פתיחת תיק גירושין
כאשר זוג נשוי בישראל, בוחר לפרק את הקשר הזוגי והתא המשפחתי באופן רשמי, הצעד הראשון להסדרת הנושא, מתבצע באמצעות פתיחת תיק גירושין. הרבנות היא אמנם הגורם לו מוקנית סמכות השיפוט הבלעדית לתקף את גירושיהם של בני זוג יהודיים בישראל, באמצעות טקס סידור הגט.
אולם הגשת הבקשה לפתיחת הליך הגירושין, יכולה להתבצע גם בבית דין לענייני המשפחה. על מנת להבין טוב יותר מהם השלבים הכרוכים בפתיחת תיק הגירושין, ההשלכות של החלטה זו, דרכי פעולה חלופיות בהקשר להסדרת סוגיות הכרוכות בגירושין, זכויות ופרטים רלוונטיים נוספים, קראו את המדריך שלפניכם.
פנייה מוקדמת עשויה להיות מפתח להצלחה. לפנייה מהירה לחץ כאן
כיצד ניגשים להליך של פתיחת תיק גירושין?
במדינת ישראל, ענייני נישואין וגירושין, מתנהלים באופן בלעדי על פי הדין הדתי, כאשר מעמדו המשפטי של כל אדם נקבע על פי השתייכותו הדתית.
בהתאם לכך, זוגות יהודיים במדינת ישראל שהגיעו להחלטה על פירוק נישואיהם וחפצים להתגרש, חייבים להתחיל את התהליך בהגשת בקשה ליישוב סכסוך משפחתי, לבית דין רבני או לבית משפט לענייני משפחה. הגשת בקשה זו היא למעשה הצעד הראשון להתנעת הליך הגירושין. כך מאז שנת 2016, שבה נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, הידוע ברבים גם כ”חוק גישור חובה”.
אף על פי שהליך הגירושין ייחתם רשמית בטקס מתן הגט ברבנות בסופו של דבר (באם מדובר בבני זוג יהודיים), את יתר הנושאים הנוגעים לתיק הגירושין (מזונות, משמורת, הסדרי ראיה וחלוקת רכוש) – ניתן להסדיר גם בבתי המשפט לענייני משפחה.
מה צריך כדי לפתוח תיק גירושין?
כאשר אחד מבני הזוג מחליט ליזום גירושין, ובני הזוג חלוקים ביניהם בנושאים השונים הכרוכים בהליך (מזונות, רכוש, משמורת וכדומה) – על הצד המעוניין להתגרש, להגיש לבית המשפט לבחירתו (בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה), בקשה ליישוב סכסוכי משפחה, המכילה את פרטיו האישיים וכן פרטים על בן או בת הזוג. טפסים אלה ניתנים להורדה נוחה מהאינטרנט וניתן למלא אותם בקלות יחסית, גם באופן עצמאי. הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה: נכון לאוקטובר 2026, 119 ₪ בבית הדין הרבני ו-120 ₪ בבית המשפט לענייני משפחה (הסכומים מתעדכנים מעת לעת). (לחצו כאן למעבר לאתר הממשלתי לפתיחת בקשה ליישוב סכסוכי משפחה >>>)
עם זאת, כבר לקראת הגשת הבקשה, מומלץ ומשמעותי לשקול התקשרות עם עורך דין גירושין או טוען רבני כדי לקבל הדרכה לגבי שלבי התהליך השונים ולהיערך אליו בצורה נכונה.
איך נערכים לגירושין לפני הצעד הראשון?
עו״ד אביב הראל מסביר למה לפני פתיחת תיק גירושין כדאי לבנות תמונה משפחתית וכלכלית מלאה: ילדים, רכוש, הכנסות, זכויות והתחייבויות, ולמה לא נכון להתחיל את ההליך מתוך לחץ או כתגובה לצד השני.
איך פותחים תיק גירושין מקוון?
פתיחת תיק גירושין מקוון אפשרית היום בשני מסלולים. בבית הדין הרבני כל אחד מבני הזוג יכול להגיש בעצמו בקשה לפתיחת תיק ליישוב סכסוך בטופס מקוון באתר השירותים הממשלתי, אחרי תשלום אגרה ועם צילום תעודת זהות. בבית המשפט לענייני משפחה ההגשה המקוונת נעשית במערכת נט המשפט, והיא פתוחה לעורכי דין בלבד. מי שאינו מיוצג מגיש במזכירות בית המשפט או בדואר רשום.
