גירושין בבית הדין הרבני: המדריך המלא להליך
פנייה מוקדמת עשויה להיות מפתח להצלחה. לפנייה מהירה לחץ כאן
גירושין בבית הדין הרבני הם הדרך שבה בני זוג יהודים, אזרחי ישראל או תושביה, מסיימים את נישואיהם בישראל: לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג-1953, הגט עצמו נמצא בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני. ההליך עובר בדרך כלל דרך בקשה ליישוב סכסוך, תביעת גירושין, דיונים, פסק דין וסידור גט. במקביל צריך להחליט באיזו ערכאה יידונו הרכוש, המזונות והילדים, וההחלטה הזו, יחד עם העיתוי שלה, משפיעה על כל המשך הדרך.
פתיחת הליך גירושין בבית דין רבני היא לרוב תקופה טעונה, גם כשההחלטה עצמה כבר התקבלה. לצד ההתארגנות מחדש בבית ומול הילדים, צריך להבין מערכת שיפוט שפועלת לפי כללים משלה ובשפה הלכתית שאינה מוכרת לרוב האנשים. המדריך הזה מסדר את התמונה: מה בית הדין הרבני מוסמך לעשות, איך נראים שלבי התיק, למה העיתוי חשוב ומה קורה כשצד אחד מסרב לגט. הוא נכתב לגברים ולנשים כאחד, וכל מקרה נבחן לגופו.
מה אומר החוק על הסמכות של בית הדין הרבני בגירושין?
לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג-1953, ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחי המדינה או תושביה, נתונים לשיפוטו הייחודי של בית הדין הרבני. סעיף 2 לחוק קובע שהגירושין נערכים על פי דין תורה. המשמעות המעשית: בני זוג יהודים יכולים להסכים ביניהם כמעט על כל דבר, אבל את הגט עצמו אפשר לסדר בישראל רק בבית הדין הרבני.
הסמכות הייחודית חלה על עצם התרת הנישואין, כלומר על הגט. היא חלה גם על יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים, למשל בחו״ל, עובדה שלא תמיד ידועה לזוגות שלא נישאו ברבנות.
החוק מסדיר גם מצבים בין-לאומיים. סעיף 4א מקנה לבית הדין הרבני סמכות בתביעת גירושין בין בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה כאשר מתקיימת אחת הזיקות שנקבעו בו, למשל כששני בני הזוג אזרחים ישראלים או כשמקום מושבו של הנתבע בישראל. זה רלוונטי במיוחד למשפחות שחיות בין ישראל לחו״ל.
כל מה שאינו הגט עצמו, כמו חלוקת רכוש, מזונות וזמני השהות של הילדים, אינו נמצא בסמכות ייחודית. בנושאים האלה יש לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה סמכות מקבילה, ומכאן נובעת אחת השאלות החשובות בפתיחת התיק: איפה הם יידונו.
איך מתנהל הליך גירושין בבית הדין הרבני, שלב אחר שלב?
הליך גירושין בבית הדין הרבני עובר בדרך כלל כמה שלבים קבועים: בקשה ליישוב סכסוך ופגישות ביחידת הסיוע, הגשת תביעת גירושין עם הנושאים שנכרכו בה, דיונים לפני הרכב דיינים, פסק דין לגירושין, ולבסוף סידור הגט עצמו. כשבני הזוג מסכימים על הכול, הדרך מתקצרת: מגישים הסכם גירושין לאישור, ובית הדין קובע מועד לסידור הגט.
כך נראים השלבים בפועל:
- ייעוץ ובחירת דרך: לפני כל הגשה בוחנים את התמונה המלאה, כולל רכוש, ילדים, הכנסות ומה חשוב לכל צד. בשלב הזה מחליטים אם אפשר לפעול בהסכמה, אילו נושאים לכרוך ובאיזו ערכאה.
- בקשה ליישוב סכסוך: הגשה לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, והזמנה של שני בני הזוג לפגישות מהו״ת ביחידת הסיוע.
- תביעת גירושין: בתום תקופת עיכוב ההליכים מוגשת התביעה, ובה מפורטים במפורש הנושאים שנכרכים אליה. מה צריך להכין מוסבר במדריך פתיחת תיק גירושין.
- דיונים: בית הדין יושב בדרך כלל בהרכב של שלושה דיינים, והדיונים חסויים ואינם פתוחים לציבור. כשצד אחד אינו מסכים לגירושין, בית הדין בוחן אם קיימת עילת גירושין לפי ההלכה.
