התנגדות לצוואה

התנגדות לצוואה היא הליך שבו מי שמעוניין בדבר, למשל יורש שהיה זוכה בחלק או במנה מהעיזבון אילולא הצוואה, מבקש שלא יינתן צו קיום לצוואה. ההתנגדות מוגשת לרשם לענייני ירושה בתוך המועד שנקבע בהודעה על הבקשה, ועל פי רוב כשהיא מוגשת התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה. כדי שההתנגדות תתקבל צריך להוכיח עילה שהחוק מכיר בה, כמו השפעה בלתי הוגנת, היעדר כשירות, זיוף או מעורבות של נהנה בעריכת הצוואה. עורך דין בהתנגדות לצוואה בודק אם יש עילה וראיות, מגיש את ההתנגדות בזמן ומייצג בבית המשפט. כל מקרה נבחן לגופו.

 

ברוב המשפחות השאלות מתחילות אחרי השבעה. מישהו מוצא צוואה, או מגלה שהוגשה בקשה לקיים צוואה שלא היה מודע לה, והחלוקה שבה מפתיעה, מכאיבה או נראית לא הגיונית. ההחלטה אם להתנגד אינה רק משפטית: מדובר לרוב באחים, בהורים ובבני זוג, שימשיכו להיות משפחה גם אחרי שבית המשפט יכריע. המדריך הזה מסביר מי רשאי להתנגד, באילו עילות אפשר לבסס התנגדות, מה לוח הזמנים ומה חשוב לבדוק לפני שמגישים.

מהי התנגדות לצוואה?

התנגדות לצוואה היא למעשה בקשה מהרשם לענייני ירושה שלא לתת צו קיום לצוואה, משום שהיא פסולה כולה או בחלקה. ההתנגדות מוגשת במסגרת הבקשה לצו הקיום ולא כתביעה נפרדת. כשמוגשת התנגדות על פי רוב היא עוברת לבית המשפט לענייני משפחה, ושם היא מתבררת כתובענה לכל דבר: הצדדים מביאים ראיות, והשופט מכריע אם הצוואה תקפה.

ההתנגדות עוצרת למעשה את מימוש הצוואה. כל עוד לא ניתן צו קיום צוואה אי אפשר לממש זכויות על פי הצוואה, ולכן העיזבון לא מחולק עד שההתנגדות מוכרעת. חשוב להבין גם מה ההתנגדות לא נועדה לעשות: היא לא כלי לתקן חלוקה שנראית לא הוגנת, אלא דרך להראות שהמסמך אינו משקף את רצונו האמיתי של המצווה, או שלא נערך כדין.

מה ההבדל בין התנגדות לצו קיום צוואה להתנגדות לצו ירושה?

צו קיום ניתן כשיש צוואה, וצו ירושה ניתן כשאין צוואה והעיזבון מחולק לפי החוק. התנגדות לצו ירושה מוגשת, למשל, כשמישהו טוען שהוא יורש שלא נכלל בבקשה, שאחד המבקשים אינו יורש, או שקיימת צוואה שלא הוצגה לרשם. ההליך דומה בשני המקרים: הגשה לרשם לענייני ירושה בתוך המועד, ואם ההתנגדות הוגשה כדין, התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה. מחלוקת על היקף העיזבון עצמו, כמו השאלה אם נכס מסוים שייך לו, אינה מתבררת במסגרת ההתנגדות אלא בתביעה נפרדת.

מי רשאי להגיש התנגדות לצוואה?

על פי החוק כל מי שהוא “מעוניין בדבר” יכול להגיש התנגדות. בפועל מדובר במי שמצבו ישתנה אם הצוואה תיפסל: יורשים על פי דין שהיו מקבלים חלק אילו לא הייתה צוואה, ונהנים מצוואה קודמת שהצוואה החדשה גוברת עליה. השאלה מי נחשב “מעוניין בדבר” חשובה כבר בשלב הראשון, כי היא קובעת אם ההתנגדות תידון בכלל. לכן כתב ההתנגדות צריך להסביר במפורש מה הזיקה של המתנגד לעיזבון ואיך הצוואה פוגעת בה.