בשני המסלולים מגישים את אותו מסמך פתיחה, בקשה ליישוב סכסוך, ולא תביעת גירושין. התביעות עצמן, בענייני גירושין, מזונות, רכוש וילדים, מוגשות רק אחרי פגישות המהו״ת ותקופת עיכוב ההליכים, כפי שמפורט בהמשך. ההחלטה היכן ומתי להגיש אותן משפיעה על מרוץ הסמכויות, ולכן כדאי להתייעץ כבר לפני ההגשה המקוונת, גם כשהיא נראית כמו טופס פשוט.
פתיחת תיק גירושין ברבנות אונליין: איך מגישים לבית הדין הרבני?
לפי דף השירות של בתי הדין הרבניים לפתיחת תיק ליישוב סכסוך, ההגשה המקוונת נעשית בשלושה צעדים:
- תשלום אגרת פתיחת תיק ליישוב סכסוך בשרת התשלומים הממשלתי, בכרטיס אשראי. נכון לאוקטובר 2026 האגרה היא 119 ₪.
- מילוי טופס אישור לקבלה ולשליחה של כתבי בית דין באמצעים אלקטרוניים. ממלאים אותו פעם אחת לכל תיק, והוא מאפשר לקבל את מסמכי בית הדין בדרך מקוונת.
- מילוי הטופס המקוון “בקשה לפתיחת תיק יישוב סכסוך”, צירוף צילום תעודת זהות כולל ספח ואישור תשלום האגרה, ושליחה.
מי שמעדיף שלא להשתמש בטופס המקוון יכול למלא טופס ידני ולשלוח אותו לכתובת הדואר האלקטרוני של בית הדין, או להגיש אותו במזכירות. בית הדין שאליו מוגשת הבקשה נקבע לפי כללי הסמכות המקומית שבתקנות הדיון של בתי הדין הרבניים. לשאלות טכניות על ההגשה אפשר לפנות למרכז המידע הארצי של בתי הדין הרבניים בטלפון 5889*.
פתיחת תיק גירושין מקוון בבית המשפט לענייני משפחה: מי יכול להגיש בנט המשפט?
בבית המשפט לענייני משפחה מוגשת הבקשה ליישוב סכסוך בטופס 1 לתוספת לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ו-2016. לפי דף השירות הממשלתי לבקשה ליישוב סכסוך במשפחה, ההגשה המקוונת במערכת נט המשפט פתוחה לעורכי דין בלבד, בהזדהות בכרטיס חכם או במערכת ההזדהות הלאומית, והמסמכים מצורפים כקבצים סרוקים.
מי שמגיש בלי עורך דין יכול להגיש את הבקשה במזכירות בית המשפט לענייני משפחה, בתור שאפשר לזמן מראש באינטרנט, או לשלוח אותה בדואר רשום לבית המשפט המוסמך לפי מקום, עם קבלה על תשלום האגרה. בקשה שנשלחת בלי קבלה על הסכום המדויק נדחית, ואי אפשר להגיש את הבקשה בפקס. לפי תעריפי האגרות בבתי המשפט לענייני משפחה שבתוקף מ-1 ביולי 2026, האגרה על בקשה ליישוב סכסוך היא 120 ₪.
פתיחת תיק גירושין ברבנות: מה להביא ומה לצרף?
לבקשה עצמה נדרשים מעט מסמכים. בבית הדין הרבני מצרפים צילום תעודת זהות כולל ספח ואישור תשלום אגרה. בבית המשפט לענייני משפחה מגישים את טופס 1 חתום, ובהגשה בדואר מצרפים גם את הקבלה על תשלום האגרה.
ההכנה האמיתית מתחילה אחרי ההגשה. כדאי לרכז כבר עכשיו את המסמכים שיידרשו בהמשך ההליך: תעודת נישואין, תעודות לידה של הילדים, תלושי שכר, דפי חשבון, מסמכים על נכסים, הלוואות וחסכונות, והסכמים קודמים בין בני הזוג אם יש כאלה. הם ישמשו בתביעות עצמן ובמשא ומתן על הסכם גירושין, ותמונה כלכלית מסודרת חוסכת זמן בכל אחד מהשלבים.
| נושא | בית הדין הרבני | בית המשפט לענייני משפחה |
| מי יכול להגיש באינטרנט | כל אחד מבני הזוג, בטופס מקוון באתר השירותים הממשלתי | עורכי דין בלבד, במערכת נט המשפט |
| הגשה בלי טופס מקוון | בדואר האלקטרוני של בית הדין או במזכירות | במזכירות בית המשפט או בדואר רשום |
| מה מצרפים לבקשה | צילום תעודת זהות כולל ספח ואישור תשלום אגרה | טופס 1 חתום, ובהגשה בדואר גם קבלה על תשלום האגרה |
| אגרה, נכון לאוקטובר 2026 | 119 ₪ | 120 ₪ |
| קבלת מסמכים ומעקב | בדרך אלקטרונית, למי שמילא את טופס האישור | בנט המשפט, בהזדהות לאומית, והודעות בדואר אלקטרוני למי שאינו מיוצג |
האם אפשר לפתוח תיק גירושין באופן חד צדדי?