- פסק דין: פסק הדין לגירושין יכול להינתן בלשונות שונות, מהצעה ומצווה ועד חיוב או כפייה. ללשון יש משמעות, כי היא משפיעה על הצעדים שאפשר לנקוט אם הגט לא יסודר.
- סידור הגט: לפי סעיף 4 לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ״ה-1995, בית הדין קובע מועד לסידור הגט לא יאוחר מ-45 ימים מיום מתן פסק הדין.
יש מצבים שבהם אחד מבני הזוג מבקש לבחון אם אפשר לשקם את הנישואין לפני שמתקדמים, ומגיש תביעה לשלום בית. גם בני זוג שבוחרים להמשיך יחד יכולים לעגן את הכללים ביניהם בהסכם שלום בית.
מה קורה ביום סידור הגט?
סידור הגט הוא טקס קצר ומובנה. הגבר מוסר את הגט לאישה בנוכחות בית הדין ושני עדים, ובית הדין מוודא שהכול נעשה כהלכה. לאחר מכן בית הדין נותן פסק דין שמאשר שבני הזוג גרושים, ובמדינת ישראל ניתנת גם תעודת גירושין. לפי המנהג בבתי הדין, שטר הגט עצמו מושמד כדי למנוע שימוש חוזר בו.
חשוב לזכור שהגט עוסק רק בהתרת הנישואין. הקשר עם הילדים, המזונות וזמני השהות נקבעים בהליך נפרד או בהסכם, ולא בטקס עצמו.
מה ההבדל כשבני הזוג מסכימים על הגירושין?
כשיש הסכמה, בני הזוג מגישים הסכם גירושין לאישור. לפי סעיף 4(א)(2) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), כשבית הדין נותן להסכם תוקף של פסק דין, הוא קובע מועד לסידור גט לא יאוחר מ-45 ימים מיום מתן פסק הדין. תביעת גירושין שמוגשת בהסכמת שני הצדדים גם פטורה מהחובה להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך.
הסכם מנוסח היטב, שמסדיר גם את הרכוש, המזונות וזמני השהות, חוסך בדרך כלל הליכים ארוכים בהמשך. כדאי שכל צד יבין לפני החתימה מה בדיוק הוא מקבל ועל מה הוא מוותר.
איך נראה סידור הגט בבית הדין?
עו״ד אביב הראל מסביר בקצרה על הליך סידור הגט ועל הטקס בבית הדין הרבני.
מה זו בקשה ליישוב סכסוך, ומה קורה ביחידת הסיוע?
בקשה ליישוב סכסוך היא הצעד הראשון המחייב לפני הגשת תביעה בסכסוך משפחתי, לפי סעיף 3 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה-2014. אחרי הגשתה מוזמנים שני בני הזוג ליחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, לעד ארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו״ת). בתקופה הזו אי אפשר להגיש תביעה לאף ערכאה.
הבקשה עצמה קצרה, ולפי סעיף 3(א) לחוק היא לא תכלול טענות או עובדות על הסכסוך או על סמכות הערכאה. זה מכוון: המטרה היא לפתוח חלון לשיחה לפני שכל צד מנסח עמדות.
בני הזוג מתייצבים לפגישות המהו״ת בעצמם, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש עם כל אחד מהם בנפרד. לפי סעיף 3(ג), הפגישות כוללות מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות של הגירושין על בני הזוג ועל הילדים, היכרות עם הצרכים של כל צד, והצגת דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה, כמו גישור, ייעוץ או טיפול זוגי ומשפחתי. אפשר גם לקבוע בהסכמה הסדרים הנוגעים לילדים, כמו מזונות וחלוקת זמני שהות.
אלה לוחות הזמנים שקובע החוק:
- פגישות המהו״ת: עד ארבע פגישות, בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה. יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה פעם אחת ב-15 ימים.
- תקופת עיכוב ההליכים: 60 ימים מיום הגשת הבקשה, או 75 ימים אם התקופה הוארכה, ובתוספת כל תקופה שהצדדים הסכימו עליה בכתב. בזמן הזה אף ערכאה לא דנה בתביעה בסכסוך, גם לא בשאלת הסמכות (סעיף 3(ה)).
- סעד דחוף: גם בתקופת העיכוב אפשר לבקש סעד דחוף, סעד זמני לשמירת המצב הקיים או צו עיכוב יציאה מהארץ (סעיף 3(ז)).