מה המועד להגשת התנגדות לצוואה?

כשמוגשת בקשה לצו קיום, הרשם לענייני ירושה מפרסם עליה הודעה ברבים וקובע זמן להגשת התנגדויות. הזמן הזה לא יפחת משבועיים, וההודעה מזמינה להגיש התנגדות בתוך שבועיים מיום הפרסום.

מי שחושב שאולי יתנגד צריך לעקוב אחרי הבקשה מהיום הראשון. את מצב הבקשות אפשר לבדוק במערכת המקוונת של הרשם לענייני ירושה. ההנחיות המלאות להגשה מופיעות בעמוד השירות של הרשם לענייני ירושה.

מה עושים אם המועד להתנגדות כבר עבר?

אם הצו עדיין לא ניתן, הרשם לענייני ירושה מוסמך להאריך את המועד להגשת התנגדות, ולכן כדאי לפנות מיד ולא להניח שהזכות אבדה. אם הצו כבר ניתן, הדרך היא בקשה לתיקון הצו או לביטולו. חוק הירושה מאפשר לכל מעוניין בדבר לבקש לתקן או לבטל צו ירושה או צו קיום על סמך עובדות או טענות שלא היו בפני מי שנתן את הצו. מי שיכול היה להעלות את הטענה לפני מתן הצו ולא עשה זאת, או שלא פעל בהזדמנות הסבירה הראשונה, צפוי לקושי, ולכן גם כאן הזמן משחק תפקיד.

על אילו עילות אפשר להתנגד לצוואה?

חוק הירושה מכיר בכמה עילות לפסילת צוואה. הנפוצות שבהן הן השפעה בלתי הוגנת, היעדר כשירות של המצווה, מעורבות של נהנה בעריכת הצוואה, זיוף ופגם בצורת הצוואה. לפני שמגישים התנגדות חשוב לבדוק שיש ראיות שתומכות בעילה מסוימת, ולא רק תחושה שהחלוקה אינה צודקת. אפשר לבסס התנגדות על יותר מעילה אחת.

השפעה בלתי הוגנת: מה בית המשפט בודק?

סעיף 30(א) לחוק הירושה קובע שהוראת צוואה שנעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת בטלה. זו אחת העילות הנטענות ביותר בהתנגדויות, וגם אחת הקשות להוכחה, כי ההשפעה מתרחשת בדרך כלל בין ארבע עיניים. בפסק הדין המנחה בעניין מרום (דנ”א 1516/95 מרום נ’ היועץ המשפטי לממשלה) התווה בית המשפט העליון מבחני עזר: האם המצווה היה תלוי בנהנה או עצמאי, מה היו קשריו עם בני משפחה ואנשים אחרים, באילו נסיבות נערכה הצוואה, והאם הנהנה היה מעורב בעריכתה.

אף מבחן לא מכריע לבד, ובית המשפט בוחן את התמונה כולה. עו״ד אביב הראל מסביר את המושג במילים פשוטות: השפעה בלתי הוגנת היא מצב שבו המצווה הפך לכלי בידי מישהו אחר, והרצון שכתוב בצוואה אינו שלו אלא של מי שהפעיל אותו.

לכן, לדבריו, ילד שגר עם ההורים, עוזר להם וקיבל בצוואה יותר משאר האחים לא מוכיח בכך השפעה בלתי הוגנת. גם ילד שאומר להורים “אני כאן כל הזמן” ומבקש חלק גדול יותר עושה דבר לגיטימי, כל עוד הבקשה לא עוברת את הסף שבו היא כבר מחליפה את רצון ההורה. השאלה היא תמיד אם ההחלטה נשארה של המצווה.

היעדר כשירות: האם מחלה או דמנציה פוסלות צוואה?