כן. את הבקשה ליישוב סכסוך מגיש אחד מבני הזוג, ואין צורך בהסכמה או בחתימה של הצד השני. אחרי ההגשה נקבעת פגישת מהו״ת ביחידת הסיוע, וההתייצבות אליה היא חובה גם לצד שלא יזם את ההליך.
מה שהצד שהגיש אינו יכול לעשות לבדו הוא לסיים את הנישואין. הגט מסודר בבית הדין הרבני, וכשאחד מבני הזוג מתנגד לגירושין, יש משמעות לעילת הגירושין ולעובדות שמבססות אותה. על כך בהרחבה בעמוד על ייצוג בבית הדין הרבני, ובמדריך המלא לגירושין בבית הדין הרבני.
איך עוקבים אחרי הבקשה אחרי ההגשה?
בהגשה בנט המשפט מתקבל מספר אישור, ובעזרתו אפשר לבדוק את מצב הבקשה ולקבל את מספר התיק, החל מסוף יום העסקים שאחרי ההגשה. מזכירות בית המשפט קובעת את הפגישה הראשונה ביחידת הסיוע, ושינויים בפגישות מתואמים מול היחידה בלבד. בבית הדין הרבני נקבעת פגישת מהו״ת ביחידת הסיוע שליד בית הדין, ומי שמילא את טופס האישור מקבל את מסמכי בית הדין בדרך אלקטרונית. מכאן מתחיל שלב פגישות המהו״ת ותקופת עיכוב ההליכים, שמפורטים בהמשך המדריך.
מה המשמעות של פתיחת תיק גירושין בבית דין רבני לעומת פתיחת תיק גירושין בבית דין לענייני משפחה?
כאמור, קבלת גט כפופה באופן בלעדי לחוק הדתי ויכולה להתנהל רק במסגרת בית דין רבני. עם זאת, בתחומים העוטפים את הליך הגירושין, כגון חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת ילדים, הן בית הדין הרבני והן בית המשפט לענייני משפחה מחזיקים בסמכות במקביל. בית המשפט אליו תוגש הבקשה הראשונית לפתיחת התיק, למעשה יהיה זה שאחראי לטיפול בנושאים הנלווים לגירושין.
הדינמיקה הזו הובילה להופעתו של מה שמכונה בפי העם “מרוץ הסמכויות” – שבו לכל אחד מבני הזוג יש תמריץ להגיש את תביעתו מיידית למוסד המשפטי שלדעתם יביא אותם לעמדת יתרון על בן הזוג השני, בעת הדיון בסוגיות הנלוות לגירושין. מוטיבציה זו נובעת מהתוצאות השונות לפי החוק הדתי והאזרחי. כתוצאה מכך, לפני פתיחת הליכים משפטיים הנוגעים לנושאים הקשורים לגירושין, פנייה לייעוץ משפטי מטעם עורך דין לענייני משפחה וגירושין – היא מחויבת המציאות. ייעוץ מסוג זה, מאפשר להגיע להבנה מקיפה של היתרונות והחסרונות הקשורים לכל בית משפט, ומסייע בבחירה מושכלת של מסגרת השיפוט המתאימה.
מה חשוב לדעת לפני שמתחילים הליך גירושין?
בסרטון הזה עונה עו״ד אביב הראל על 30 שאלות נפוצות בדיני משפחה: איך מתחילים הליך גירושין, היכן פותחים את התיק, מה הזכויות של ידועים בציבור, האם עזיבת הבית פוגעת בזכויות ברכוש והאם כתובה היא מסמך מחייב.
מה קורה לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך במשפחה?
בשלב הראשון שלאחר קבלת טופס הבקשה ליישוב סכסוך משפחתי, שהכרחי להגישו כדי להתניע כיום הליכי גירושין בישראל, הסמכות השיפוטית שאליה הבקשה הוגשה (בין אם עסקינן בבית דין רבני או בבית משפט לענייני משפחה), מפנה את הבקשה לטיפול יחידת הסיוע המשויכת אליה.