- אחרי התקופה: מי שהגיש ראשון את הבקשה רשאי להגיש בתוך 15 ימים תביעה לכל ערכאה מוסמכת (סעיף 4).
שני חריגים חשובים: תביעת גירושין שמוגשת בהסכמת שני הצדדים אינה מחייבת בקשה ליישוב סכסוך, והליך לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א-1991, אינו כפוף להסדר הזה (סעיף 4א). מי שזקוק להגנה מיידית אינו צריך להמתין לסיום פגישות המהו״ת.
אילו נושאים אפשר לכרוך בתביעת הגירושין בבית הדין הרבני?
לפי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, כשמוגשת לבית הדין הרבני תביעת גירושין, יש לו סמכות ייחודית בכל עניין שנכרך בה כדין. הצירוף הזה נקרא כריכה, והוא יכול לכלול חלוקת רכוש, מזונות אישה, משמורת וזמני שהות, ולפי נוסחו העדכני של החוק גם מזונות ילדים. כריכה תקפה מעבירה את הנושאים האלה לבית הדין הרבני ומונעת דיון מקביל בהם בערכאה אחרת.
כריכה בתביעת גירושין אינה עניין טכני. הפסיקה קבעה שלושה תנאים, ובלעדיהם הכריכה לא תקנה לבית הדין עדיפות:
- כנות תביעת הגירושין: יש רצון אמיתי להתגרש ועילה מבוססת, ולא תביעה שהוגשה רק כדי לתפוס ערכאה.
- כריכה כדין ומפורשת: הנושא ניתן לכריכה, וכתב התביעה מבקש במפורש שבית הדין יכריע בו.
- כנות הכריכה: הצירוף עצמו אינו צעד טקטי שנועד רק להרוויח את הערכאה.
מזונות ילדים היו במשך שנים הנושא השנוי ביותר במחלוקת. הפסיקה ראתה בהם זכות עצמאית של הילד, ובית הדין הרבני דן בהם ככלל רק בהסכמת ההורים. בנובמבר 2025 אישרה הכנסת תיקון לחוק, כהוראת שעה לשנתיים, שלפיו בית הדין הרבני יכול לדון במזונות ילדים שנכרכו בתביעת הגירושין גם בלי הסכמת שני ההורים. מדובר בהסדר זמני, ולכן לפני שמגישים תביעה כדאי לבדוק מה הנוסח שחל ביום ההגשה.
לצד זה, סעיף 9 לחוק מאפשר לבית הדין הרבני לדון בעניינים נוספים של מעמד אישי, שאין לו בהם סמכות ייחודית, כאשר כל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך.
בפועל, הנושאים שנכרכים הם לב התיק. חלוקת רכוש בגירושין, מזונות אישה ומשמורת משותפת מוסברים כל אחד במדריך נפרד, וכדאי להכיר אותם לפני שמחליטים מה לכרוך ואיפה.
מהו מרוץ הסמכויות, ולמה העיתוי כל כך חשוב?
מרוץ הסמכויות הוא המצב שבו כל אחד מבני הזוג מבקש שהנושאים הנלווים לגירושין יידונו בערכאה שנראית לו מתאימה יותר: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. לפי הכלל שנקבע בפסיקה, הערכאה שאליה הוגשה התביעה ראשונה היא שתדון בנושא, בכפוף למבחני הכריכה. לכן סדר הצעדים ומועדם יכולים לקבוע היכן יתנהל התיק כולו.
בפסיקה נקבע שגם הפרש של דקות ספורות בין הגשת התביעות יכול להכריע את שאלת הסמכות. מנגד, תביעה מוקדמת בבית הדין הרבני מקנה לו עדיפות רק אם הכריכה עומדת בתנאי הכנות והכריכה כדין. וכשאחת הערכאות כבר הכריעה בשאלת הסמכות, הערכאה האחרת לא תדון באותם נושאים במקביל, למעט חריגים מצומצמים.
מאז יולי 2016, כשנכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, המרוץ מתנהל בתוך מסגרת קבועה: קודם בקשה ליישוב סכסוך ותקופת עיכוב הליכים, ורק אחר כך תביעה. לפי סעיף 4 לחוק, בתום התקופה רשאי מי שהגיש ראשון את הבקשה להגיש בתוך 15 ימים תביעה לכל ערכאה מוסמכת. אם לא עשה זאת, או הגיש רק לגבי חלק מהנושאים, הצד האחר רשאי להגיש תביעה בנושאים שנותרו.
