חלוקת רכוש בגירושין

חלוקת רכוש בגירושין יכולה להיות תהליך מורכב וטעון רגשית. תפיסות שגויות רבות עוטפות את פרקטיקת חלוקת הכספים והנכסים בגירושין, חלוקת החובות והזכויות של הצדדים בדירת המגורים או בית המשפחה. לכן במאמר זה, נעמיק בנבכי חלוקת הרכוש בגירושין, נשפוך אור על שיקולים מרכזיים הנוגעים לה ונציע הנחיות להתנהלות שתגדיל את הסיכויים לסיים את ההליך עם חלוקה הוגנת ומשביעת רצון.

חלוקת רכוש בגירושין בישראל נעשית, ברוב המקרים, לפי הסדר איזון המשאבים שבחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973: כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית שוויים של הנכסים שנצברו במהלך הנישואין, ובהם הדירה, החסכונות, הפנסיה וזכויות העבודה, בלי קשר לשם שעליו הם רשומים. נכסים מלפני הנישואין, ירושות ומתנות אינם מתחלקים ככלל, ובנסיבות מיוחדות בית המשפט רשאי לסטות מחלוקה שווה. המדריך מסביר מה נכלל בחלוקה, מה לא, ואיך מתנהל התהליך צעד אחר צעד.

 

מי שמגיע לשלב חלוקת הרכוש נמצא בדרך כלל בתקופה עמוסה ורגישה. לצד הפרידה עצמה עולות שאלות מעשיות: מי יישאר בדירה, מה יקרה לחסכונות ולפנסיה, ואיך מוודאים שאף נכס לא נשכח בדרך. ההחלטות שמתקבלות בשלב הזה משפיעות על שני בני הזוג, ולעיתים גם על הילדים, לשנים ארוכות. המדריך מרכז את השאלות המרכזיות ומפנה בכל נושא למדריך מפורט יותר. את כל המאמרים בתחום ניתן למצוא גם בעמוד איזון משאבים.

מה קובע החוק לגבי חלוקת רכוש בגירושין?

החוק המרכזי הוא חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973. לפי סעיף 5 לחוק, עם התרת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים שהיו לו ערב הנישואין, מתנות וירושות שקיבל, גמלאות ביטוח לאומי ופיצויים בשל נזק גוף, ונכסים שבני הזוג הסכימו בכתב שלא יאוזנו. ההסדר חל על בני זוג שנישאו מ-1 בינואר 1974 ואילך.

“הסדר איזון המשאבים” חל על כל זוג נשוי שלא חתם על הסכם ממון, או במידה שההסכם אינו קובע אחרת (סעיף 3 לחוק).

חשוב להבין את אופי ההסדר. לפי סעיף 4 לחוק, הנישואין כשלעצמם אינם הופכים בן זוג לבעלים בנכסי השני ואינם מטילים עליו אחריות לחובותיו. הזכות לאיזון מתגבשת בסיום הקשר: שמים את שווי הנכסים של כל אחד מבני הזוג, מנכים את חובותיו, ומי שנכסיו שווים יותר מעביר לשני מחצית מההפרש, בכסף או בעין (סעיף 6). משום כך נהוג לכנות את ההסדר “שיתוף דחוי”.

שני סעיפים נוספים חשובים במיוחד בפועל. סעיף 5(ג) קובע ש”כלל נכסי בני הזוג” כוללים גם זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות. סעיף 9 קובע שעצם הרישום של נכס על שם אחד מבני הזוג אינו מספיק כדי להוציא אותו מהאיזון. על ההשלכות המעשיות של רישום כזה ניתן לקרוא במדריך על רישום נכס על שם אחד מבני הזוג בגירושין.

ההסדר אינו מוגבל לגירושין. הוא חל גם כשהנישואין פוקעים עקב מותו של בן זוג, ואז יורשיו באים במקומו לעניין הזכות לאיזון (סעיף 5(ב)).

מה ההבדל בין איזון משאבים לבין הלכת השיתוף?