לכל מערכת משפט – הרבנית והאזרחית, יש מערך יחידות סיוע משלה, שנועדו להעניק הכוונה בעזרת גורמים מקצועיים (עובדים סוציאליים, פסיכולוגים וכן עורכי דין), למשפחות הנקלעות למחלוקות חמורות, לרבות בהליכי גירושין. מנגנונים אלו נועדו להפחית את עומס התיקים המגיעים להכרעת בתי המשפט ולאפשר לבני משפחה להגיע להסכמות בדרכי שלום, ללא הוצאות גבוהות והשקעת זמן מופרזת, בד בבד עם קיום שיח פתוח, מכבד וענייני.
מאז שנת 2016, כאמור, חלה על זוגות מתגרשים בישראל, החובה להגיע להליכי יישוב סכסוכים ביחידות הסיוע הרלוונטיות לערכאה שאליה הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך. זאת לפני שיוכלו להתקדם לטיפול בהליך הגירושין עצמו.
בהתאם לכך, בני הזוג מזומנים לעד ארבע פגישות מהו”ת (קיצור של “מידע, היכרות ותיאום”) ביחידת הסיוע הרלוונטית, שההגעה אליהן היא חובה. הפגישה הראשונה נקבעת תמיד, ויחידת הסיוע מחליטה לפי הצורך אם לקיים אחריה עד שלוש פגישות נוספות. פגישות המהו”ת אינן גישור: הן נועדו למסור לבני הזוג מידע על ההליך ועל הדרכים ליישב את הסכסוך בהסכמה, וגישור הוא אחת האפשרויות שמוצגות בהן.
ככל שבן הזוג השני (שלא יזם את הגשת הבקשה ליישוב סכסוך) לא יתייצב לפגישת המהו”ת, בית המשפט מוסמך לחייב אותו בתשלום הוצאות ולמנוע ממנו את הגשתן של תביעות גירושין נגד בן הזוג השני בעתיד, מבלי לעבור דרך הליך חדש של יישוב סכסוך.
בפגישת המהו”ת הראשונה, בני הזוג נדרשים להגיע ליחידת הסיוע שליד בית המשפט, מבלי שהם מלווים בעורכי דינם. זוהי פגישה שנועדה בעיקר למסירת מידע כללי לצדדים על הליך הגירושין והערוצים שבהם ניתן לנהל אותו (כולל חלופת הגישור), ולעמידה על הצרכים שלהם ושל ילדיהם.
אל הפגישה השנייה, יכולים בני הזוג לצרף את עורכי דינם. החל מפגישה זו, ניתן לנסות לפתור את המחלוקות בין הצדדים בדרכי נועם, כאשר לעיתים הם יופנו להמשך התהליך במסגרת גישור גירושין, הליך ייעוץ זוגי וכיוצא באלה.
במקרים מסוימים, בעקבות הפגישה השנייה ביחידת הסיוע בני הזוג ועורכי דינם מחליטים לחתור להגעה להסכמות באמצעות שיח ישיר או מגשר חיצוני, כדי להגיע להסכם גירושין המוסכם על שניהם, שניתן יהיה לקצר את הליך הגירושין באמצעותו.
אולם למרבה הצער, לא תמיד המחלוקות בין הצדדים נפתרות במסגרת זו. במידה וזהו המצב, בחלוף 60 ימים מתאריך פתיחתו של הליך יישוב הסכסוך (או לחילופין 75 ימים במידה וההליך התארך), הצד שהגיש את הבקשה רשאי להגיש את תביעות הגירושין בעניינים שבהם הוא מעוניין להכריע (מזונות / משמורת / רכוש) לבית המשפט שמתאים לו (הרבנות / בית דין למשפחה). זאת במשך 15 ימים, שלאחריהם – ככל שבן הזוג שיזם את ההליך לא הגיש אף תביעה, יוכל בן הזוג השני להגיש תביעות בנושאי הגירושין השונים, לערכאה לבחירתו.
עם זאת, חובה לציין כי הליך הגירושין הפורמלי – הנחתם בטקס סידור הגט – מתנהל אך ורק במסגרת הרבנות. הדבר אומר, בין היתר, שאם הבעל מסרב לתת גט לאשתו, למרות שתביעות הגירושין נדונות בבית המשפט לענייני משפחה, סיום הנישואין עלול להתעכב.