סעיף 26 קובע שצוואה שנעשתה בשעה שהמצווה “לא ידע להבחין בטיבה של צוואה” בטלה. אבחנה של דמנציה או של מחלה אחרת אינה פוסלת צוואה באופן אוטומטי: השאלה היא מה היה מצבו של המצווה ביום החתימה, והאם הבין שהוא עורך צוואה, מה הרכוש שלו ומי האנשים הקרובים אליו. לכן הראיות החשובות הן רשומות רפואיות מהתקופה שבה נערכה הצוואה, ולעיתים חוות דעת של רופא שבוחן אותן. כפי שעו״ד אביב הראל מציין, הקביעה שהמצווה לא היה כשיר נעשית רק בסוף הליך שבו נבחנות חוות דעת של מומחים, ולא על סמך התרשמות של בני המשפחה.

כשהצדדים חלוקים על כשירות המצווה, אין צורך להכריע בין הגרסאות של בני המשפחה. אפשר לבקש מבית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו, שיעבור על כל התיעוד הרפואי ויבחן מה היה המצב הקוגניטיבי של המצווה ביום שבו נחתמה הצוואה. הצד שמחזיק בצוואה מתנגד בדרך כלל למינוי כזה, וההחלטה אם למנות מומחה נתונה לבית המשפט. העצה של עו״ד אביב הראל למי שיש לו ספק לגבי צוואה היא לבדוק מה קרה בתקופה שבה נערכה, איזה תיעוד רפואי קיים, אילו בדיקות נעשו ומה כתבו הרופאים, כי לפעמים רק כשמחברים את כל החומר הזה יחד מבינים מה היה המצב באמת, ו”לא להסתפק רק במה שהצד השני מצא”. בסרטון הבא הוא מתאר תיק שבו ביקש למנות מומחה רפואי לבחינת הכשירות.

מעורבות בעריכת הצוואה: מתי נהנה פוסל את ההוראה לטובתו?

לפי סעיף 35, הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח חלק אחר בעריכתה, וכן הוראה המזכה את בן זוגו של אחד מאלה, בטלה. הסעיף לא חל על צוואה בעל פה. חשוב לשים לב שהסעיף מבטל את ההוראה שמזכה את המעורב, ולא בהכרח את הצוואה כולה. לא כל נוכחות או עזרה טכנית נחשבת “לקיחת חלק”, ובית המשפט בוחן מה היה חלקו של הנהנה בפועל בעריכת המסמך. עו״ד אביב הראל מציין שזו עילה מתבקשת והגיונית, אבל בפועל לרוב קשה להוכיח אותה.

זיוף ופגם בצורה

טענת זיוף נשענת בעיקר על השוואה בין החתימה או כתב היד בצוואה לבין מסמכים שהמצווה חתם עליהם בתקופה סמוכה, באמצעות מומחה להשוואת כתבי יד. זו טענה חמורה, והיא דורשת ראיות כבדות משקל.

פגם בצורה הוא מצב שבו הצוואה לא נערכה לפי הדרישות של הצורה: צוואה בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה. עם זאת, ניתן לקיים צוואה גם כשנפל בה פגם או חסר בפרט או בהליך, אם התקיימו מרכיבי היסוד שלה ואין ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. לכן פגם צורני לבדו אינו מספיק בדרך כלל, והוא מקבל משקל כשהוא מצטרף לספקות אחרים לגבי נסיבות העריכה.

האם אפשר להתנגד לצוואה רק כי החלוקה לא הוגנת?

לא. החוק מכבד את רצונו של המצווה לחלק את רכושו כפי שבחר, גם כשהחלוקה נראית לבני המשפחה לא שוויונית או לא צודקת. חלוקה מפתיעה יכולה להיות סימן שכדאי לבדוק את נסיבות עריכת הצוואה, אבל היא לא עילה בפני עצמה. ההתנגדות צריכה להישען על פגם ברצון, בכשירות או באופן שבו הצוואה נערכה.

עו״ד אביב הראל מנסח זאת בסרטון הקצר הבא: השאלה היא לא אם הצוואה הוגנת, אלא אם יש ראיות שמצביעות על עילה לביטולה, כמו השפעה בלתי הוגנת, מעורבות בעריכה או היעדר כשירות. צוואה לא מתבטלת רק משום שמישהו חושב שהיא לא הוגנת כלפיו או כלפי אחר.