על בני זוג שנישאו לפני 1 בינואר 1974 פרק איזון המשאבים אינו חל (סעיף 14 לחוק). עליהם חלה “הלכת השיתוף”, המכונה גם “חזקת השיתוף”, שפותחה בפסיקה: כשבני זוג ניהלו חיים משותפים במאמץ משותף, מניחים שהנכסים שצברו שייכים לשניהם בחלקים שווים, כבר במהלך הקשר ולא רק בסופו. עקרונות דומים מוחלים בפסיקה גם על ידועים בציבור, בכפוף להוכחת חיים משותפים וכוונת שיתוף.

מה קורה לעסק, למניות ולחשבונות בגירושין?

בסרטון הזה מסביר עו״ד אביב הראל את הצד הכלכלי של הליך הגירושין: עסק משותף, דירה ומשכנתה, מועד הקרע, אופציות ומניות, והחשש להברחת נכסים.

איזה רכוש מתחלק בגירושין ואיזה לא?

ככלל, מתחלק כל רכוש שנצבר במהלך הנישואין, בלי קשר לשם שעליו הוא רשום: דירה ונדל”ן, חשבונות בנק וחסכונות, השקעות ומניות, רכבים, זכויות בעסק, וגם פנסיה, פיצויי פרישה וקרנות השתלמות. ככלל אינם מתחלקים: נכסים שהיו לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, ירושות ומתנות שקיבל במהלכם, גמלאות ביטוח לאומי ופיצויים בשל נזק גוף, ונכסים שבני הזוג הסכימו בכתב להוציא מהאיזון.

בתמצית, לפי סעיף 5 לחוק יחסי ממון:

• נכלל בדרך כלל בחלוקה: נדל”ן, חשבונות, פיקדונות והשקעות, פנסיה, פיצויים וקרנות השתלמות, רכבים, זכויות בעסק, ומניות ואופציות מתקופת הנישואין, גם בחו”ל.
• מוחרג ככלל מהחלוקה: נכסים מלפני הנישואין, ירושות ומתנות, גמלאות ביטוח לאומי, גמלאות ופיצויים בשל נזק גוף או מוות, ונכסים שהוחרגו בהסכמה בכתב.

ההחרגות אינן אוטומטיות. מי שטוען שנכס מסוים מוחרג צריך להוכיח זאת, והוכחה שהנכס רשום על שמו בלבד אינה מספיקה (סעיף 9). בנוסף, נכס מוחרג יכול לאבד את ייחודו כשהוא מתערבב בנכסי המשפחה, כפי שמוסבר בפרקים הבאים. מנגד, בנסיבות מיוחדות בית המשפט רשאי לקבוע נכסים נוספים שלא יאוזנו (סעיף 8(1)).

למה גירושין הם גם פירוק של שותפות כלכלית?

עו״ד אביב הראל מסביר למה כדאי להתייחס לגירושין גם כאל פירוק שותפות כלכלית: רכוש, חסכונות, חובות ולעיתים גם עסק משפחתי.

מה קורה לרכוש שהיה לאחד מבני הזוג לפני הנישואין?

רכוש שהיה לאחד מבני הזוג ערב הנישואין מוחרג מאיזון המשאבים לפי סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון, ולכן ככלל נשאר שלו. ההחרגה אינה מוחלטת: כשהנכס השתלב בחיים המשותפים, למשל דירה שהפכה לבית המשפחה ושופצה או מומנה מכספים משותפים, או נרשמה על שם שני בני הזוג, ייתכן שבית המשפט יכיר בזכות של בן הזוג השני בנכס עצמו או בחלק ממנו.

הכלי המשפטי המרכזי כאן הוא “שיתוף ספציפי”. מדובר בדוקטרינה שפותחה בפסיקה, ולפיה גם כשחל הסדר איזון המשאבים ניתן להכיר בכך שנכס מסוים הפך למשותף לשני בני הזוג, אם הוכחה כוונה לשתף בו. בניגוד לאיזון המשאבים, שמקנה זכות לתשלום של מחצית ההפרש, שיתוף ספציפי מקנה זכות בנכס עצמו.