ההבדלים בין פתיחת תיק גירושין בבית דין רבני לעומת פתיחת תיק גירושין בבית דין לענייני משפחה
להלן טבלה המסכמת את ההבדלים המרכזיים בין פתיחת תיק גירושין ברבנות ביחס לפתיחת תיק גירושין בבית הדין לענייני משפחה:
| נושא | בית דין רבני | בית משפט לענייני משפחה |
| סמכות שיפוט בנושא הגירושין עצמם | בית הדין הרבני הוא הערכאה היחידה המוסמכת לדון בנושא הגירושין עצמם בין זוגות יהודיים ולסדר את טקס הגט. | בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך לדון בנושא הגירושין עצמם או לערוך את טקס הגט. |
| סמכות שיפוט בנושאים הנלווים לגירושין | לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בנושאים הנלווים לגירושין, כגון חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת ילדים, במקביל לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. | לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בנושאים הנלווים לגירושין, כגון חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת ילדים, במקביל לסמכותו של בית הדין הרבני. |
| מערכת הדינים הנהוגה | הדיונים בבית הדין הרבני מתנהלים על פי הדין הדתי (ההלכה היהודית). | הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה מתנהלים על פי הדין האזרחי של מדינת ישראל. |
| הרכב בית הדין/המשפט | בית הדין הרבני מורכב מדיינים (שופטים) שהם רבנים בעלי הסמכה להכרעה בענייני הלכה. | בית המשפט לענייני משפחה מורכב משופטים בעלי הסמכה משפטית אזרחית, שאינם בהכרח בעלי הכשרה דתית. |
| השפעת סירוב לתת/לקבל גט | במקרה של סרבנות גט מצד אחד מבני הזוג, לבית הדין הרבני יש סמכויות נרחבות יותר להפעיל סנקציות נגד הסרבן/ית, כדי לכפות עליו/ה את מתן/קבלת הגט. | במקרה של סרבנות גט, יכולתו של בית המשפט לענייני משפחה להתמודד עם הבעיה מוגבלת יותר, אם כי בשנים האחרונות, בתי הדין למשפחה בארץ פוסקים פיצויים כספיים לטובת נשים עגונות הבוחרות להגיש תביעות פיצויים נזיקיות בגין סרבנות גט מצד בני זוגן. |
| השיקולים בבחירת מסלול הטיפול בגירושין | הבחירה לפתוח הליך גירושין בבית הדין הרבני עשויה להיות מועדפת על בני זוג שמעוניינים שעניינם יידון על פי הדין הדתי, או כאשר קיים חשש לסרבנות גט מצד אחד הצדדים. | פנייה לבית המשפט לענייני משפחה עשויה להתאים יותר לבני זוג המעדיפים דיון על פי הדין האזרחי, או כאשר המחלוקות מתמקדות בעיקר בנושאים הנלווים לגירושין ופחות בנושא הגירושין עצמם. |
מעבר לבחירה בין שתי הערכאות, מקום המגורים קובע לאיזה בית משפט ולאיזה בית דין אזורי יגיע התיק. כך זה נראה אצל מי שמחפש עורך דין גירושין בתל אביב או עורך דין גירושין בשרון.
האם באמת צריך לחשוש מבית הדין הרבני?
רבים חוששים מהליך בבית הדין הרבני, אבל החשש לא תמיד מוצדק. עו״ד אביב הראל מסביר למה במקרים רבים גם בית הדין מחויב ליישם את חוק יחסי ממון, ולמה חשוב לבחון כל מקרה לגופו.
לסיכום
בסקירה זה ראינו כי פתיחת תיק גירושין מתבצעת כיום באמצעות הגשת בקשה ליישוב סכסוך, על פי התקנות להסדר התדיינויות בסכסוכים משפחתיים. מהלך זה מסמן את ההתחלה של תהליך הגירושין. כפי שלבטח הבנתם, תחילתו של תיק גירושין עומדת כשלב יסודי וקריטי המכתיב את מסלולו של הליך הגירושין כולו.
כדי לנהל את השלב הזה בצורה מיטבית, מומלץ לפנות עוד היום לעו”ד דיני משפחה עם נסיון ענף בליווי הליכי גירושין. משרד עו”ד אביב הראל כאן כדי לכוון אתכם מראשית התהליך ועד סיומו, ולהגן על האינטרסים שלכם לאורך כל הדרך.
בסרטון הקצר הזה מסביר עו”ד אביב הראל כיצד נקבע שכר הטרחה בתיק גירושין ומה כדאי לברר מראש כדי להימנע מהפתעות.
שאלות נפוצות
האם אפשר לסיים גירושין מהר יותר בעזרת הסכמות מוקדמות?
האם אפשר לפתוח תיק גירושין כשבן או בת הזוג גרים בחו״ל?
אפשר לבקש מזונות זמניים או עיכוב יציאה מהארץ לפני שתקופת עיכוב ההליכים מסתיימת?
כמה זמן הבקשה ליישוב סכסוך בתוקף?
האם אפשר לקבל פטור או הנחה באגרת פתיחת התיק?
