העברה בין דורית

העברה בין דורית

מהי העברה בין דורית?

העברה בין דורית היא תכנון מסודר של המעבר של נכסים, כספים ועסקים מההורים לילדים ולנכדים, כשההורים עדיין בחיים. המטרה היא שהרכוש יגיע למי שההורים בחרו, בזמן ובתנאים שהם קבעו, בלי סכסוכים בין היורשים ובלי הפתעות במס. בניגוד לצוואה, שעוסקת רק במה שיקרה אחרי המוות, העברה בין דורית משלבת כמה כלים: צוואה, מתנות בחיים, נאמנות, הסכם ממון וייפוי כוח מתמשך.

“מי שלא מתכנן, מתכנן להיכשל” (בנג׳מין פרנקלין)

מדינת ישראל כבר לא מדינה כה צעירה ובהיקף אוכלוסין מצומצם. המדובר כבר במדינה מתקדמת בסדר גודל בינוני עם תל”ג שעולה משנה לשנה, שנמצאת בחזית הקידמה והטכנולוגיה. הדבר מקבל ביטוי בין היתר במחירי הנדל”ן אבל לא רק.

הדבר הזה הביא לכך שבעשור האחרון, ואף לפני כן, שאלת העברת הנסים שנצברו או העסקים לדור הבא ואף מעבר לכך, איננה רק שאלה שמעסיקה או אמורה להעסיק את עשירי או שועי הארץ שלהם עסקים רבים ומורכבים בארץ ובעולם. השאלה תעסיק גם את בני מעמד הביניים.

מעמד הביניים צבר במהלך חייו צבר חסכונות, זכויות כספיות, אופציות, נדל”ן וכיוצ”ב וכשפורטים את זה לשווי חשבונאי מצרפי מסתבר שחלק ניכר, לפחות על הנייר, מחזיק רכוש בן 7 ספרות! ניתן רק לראות מה קרה לאותה דירת שיכון מתפוררת, ירושה מהסבתא, שלפני ארבעה עשורים בקושי ניתן היה למכור ב-15,000 דולר, שהפכה כיום לאחר הליך של התחדשות עירונית לדירה בשווי העולה על מיליון דולר.

לכן השאלה שתעסיק יותר ויותר אזרחים היא כיצד מעבירים את הרכוש לדור הבא, באופן חלק ללא מריבות בין הצאצאים ובאופן שישומר ולא ילך לאיבוד.

חשוב לציין, כפי שידוע לכל, שכסף גורם למריבות בין יורשים, בין אם בצדק או שלא בצדק. הרי תחושות הן סובייקטיביות. סכסוכי ירושה הם מרים וקשים יותר מסכסוכי גירושין. בגירושין יש זוג הורים וילדים שבסוף מבינים שיש לגדל ילדים וזה מנמיך בדרך כלל את הלהבות. בסכסוכי ירושה יש בני זוג של יורשים והם יכולים אפילו לא לראות אחד את השני לעולמים. מכאן החשיבות של התכנון שמטרתו לשמור על שלמות המשפחה.

בארגז הכלים של “התכנון הבין דורי” ישנם כלים שונים. צוואה היא רק אחד מהם. לא כל דבר מתאים לצוואה. לא כל צוואה ניתנת ליישום. ולכן מה שאולי היה די בו בעבר כבר לא די בו כיום.

ישנם יורשים עם בעיות ספציפיות, רפואיות, כלכליות, משפטיות. ישנם יורשים מוגבלים להם יש לדאוג לטווח ארוך, גרושים, בסכסוכי גירושין. ישנם יורשים או מורישים שלהם אזרחות זרה ויש לברר שאין תאונת מס כתוצאה מכך. יש הבדל בין כסף שנמצא בחשבון בנק בארץ, לכסף שנמצא בחשבון בנק בחו”ל, הן לעניין הרגולציה והן לעניין חיוב במס, בארץ או בחו”ל בהתאם לנכס שבעיזבון.