איך מתנהל הליך התנגדות לצוואה, שלב אחר שלב?

ההליך מתחיל בהגשת כתב התנגדות לרשם לענייני ירושה, בצירוף תצהיר שמפרט את העובדות ומאומת על ידי עורך דין, ובתשלום אגרה. משם התיק עובר לבית המשפט לענייני משפחה, שבו הצדדים מגישים ראיות, תצהירים וחוות דעת, העדים נחקרים והשופט מכריע. בכל שלב בני המשפחה יכולים להגיע להסכמות.

על מי מוטל נטל ההוכחה?

ככלל, מי שטוען שהצוואה פסולה צריך להוכיח זאת. כשהצוואה נראית תקינה ונערכה כדין, הנטל מוטל על המתנגד. בעילות כמו השפעה בלתי הוגנת, ראיות חזקות לתלות ולמעורבות של הנהנה עשויות להעביר אליו את הנטל להראות שהצוואה משקפת את רצון המצווה. יש מקרים בהם נטל הראיה עובד לצד האחר.

כמה זמן נמשך הליך התנגדות לצוואה?

אין משך קבוע. הליך שמסתיים בהסכמה יכול להיסגר מהר יחסית, והליך שכולל חוות דעת רפואיות וחקירות של עדים נמשך זמן רב יותר. בתקופה הזו לא ניתן צו קיום, ולכן העיזבון לא מתחלק.

לפי הניסיון של עו״ד אביב הראל, סכסוך ירושה שמגיע לשלב ההוכחות בבית המשפט נמשך במקרה הטוב כשנתיים. הוא מזכיר עוד שיקול שכדאי להביא בחשבון: כשאחד הצדדים מבוגר ונפטר במהלך ההליך, היורשים שלו נכנסים במקומו, ולעיתים נפתח סכסוך נוסף גם על הירושה שלו.

האם אפשר לסיים התנגדות לצוואה בגישור?

אפשר, אבל רק כשכל הצדדים באמת רוצים בכך. עו״ד אביב הראל מסביר שגישור לא מחייב דבר עד שנחתם הסכם, ואם ההסכם לא נחתם חוזרים לבית המשפט כאילו לא קרה כלום. לדבריו, יש מי שמגיעים לגישור בלי כוונה להגיע להסכמה, ואז ההליך רק מאריך את הזמן ומייקר את התיק.

בסכסוכי ירושה יש לא פעם גם עניין של כבוד: מי שדירה רשומה על שמו עשרות שנים לא ממהר להסכים שחציה שייך לאחרים. כשיש נכונות אמיתית מכל הצדדים, וכל אחד מוכן לוותר קצת, גישור יכול לקצר את הדרך ולהשאיר פתח לקשר המשפחתי.

מה עושה עורך דין התנגדות לצוואה?

עורך דין בהתנגדות לצוואה מלווה את ההליך מהבדיקה הראשונה ועד ההכרעה. הוא בוחן אם יש עילה שהחוק מכיר בה ואילו ראיות אפשר להשיג, מוודא שההתנגדות מוגשת בזמן, מנסח את כתב ההתנגדות ואת התצהיר ומייצג בבית המשפט לענייני משפחה. במקביל הוא בודק אם נדרשים צעדים לשמירת העיזבון, ואם אפשר להגיע להסדר בין בני המשפחה בלי לנהל את ההליך עד סופו.

התפקיד שלו משתנה לפי השלב:

• לפני ההגשה: בדיקת הצוואה, הצוואות הקודמות והנסיבות שבהן נערכה, והערכה גלויה של הסיכויים והסיכונים.
• בשלב ההגשה: ניסוח כתב ההתנגדות והתצהיר כך שיפרטו את הזיקה לעיזבון ואת העילות, ומעקב אחרי המועד שקבע הרשם.
• בבית המשפט: איסוף רשומות רפואיות, הזמנת חוות דעת של מומחים, הכנת עדים וחקירה של עורך הדין שערך את הצוואה ושל עדיה.
• לאורך כל הדרך: משא ומתן עם הצד השני, ניסוח הסכם חלוקת עיזבון אם מגיעים להסכמה, ובקשות לשמירת נכסי העיזבון כשצריך.