בדירת מגורים שאחד מבני הזוג הביא לנישואין, הפסיקה אינה מסתפקת בדרך כלל במגורים משותפים ממושכים, ובוחנת ראיות נוספות לכוונת שיתוף: השקעה משותפת בשיפוץ או בהרחבה, תשלום משכנתה מכספים משותפים, התחייבויות שנלקחו יחד או רישום. הנטל להוכיח שיתוף ספציפי מוטל על מי שטוען לו, וכל מקרה נבחן לגופו.

למדריך המלא בנושא רכוש שהושג לפני הנישואין, כולל ההבדל בין זוגות שנישאו לפני 1974 לבין זוגות שנישאו אחריה.

האם ירושות ומתנות מתחלקות בגירושין?

ירושה או מתנה שאחד מבני הזוג קיבל במהלך הנישואין אינה נכללת ככלל באיזון המשאבים, לפי סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון. עם זאת, כספי ירושה או מתנה שהופקדו בחשבון המשותף, שימשו לתשלום המשכנתה או לשיפוץ דירת המגורים, עלולים להיטמע בנכסי המשפחה. במצב כזה קשה יותר להוכיח שהכסף נשאר נכס נפרד, ובית המשפט בוחן את מסלול הכסף ואת כוונת בני הזוג.

הפסיקה בוחנת בעיקר שני דברים: האם ניתן לעקוב אחרי הכסף מרגע קבלתו, והאם ההתנהלות של בני הזוג מלמדת על כוונה לשתף בו. ירושה שנשמרה בחשבון נפרד, על שם היורש בלבד וללא שימוש לצורכי הבית, קלה יותר להוכחה כנכס נפרד. ירושה שהושקעה בדירה הרשומה על שם שניהם עשויה להוביל למסקנה הפוכה.

שאלה נפוצה נוספת נוגעת לכספים שהורים העבירו לזוג, למשל לצורך רכישת דירה: האם זו מתנה לשניהם, מתנה לבן או לבת שלהם בלבד, או הלוואה שיש להחזיר? התשובה משפיעה ישירות על החלוקה, והיא נבחנת לפי הראיות והנסיבות. על כך בהרחבה במאמר הלוואה או מתנה בין בני זוג ובני משפחה.

מה קורה לדירת המגורים בגירושין?

דירת המגורים היא לרוב הנכס המשמעותי ביותר. כשהיא נרכשה במהלך הנישואין, שוויה נכלל באיזון בלי קשר לרישום. בפועל יש שלוש דרכים עיקריות: מכירה בהסכמה, סילוק המשכנתה וחלוקת היתרה; רכישת חלקו של בן הזוג השני; או, כשאין הסכמה, תביעה לפירוק שיתוף לפי חוק המקרקעין, התשכ”ט-1969. כשיש ילדים קטינים, החוק מגביל מכירה של דירת המגורים בלי פתרון מגורים מתאים.

דירת המגורים היא גם הנכס הטעון ביותר רגשית. לעיתים שני בני הזוג רוצים להמשיך לגור בה, במיוחד כשהילדים גדלו בה, ולעיתים מי שרוצה להישאר אינו יכול לממן את חלקו של השני. לכן חשוב לבחון את האפשרויות מוקדם, עוד לפני שמתקבעות עמדות.

ברכישת חלקו של בן הזוג השני יש נקודה שנוטים לפספס: העברת הזכויות בדירה אינה משחררת אוטומטית את הצד היוצא מהמשכנתה. אם שמו נשאר בהלוואה, הוא עלול להישאר חשוף לחוב גם אחרי שכבר אין לו זכות בדירה. לכן ההסכם צריך לכלול מנגנון ברור להסרתו מההתחייבויות הכספיות.

מתי בית המשפט מורה על פירוק שיתוף בדירה?