מה בכל זאת שונה בין הערכאות? בענייני רכוש, בג״ץ 1000/92 בבלי נ’ בית הדין הרבני הגדול (1994) קבע שבית הדין הרבני חייב להחיל את הדין האזרחי, ובכלל זה את הלכות שיתוף הנכסים. לכן התפיסה שבבית הדין הרבני “כל צד מקבל את מה שרשום על שמו” אינה משקפת את הדין המחייב. ההבדלים נמצאים בעיקר בסדרי הדין ובדרכי ההוכחה, שכל ערכאה קובעת לעצמה, ובאופן שבו כל ערכאה מיישמת את הכללים בפועל.
בתיקים עם רכוש מורכב, כמו אופציות ומניות שמבשילות אחרי הפרידה, שאלות כמו מועד הקרע ואופן השערוך הן לב המחלוקת. לפני שבוחרים ערכאה כדאי לבחון איך כל אחת מהן ניגשה לשאלות דומות. הרחבה נמצאת במדריך גירושי הייטק וחלוקת אופציות ומניות.
מהם היתרונות והחסרונות של ניהול ההליך בבית הדין הרבני?
בראיון הזה מסביר עו״ד אביב הראל מה מבדיל בין הערכאות, ומדוע מרוץ הסמכויות משפיע על מהלך התיק.
איך משווים בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה?
| נושא | בית הדין הרבני | בית המשפט לענייני משפחה |
|---|---|---|
| הגט עצמו | סמכות ייחודית (סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים) | אין סמכות לסדר גט |
| חלוקת רכוש | כשנכרכה כדין בתביעת הגירושין, ולפי הדין האזרחי (הלכת בבלי) | כשהתביעה הוגשה אליו לפני כריכה תקפה בבית הדין הרבני, לפי הדין האזרחי |
| מזונות אישה, משמורת וזמני שהות | כשנכרכו כדין בתביעת הגירושין | כשהתביעה הוגשה אליו לפני כריכה תקפה בבית הדין הרבני |
| מזונות ילדים | כשנכרכו כדין, לפי התיקון מנובמבר 2025 (הוראת שעה) | כשהתביעה הוגשה אליו לפני כריכה תקפה בבית הדין הרבני |
| הרכב שיפוטי | בדרך כלל שלושה דיינים | שופט או שופטת |
| ייצוג | עורך דין או טוען רבני | עורך דין |
| ערעור | לבית הדין הרבני הגדול | לבית המשפט המחוזי |
אין ערכאה שמתאימה מראש לכל גבר או לכל אישה. ההחלטה תלויה בהרכב הרכוש, בשאלות הנוגעות לילדים, ביחסים בין בני הזוג ובמטרות של כל צד, ולכן כל מקרה נבחן לגופו לפני הצעד הראשון.
האם יש ערכאה שעדיפה אוטומטית לגברים או לנשים?
רבים מניחים שנשים צריכות לפנות לבית המשפט וגברים לבית הדין הרבני. עו״ד אביב הראל מסביר למה המציאות מורכבת יותר, ולמה הצעד הראשון בהליך משפיע על כל ההמשך.
מה המשמעות של הכתובה בהליך הגירושין?
הכתובה היא מסמך משפטי מחייב, אבל מקור החיוב בה הוא הדין הדתי, ולכן השאלה אם הסכום משתלם ובאיזה היקף נבחנת לפי כללי המשפט העברי. בבית הדין הרבני, תביעת כתובה נדונה לא פעם לצד תביעת הגירושין. בפסיקת בתי הדין נקבע שכאשר נרשם בכתובה סכום בלתי מציאותי, שברור שלא התכוונו להתחייב בו, בית הדין יכול להתערב ולהפחית אותו.
מנגד, היו גם פסקי דין של בתי דין רבניים שחייבו תשלום של סכומים גבוהים, ולכן אי אפשר להניח מראש שהסכום הכתוב יופחת או שישולם במלואו.
הכתובה היא חיוב נפרד שמקורו בנישואין, והיחס בינה לבין חלוקת הרכוש נבחן בכל תיק לפי נסיבותיו. כדאי לאתר את הכתובה המקורית כבר בתחילת התהליך ולבדוק מה נכתב בה, כולל תנאים מיוחדים אם נוספו. זה מידע בסיסי שמשפיע על ההערכה של כל הסדר כספי, לגבר ולאישה כאחד.