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

כדאי לפנות כבר כשנודע לכם על בקשה לצו קיום צוואה, או כשעולה חשד לגבי נסיבות עריכת הצוואה, ולפני שהמועד להתנגדות חולף. פנייה מוקדמת מאפשרת לבדוק את הראיות בזמן, לבקש הארכת מועד אם צריך, ולשקול צעדים לשמירת העיזבון לפני שנכסים יוצאים ממנו.

איך בוחרים עורך דין להתנגדות לצוואה?

כדאי לבחור עורך דין שעוסק בדיני ירושה ומנהל הליכים בבית המשפט לענייני משפחה. חשוב שייתן הערכה כנה של הסיכויים גם כשהיא לא נעימה לשמוע, שיסביר מראש את שלבי ההליך ואת העלויות, ושיבין שבסכסוך ירושה יש גם משפחה שצריך להתחשב בה, לא רק תיק.

שכר טרחה בהתנגדות לצוואה?

אין מחיר אחיד. שכר הטרחה נקבע בהסכם מראש, והוא תלוי בשלב שבו מצטרפים להליך, במורכבות העילה, בהיקף הראיות ובצורך בחוות דעת של מומחים. מעבר לשכר הטרחה יש אגרה ועלויות של חוות דעת. חשוב לקבל הסכם שכר טרחה כתוב וברור לפני שמתחילים.

מה כדאי להביא לפגישה הראשונה?

• עותק של הצוואה שהוגשה, ושל צוואות קודמות אם יש
• פרטי הבקשה לצו קיום, אם כבר פורסמה, ותאריך הפרסום
• מסמכים רפואיים של המצווה מהתקופה שבה נערכה הצוואה
• רשימה של בני המשפחה והיורשים, ושל מי שהיו מעורבים בחיי המצווה בשנים האחרונות
• תכתובות, הודעות או מסמכים שמעוררים חשד לגבי נסיבות העריכה

מה קורה לנכסי העיזבון בזמן שההתנגדות מתבררת?

עד שבית המשפט מכריע, אי אפשר לממש את הצוואה. ובכל זאת, בתקופה הזו דירה יכולה לעמוד ריקה, כספים יכולים לצאת וחובות לא משולמים. בסכסוכי ירושה השאלה היא לא רק מי יקבל בסוף את הנכסים, אלא גם מי שומר עליהם עד ההכרעה. במקרים המתאימים אפשר לבקש מבית המשפט למנות מנהל עיזבון זמני או לתת צווים זמניים שימנעו הוצאה של נכסים מהעיזבון עד שהמחלוקת תוכרע.

עו״ד אביב הראל מתאר בסרטון הבא מצב שחוזר בתיקי ירושה: אחד הצדדים מחזיק בפועל בנכסי העיזבון, משכיר אותם, גובה את דמי השכירות ומחליט לבד למי לשלם וכמה. לדבריו, אפשר לנהל תיק במשך שנים ולקבל בסופו פסק דין טוב, אבל אם בזמן הזה הנכסים מנוהלים בידי צד מעוניין בלי שקיפות, פסק הדין עלול להיות שווה מעט. לכן הוא ממליץ לשקול בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני כבר בתקופת הביניים, כדי שגורם אחד ירכז את הנכסים, ישמור עליהם וידווח על הכספים.

גם הבנקים מקפיאים בדרך כלל את חשבונות המנוח כשהיורשים לא מסכימים ביניהם, ולעיתים גם חשבון משותף של בני הזוג. כדי לשחרר את הכספים נדרש אז צו של בית המשפט או מינוי של מנהל עיזבון. הרחבה על התפקיד של מנהל העיזבון נמצאת במדריך לניהול תיקי עיזבונות.