לפי סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, התשכ”ט-1969, כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש את פירוק השיתוף. כשדירה אינה ניתנת לחלוקה בעין, הפירוק נעשה בדרך של מכירה וחלוקת התמורה (סעיף 40). עם זאת, סעיף 40א לאותו חוק וסעיף 6א לחוק יחסי ממון קובעים שמכירת דירה המשמשת למגורי בני הזוג או הילדים הקטינים תעוכב, כל עוד לא נמצא לילדים ולהורה המחזיק בהם הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם. למדריך המלא בנושא פירוק שיתוף בגירושין.

האם חלוקת הרכוש שונה כשיש ילדים?

עצם קיומם של ילדים אינו משנה את עקרון החלוקה השווה, והרכוש מתחלק לפי אותם כללים. הילדים משפיעים בעיקר על אופן הביצוע ועל העיתוי: סעיף 6(ד) לחוק יחסי ממון מורה לבית המשפט להתחשב בטובת הילדים הקטינים, וסעיף 6א לחוק יחסי ממון וסעיף 40א לחוק המקרקעין מעכבים מכירה של דירת המגורים עד שנמצא הסדר מגורים מתאים לילדים ולהורה המחזיק בהם.

חשוב להפריד בין שני נושאים שנוטים להתערבב: איזון המשאבים עוסק ברכוש של בני הזוג, ואילו מזונות הילדים הם זכות של הילדים עצמם. הסכמה על חלוקת רכוש אינה מבטלת את החובה לדאוג לצורכי הילדים, ובעת ניסוח ההסכם כדאי לבחון את שני הנושאים יחד, כדי שהתמונה הכלכלית של כל בית תהיה ברורה.

בפועל, כשיש ילדים צעירים, בני הזוג בוחנים לעיתים פתרונות מדורגים: הורה אחד נשאר בדירה עם הילדים לתקופה מוסכמת, והמכירה או הרכישה נדחות למועד מאוחר יותר. פתרונות כאלה דורשים ניסוח מדויק של המועדים ושל חלוקת ההוצאות בתקופת הביניים. למדריך המלא בנושא חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים.

איך מחלקים זכויות פנסיוניות ונכסי קריירה?

לפי סעיף 5(ג) לחוק יחסי ממון, זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות וקופות גמל הן חלק מהנכסים שמאוזנים בגירושין, גם אם עדיין אי אפשר למשוך אותן. מאזנים את החלק שנצבר בתקופת הנישואין, ובדרך כלל אקטואר מחשב אותו. חוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע”ד-2014, מאפשר לבצע את החלוקה ישירות מול הגוף המשלם, על בסיס פסק דין.

בפועל יש שתי דרכים עיקריות לאזן זכויות פנסיוניות. האחת, איזון מהוון: מעריכים כבר היום את שווי החלק שנצבר בתקופת הנישואין ומקזזים אותו מול נכסים אחרים, למשל חלק גדול יותר בדירה. השנייה, חלוקה במועד שבו הזכויות מבשילות, כך שכל אחד מבני הזוג מקבל את חלקו כשהכספים משתלמים. לכל דרך יתרונות וסיכונים, והבחירה תלויה בגיל, בסוג הקופה ובשאר הנכסים. על השיקולים ועל מגמות הפסיקה ניתן לקרוא במאמר הדרך הנכונה לביצוע איזון משאבים.

החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו קובע מנגנון מעשי לביצוע: אחרי שניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני ונרשמה הערה אצל הגוף המשלם, קופת הגמל פותחת חשבון חדש על שם בן הזוג לשעבר ומעבירה אליו את חלקו. בנוסף, סעיף 6(ד) לחוק יחסי ממון מורה לבית המשפט להימנע ככל האפשר מפגיעה בצבירת הזכויות הסוציאליות של מי מבני הזוג. למדריך המלא בנושא חלוקת זכויות סוציאליות בגירושין.

מה הם נכסי קריירה ומה קורה לאופציות ולמניות?

לפעמים הנכס המשמעותי ביותר אינו רשום בשום מקום: השכלה, רישיון מקצועי, מוניטין או קריירה שנבנו במהלך הנישואין, לעיתים בזמן שבן הזוג השני צמצם את עבודתו לטובת הבית והילדים. סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון מאפשר לבית המשפט, בנסיבות מיוחדות, לקבוע יחס חלוקה שאינו שווה בהתחשב “בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג”. בפסיקה נדון בהקשר זה המושג “נכסי קריירה”, וההכרה בו נבחנת בזהירות ולפי נסיבות כל מקרה.