האם הכתובה היא סכום מובטח?
בראיון לרשת 13 מסביר עו״ד אביב הראל למה הכתובה אינה סכום מובטח באופן אוטומטי, ואיך התנהלות בני הזוג עשויה להשפיע על הזכאות לה.
מה קורה כשבן או בת הזוג מסרבים לגט?
כשבית הדין הרבני פסק שעל בני הזוג להתגרש והגט לא סודר, חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ״ה-1995 מאפשר לו להטיל צווי הגבלה על הצד המסרב. הצווים יכולים לכלול הגבלות על יציאה מהארץ, דרכון, רישיון נהיגה, חשבונות בנק ועיסוק במקצוע, ובמקרים המתאימים גם מאסר כפייה. המטרה היא להביא לקיום פסק הדין, לא להעניש.
לפי סעיף 1 לחוק בנוסחו העדכני, אפשר להטיל צווי הגבלה כשפסק הדין ניתן בלשון כפייה, חובה או מצווה. כשפסק הדין ניתן בלשון אחרת, לרבות הצעה, בית הדין קובע אם הוא מאפשר צווי הגבלה. כלפי אישה שמסרבת לקבל גט, צו הגבלה טעון אישור של נשיא בית הדין הרבני הגדול.
החוק קובע גם לוח זמנים. אם הגט לא סודר במועד שנקבע, בית הדין מקיים בתוך 45 ימים דיון במתן צו הגבלה (סעיף 4). אחרי שניתן צו, נקבעים דיוני מעקב שבהם בית הדין בוחן אם צריך לשנות או להחמיר אותו.
| סוג הצעד | מה הוא כולל | מקור בחוק |
|---|---|---|
| הגבלות אישיות | יציאה מהארץ, קבלת דרכון או חידושו, רישיון נהיגה | סעיף 2(א)(1)-(3) |
| הגבלות מקצועיות וציבוריות | כהונה במשרה על פי דין, עיסוק במקצוע מוסדר או בעסק הטעון רישוי | סעיף 2(א)(4)-(5) |
| הגבלות פיננסיות | משיכת שיקים, הקפאת חשבון, ייסוד תאגיד, שימוש בכרטיס חיוב | סעיף 2(א)(6)-(6ד) |
| צעדים כספיים | עיקול או עיכוב גמלה, תפיסת נכסים, קנס, תשלומי כפיית ציות לטובת הצד השני | סעיפים 2(ב), 2א, 3ב |
| מאסר כפייה | עד חמש שנים, עם אפשרות הארכה עד תקופה כוללת של עשר שנים | סעיף 3 |
| הרחקות דרבנו תם | הרחקות דתיות, חברתיות וכלכליות שבית הדין מטיל לפי דין תורה | סעיף 3ג |
המונחים בתחום הזה קרובים אבל לא זהים. סרבנות גט מתארת את הסירוב עצמו, מעוכבת גט היא אישה שהגט שלה מתעכב, ואישה עגונה היא מי שאינה יכולה להתגרש משום שבעלה נעדר או אינו מסוגל לתת גט. ההבדלים מוסברים במדריך מה ההבדל בין אישה עגונה לאישה מסורבת גט.
סירוב לגט אינו נחלתו של צד אחד בלבד. גם גבר עשוי להמתין זמן רב לגט שאשתו מסרבת לקבל, והחוק חל גם על מצב כזה, באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול.
מי יכול לייצג אותי בבית הדין הרבני: טוען רבני או עורך דין?
ייצוג בבית הדין הרבני יכול להיעשות על ידי עורך דין או על ידי טוען רבני. לפי תקנות הטוענים הרבניים, התשס״א-2001, מי שאינו עורך דין רשאי לייצג אחרים בבית הדין הרבני רק אם קיבל רישיון טוען רבני, שניתן על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול. ההבדל המעשי: טוען רבני מייצג רק בבית הדין הרבני, ואילו עורך דין יכול לייצג גם בבית המשפט לענייני משפחה.
רבים מניחים שמכיוון שבית הדין פועל לפי ההלכה, הייצוג המתאים היחיד הוא של טוען רבני. זה לא בהכרח כך. לטוענים רבניים יש ידע מעמיק בסדרי הדין ובהלכה, אבל הליך גירושין כולל כמעט תמיד גם היבטים אזרחיים: חוק יחסי ממון, זכויות סוציאליות, ולעיתים הליכים מקבילים בבית המשפט.