מה עושים כשנכסים יצאו מהעיזבון עוד לפני הפטירה?

התנגדות לצוואה עוסקת בשאלה אם הצוואה תקפה, אבל לא כל סכסוך ירושה נוגע לצוואה. לפעמים אף אחד לא חולק על החלוקה, ומתברר שדירה או כספים הועברו בחיי המנוח לאחד הילדים או למטפלת, ולכן הם כבר לא חלק מהעיזבון. במצב כזה התנגדות לא תעזור, והדרך היא תביעה נפרדת שמטרתה להחזיר את הנכס לעיזבון. תביעה כזו אפשרית גם אחרי שהצוואה קוימה.

עו״ד אביב הראל מתאר את זה כשני סוגים של סכסוכים: האחד נוגע לצוואה עצמה, והשני נוגע לעיזבון, למשל דירה שיצאה ממנו חמש שנים לפני הפטירה. לדבריו, הסוג השני הוא בדרך כלל הקשה יותר. מצב מוכר: יורש מגיע עם צוואה שכבר קוימה ולפיה הוא אמור לרשת דירה, ובנסח הטאבו מתברר שהדירה רשומה על שם אח או שנמכרה לאדם אחר.

בתיקים כאלה בודקים בעיקר את הנסיבות של ההעברה עצמה:

• האם המנוח היה כשיר בזמן ההעברה, והאם יש חוות דעת פסיכוגריאטרית או רשומות רפואיות מאותה תקופה
• האם ההעברה נעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת או תוך ניצול של מצבו
• האם ההעברה נעשתה כדין, מי ערך את מסמכי המתנה והאם נחתמו אצל עורך דין
• אילו כספים יצאו מחשבונות המנוח בשנים האחרונות, ולמי

לפי הנסיבות אפשר להגיש תביעה לבירור היקף העיזבון, לגילוי חשבונות וקבלת מידע, או לביטול מתנה. עו״ד אביב הראל מוסיף נקודה שרבים טועים בה: ההתיישנות בתביעות כאלה נמנית מיום הפטירה, ולא מהיום שבו ניתן צו הירושה או צו הקיום, משום שהצו רק מצהיר מי היורשים ומה חלקם. לכן כדאי לבדוק את מצב הנכסים כבר בתחילת הדרך.

מה עושים כשהוגשה התנגדות לצוואה שלטובתכם?

מי שהצוואה לטובתו, או מי שביקש את צו הקיום, מגיש תגובה להתנגדות ומביא ראיות לתוקף הצוואה: עדויות של העדים ושל עורך הדין שערך אותה, ומסמכים על מצבו של המצווה ועל רצונו. גם כאן כדאי לפעול מוקדם, כי הראיות החשובות נוגעות לתקופה שבה הצוואה נחתמה, וזיכרון ומסמכים נשחקים עם הזמן.

הגנה על צוואה מתחילה כבר כשעורכים אותה, הרבה לפני שיש מחלוקת. צוואה שנערכה בפני עורך דין, עם עדים שאינם נהנים ממנה ותיעוד של מצבו של המצווה בזמן החתימה, קשה יותר לתקוף. עו״ד אביב הראל מסביר שעל פי החוק אפשר לערוך צוואה בכתב יד גם בלי עורך דין, אבל כשיש רכוש ויש כמה יורשים עדיף לערוך אותה עם עורך דין שמתמחה בתחום, כדי למנוע מריבות והליכים משפטיים. הוא ממליץ גם לדבר על החלוקה בחיים: כשהיוזמה באה מההורים עצמם, קשה לטעון אחר כך שאחד הילדים ניווט את החלוקה לטובתו. משפחה שלא מדברת על זה עלולה לגלות אחרי הפטירה צוואה שנכתבה חצי שנה קודם ומשנה את כל מה שהיה ידוע. על הדרך הנכונה לערוך צוואה אפשר לקרוא במדריך של עורך דין צוואות.

מה כדאי לבדוק לפני שמחליטים להתנגד?

