, בכפוף לתנאי זכאות, ובהם הכנסות האישה ותושבות החייב בישראל. כך הילדים אינם תלויים רק ברצונו של ההורה החייב.

בפסק הדין בבע”מ 919/15 הזכיר בית המשפט העליון כי החיוב במזונות ילדים הוא חיוב משפטי גמור, שניתן לכפייה ככל חיוב משפטי, לרבות בדרך של הוצאה לפועל. פתיחת תיק בהוצאה לפועל מאפשרת לנקוט הליכי גבייה נגד החייב. להסבר על ההליך ועל הכלים שעומדים לרשות הזכאי ראו הוצאה לפועל מזונות.

לפי אתר הביטוח הלאומי, זכאים לדמי מזונות אישה או ילד שלא מלאו לו 18, לרבות ילד מאומץ וילד בגיר שאינו מסוגל לכלכל את עצמו, תושבי ישראל, שיש להם פסק דין למזונות והם אינם מקבלים את התשלום. החייב צריך להיות תושב ישראל ביום מתן פסק הדין, או במשך 24 חודשים לפחות מתוך 48 החודשים שקדמו לו. לתנאים המלאים ראו את תנאי הזכאות לדמי מזונות באתר הביטוח הלאומי.

מתי כדאי להתייעץ עם עורך דין בנושא מזונות ילדים?

כדאי להתייעץ לפני שמגישים תביעה או חותמים על הסכם, וגם כשהנסיבות משתנות. חישוב מזונות ילדים משלב גיל, הכנסות, זמני שהות ועלויות מדור, וטעות בנתון אחד עלולה להשפיע על הסכום לאורך שנים. ייעוץ מוקדם מאפשר להבין מה צפוי, לאסוף את המסמכים הנכונים ולבחון אם אפשר להגיע להסכמות שיאושרו בבית המשפט.

משרד עו”ד אביב הראל, עם למעלה מ-25 שנות ניסיון בדיני משפחה, מלווה אמהות ואבות בתביעות מזונות ילדים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. הליווי כולל בחינה של הנתונים הכלכליים, הגשת תביעה או הגנה, בקשות למזונות זמניים ולשינוי סכום, וניסוח הסכמים שמוגשים לאישור. כל מקרה נבחן לגופו. למידע נוסף על הליווי ראו עורך דין מזונות.

לייעוץ ראשוני אישי ודיסקרטי בנושא מזונות ילדים, ניתן להתקשר למשרד: 072-3306655.