תפקידו של המעביר הבין דורי, בראש ובראשונה, להיפגש עם המוריש והמורישה ולהבין את הצרכים הספציפיים של המשפחה ובתהליך להציף את כל הבעיות הספציפיות של התא המשפחתי ולבנות מנגנון שלם, מובנה מושכל, להעברה חלקה של הרכוש לדור הבא באופן שישמר אף לדורות הבאים. מדובר בתהליך שבו יש להיעזר במומחים מכל תחום ותחום בכדי להגשים את המטרה. האופציה השנייה היא בהכרח ניהול של סכסוכי ירושה ארוכים ויקרים.

“וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה.”

משלי פרק א פסוק לג

מה קורה כשמעבירים כמה דירות לכמה ילדים בלי תכנון?

עו״ד אביב הראל מתאר מצב שהפך שכיח: שכיר ממעמד הביניים שמגיע לגיל פרישה עם שלוש או ארבע דירות. דירה אחת שלו, אחת שירש ואחת שקנה להשקעה. אם לא תכנן את ההעברה, ארבעת הילדים יורשים יחד את כל הדירות, וכל אחד מהם הופך לשותף בכל נכס. כשהם מסתדרים, הם עורכים הסכם בין יורשים, וכל אחד לוקח דירה. כשלא, הדרך עוברת בבית המשפט ובתביעה לפירוק שיתוף.

לדבריו, גם משפחה מלוכדת יכולה להיתקע. יש יורש שלא רוצה לקבל דירה בירושה, למשל כי הוא מסובך בחובות, ומעדיף לקבל את חלקו בדרך אחרת או בשלב מאוחר יותר. אז נשאלת השאלה איך מפצים אותו, ומי שלא תכנן מראש משאיר את השאלה הזו לילדים.

איך דואגים לילד שאי אפשר להעביר לו נכס כמו שהוא?

הורה שצבר דירות כל חייו רשאי לחשוב שאין טעם להעביר דירה לילד שמכור לחומרים, כי היא עלולה לרדת לטמיון. מצד שני, הוא עדיין רוצה לדאוג לו. אותה שאלה עולה מול ילד עם צרכים מיוחדים, שצריך לדאוג לו לאורך שנים. עו״ד אביב הראל מסביר שבמקרים כאלה אפשר להשתמש במנגנונים כמו נאמנות. נאמנות מאפשרת לקבוע מי ינהל את הנכס, לטובת מי, ומתי ובאילו תנאים הוא יעבור לבעלות הילד.

מי צריך להיות שותף לתכנון?

כשבתמונה יש עסקים, מניות, חשבונות בחו״ל או דירות שמוחזקות בחברה, צריך לבדוק גם את התקנון של החברה ולשלב יועץ מס ורואה חשבון. עו״ד אביב הראל מציין שחלק מהתפקיד של מי שמלווה העברה בין דורית הוא להרכיב את הצוות הזה. עדיף שהיוזמה תבוא מההורים עצמם: כך אף אחד לא יוכל לטעון אחר כך שאחד הילדים כיוון את החלוקה לטובתו. אם ההורים לא פותחים את הנושא, לגיטימי שאחד הילדים יעשה זאת, וגם יציג את הצרכים שלו, כל עוד ההחלטה נשארת של ההורים.

בשיחה ארוכה בערוץ של המשרד, החל מהדקה ה-18, עו״ד אביב הראל מסביר למה העברה לדור הבא היא נושא שצריך לדבר עליו בחיים, ולא להשאיר לאחר הפטירה.

איך תכנון מראש מגן על המשפחה?

אף אחד לא אוהב לחשוב על תרחישים קשים. בסרטון קצר מסביר עו״ד אביב הראל איך שני מסמכים פשוטים שנערכים היום יכולים למנוע שנים של מחלוקת בהמשך.

למה העברת רכוש במשפחה נעשתה מורכבת יותר?

היום רוב האנשים צוברים נכסים, חסכונות וזכויות, וככל שיש יותר, גדל גם הסיכוי למחלוקות. עו״ד אביב הראל מסביר למה תכנון מוקדם יכול לחסוך הרבה כאב מיותר.