לפני שמגישים התנגדות כדאי לברר שלושה דברים: האם יש עילה שהחוק מכיר בה, אילו ראיות קיימות או אפשר להשיג, והאם מה שנמצא במחלוקת מצדיק הליך שעלול להיות ארוך ויקר, רגשית וכלכלית. בדיקה כזו, לפני שהמועד חולף, מאפשרת להחליט מתוך שיקול דעת ולא מתוך כעס.

עו״ד אביב הראל מתאר את סדר הפעולות כך: קודם אוספים את כל הנתונים, אחר כך בודקים שהעילות מתקיימות לפחות לכאורה, ורק אז מגישים את ההתנגדות. לדבריו, כדאי גם לשבת עם האחים ולבדוק יחד אם ההתנגדות שווה את ההליך, כי בתי המשפט מחייבים היום בהוצאות, לעיתים גבוהות, על התנגדויות סרק. ויש גם שאלה מעשית: מה באמת נשאר בעיזבון. הוא מביא דוגמה לצוואה שמחלקת דירות וכספים, כשבפועל המנוח מכר את הנכסים ורוקן את החשבונות עוד בחייו.

מניסיונו, סכסוכי ירושה קשים לעיתים יותר מתיקי גירושין. בני זוג שנפרדו ממשיכים לגדל יחד את הילדים ומוצאים דרך להסתדר, ואילו בסכסוך ירושה אחים מפסיקים לדבר זה עם זה, ולפעמים גם הילדים שלהם.

חשוב:

• לאתר את הצוואה שהוגשה ואת הצוואות הקודמות, אם יש
• לבדוק מה נשאר בפועל בעיזבון: נסח טאבו, חשבונות בנק ונכסים
• לאסוף רשומות רפואיות מהתקופה שבה נערכה הצוואה
• לרשום מי היה מעורב בחיי המצווה ומי היה מעורב בעריכת הצוואה
• לא לפעול לבד מול נכסי העיזבון לפני שניתן צו
• לבחון אם אפשר להגיע להסכמה, למשל בהסכם חלוקת עיזבון

סכסוך בין אחים יכול להפוך מהר ממחלוקת משפחתית למאבק משפטי, במיוחד כשיש ירושה, נכסים או כסף על הפרק. בסרטון הבא עו״ד אביב הראל מסביר שסכסוך בין אחים הוא לא רק על כסף, אלא גם על חשבונות ישנים של שנים. ובכל זאת, מה שקובע בסוף הוא לא מי סעד את ההורה, אלא מה שהחוק קובע, ולעיתים מתברר שמגיע לכם יותר ממה שחשבתם. מי שכבר נמצאים בתוך מחלוקת כזו ימצאו הרחבה במדריך לסכסוכי ירושה מורכבים.

מה חשוב לזכור אם שוקלים להתנגד לצוואה?

המועד להתנגדות קצר, ולכן הצעד הראשון הוא לעקוב אחרי הבקשה לצו קיום ולפעול לפני שהזמן שקבע הרשם חולף. התנגדות צריכה להישען על עילה שהחוק מכיר בה ועל ראיות, ולא על תחושה שהחלוקה לא הוגנת. בזמן ההליך חשוב לשמור על נכסי העיזבון, ולבדוק גם אם אפשר להגיע להסכמה בתוך המשפחה.

משרד עו״ד אביב הראל מלווה משפחות בהליכי ירושה, צוואות וסכסוכי עיזבון, הן את מי ששוקלים להתנגד לצוואה והן את מי שהצוואה לטובתם, מתוך ניסיון של יותר מ-25 שנה בדיני משפחה וירושה. התמונה הרחבה של הליך הירושה, מהבקשה לצו ועד חלוקת העיזבון, מופיעה במדריך לעורך דין לענייני ירושה. את נוסח חוק הירושה המלא אפשר לקרוא במאגר החקיקה של הכנסת.

לייעוץ ראשוני אישי ודיסקרטי בנושא התנגדות לצוואה, ניתן להתקשר למשרד: 072-3306655.