עורך דין בבית הדין הרבני צריך לשלוט בשני העולמות: להבין את הטיעון ההלכתי, ולהכיר לעומק את הדין האזרחי שבית הדין מחויב להחיל. הבחירה בעורך דין מאפשרת ליווי רציף בשתי הערכאות, בלי להחליף מייצג באמצע הדרך ובלי כפל עלויות, וזה משמעותי במיוחד כשמרוץ הסמכויות עוד פתוח. ההיבטים של ייצוג עורך דין בבית דין רבני מוסברים בהרחבה במדריך נפרד.
עו״ד אביב הראל חבר בוועדת בתי הדין הרבניים – מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין בישראל. המשרד מלווה גברים ונשים בהליכים בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה, מהפגישה הראשונה ועד סידור הגט. מידע על הליווי הכולל נמצא בעמוד עורך דין גירושין.
האם אפשר לערער על פסק דין של בית הדין הרבני?
כן. על פסק דין של בית דין רבני אזורי אפשר לערער לבית הדין הרבני הגדול, שיושב בירושלים ומשמש ערכאת הערעור של בתי הדין הרבניים. בראשו עומד נשיא בית הדין הרבני הגדול, אחד משני הרבנים הראשיים לישראל. הערעור מוגש בתוך מועדים קצובים שנקבעו בתקנות הדיון, ולכן חשוב לבחון את האפשרות מיד כשפסק הדין מתקבל, ולא להמתין.
מעל בית הדין הרבני הגדול אין ערכאת ערעור נוספת. בית המשפט העליון, בשבתו כבג״ץ, אינו דן בערעורים על פסקי הדין של בתי הדין הרבניים, אבל הוא מתערב במקרים מוגדרים: חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק שמכוונות לבית הדין, או כשנדרש סעד מן הצדק שאינו בסמכות ערכאה אחרת. כך, למשל, נקבעה הלכת בבלי בענייני רכוש.
בענייני סרבנות גט יש כלל מיוחד: לפי סעיף 4א לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע צו ההגבלה, אלא אם בית הדין הרבני הגדול הורה אחרת מטעמים שיירשמו.
כמה זמן נמשך הליך גירושין בבית הדין הרבני?
אין משך קבוע להליך גירושין בבית הדין הרבני. החוק קובע כמה נקודות זמן: תקופת עיכוב של 60 עד 75 ימים אחרי הגשת בקשה ליישוב סכסוך, ומועד לסידור גט לא יאוחר מ-45 ימים אחרי פסק הדין. מעבר לכך, המשך תלוי בעיקר במידת ההסכמה בין בני הזוג, במורכבות הרכוש ובשאלות הנוגעות לילדים.
גירושין בהסכמה, עם הסכם שמסדיר את כל הנושאים, מתקדמים בדרך כלל מהר יותר, כי הם פטורים מהבקשה ליישוב סכסוך ובית הדין נדרש בעיקר לאשר את ההסכם ולסדר את הגט. תיק שבו יש מחלוקת על עצם הגירושין, על הרכוש או על הילדים עשוי להימשך זמן רב יותר, ולפעמים לא בגלל אחד הצדדים אלא בגלל המצב עצמו.
מה שכן אפשר לעשות הוא להתכונן: לאסוף מסמכים על הרכוש וההכנסות, לאתר את הכתובה, להבין מראש אילו נושאים דחופים ואילו יכולים לחכות, ולקבל ייעוץ לפני הגשת הבקשה הראשונה. ייעוץ מוקדם משפיע על מהלך התהליך יותר מכל צעד אחר.
לייעוץ ראשוני אישי ודיסקרטי בנושא גירושין בבית הדין הרבני, ניתן להתקשר למשרד: 072-3306655.
שאלות נפוצות
האם אפשר לנהל את ענייני הרכוש והילדים בבית המשפט לענייני משפחה ולהגיע לבית הדין הרבני רק לגט?
האם הגשת בקשה ליישוב סכסוך קובעת באיזו ערכאה יתנהל התיק?
האם תמיד עדיף לפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני?
האם אפשר להטיל צווי הגבלה גם על אישה שמסרבת לקבל גט?
מתי צריך לפנות לעורך דין לפני פתיחת תיק בבית הדין הרבני?