אצל עובדי הייטק השאלה חדה במיוחד: אופציות, מניות ו-RSU מוענקים לעיתים במהלך הנישואין אך מבשילים אחריהם, ויש לקבוע איזה חלק מהם שייך לתקופה המשותפת. על כך בהרחבה במדריך גירושי הייטק וחלוקת אופציות ומניות.

מה קורה לחובות ולהלוואות בחלוקת הרכוש?

לפי סעיף 6(א) לחוק יחסי ממון, משווי הנכסים של כל אחד מבני הזוג מנכים את החובות שלו, למעט חובות הקשורים לנכסים שאינם מאוזנים. כך חובות שנוצרו לצורכי המשפחה, כמו משכנתה על דירת המגורים או הלוואה לשיפוץ הבית, מקטינים את הקופה המשותפת. חוב שנוצר לפני הנישואין, שלא לצורכי המשפחה או בהסתרה מבן הזוג, עשוי להישאר באחריות מי שיצר אותו.

חשוב להבחין בין שני מישורים. במישור שבין בני הזוג, החובות משתקללים בחישוב האיזון. במישור מול הבנק או הנושה, מי שחתום על ההלוואה נשאר חייב כלפיו, ולפי סעיף 4 לחוק יחסי ממון הנישואין כשלעצמם אינם מטילים על בן זוג אחריות לחובות השני. לכן הסכם גירושין צריך לקבוע לא רק מי נושא בחוב, אלא גם איך משחררים את הצד השני מהתחייבויות שחתם עליהן.

בפסיקה נבחנים במיוחד חובות שנוצרו בלי ידיעת בן הזוג השני או שלא לטובת המשפחה, כמו קנסות, חובות מס שנבעו מהתנהלות של צד אחד או הלוואות שנלקחו בהסתרה. חובות כאלה עשויים להיוותר על מי שיצר אותם. למדריך המלא בנושא חובות בגירושין וחובות מלפני הנישואין.

מתי בית המשפט יחלק את הרכוש שלא באופן שווה?

סעיף 8 לחוק יחסי ממון מאפשר לבית המשפט או לבית הדין, בנסיבות מיוחדות ולבקשת אחד מבני הזוג, לסטות מחלוקה שווה: להוציא נכסים נוספים מהאיזון, לקבוע יחס חלוקה שאינו מחצה על מחצה בהתחשב, בין השאר, בכושר ההשתכרות של כל אחד מהם, או לקבוע מועד מוקדם יותר לשווי הנכסים ולהיקפם. הסטייה היא חריג, ומי שמבקש אותה צריך להראות נסיבות שמצדיקות זאת.

בפסיקה נדונו, בין היתר, מצבים של פערי השתכרות גדולים שנוצרו בזכות הקריירה של אחד מבני הזוג, נכסים שאינם ברי איזון שנשארים בידי צד אחד, התנהלות כלכלית שפגעה ברכוש המשותף ותקופת נישואין קצרה. הרשימה אינה סגורה, והסטייה נבחנת לפי מכלול הנסיבות.

במקרים של אלימות במשפחה, סעיף 5א(ב) לחוק מאפשר לבית המשפט להקדים את מועד האיזון, למשל כשניתן צו הגנה נגד בן הזוג או הוגש נגדו כתב אישום בעבירת אלימות כלפי המבקש או ילדו. למדריך המלא בנושא חלוקת רכוש לא שוויונית בגירושין.

מה המועד הקובע לחלוקת הרכוש: מועד הקרע או מועד הגשת התביעה?

החוק אינו קובע תאריך אחד שבו “נסגרת” רשימת הנכסים לחלוקה. בפסיקה נבחן לרוב מועד הקרע, כלומר המועד שבו הסתיימו בפועל החיים המשותפים והשותפות הכלכלית, ולעיתים נקבע מועד הגשת התביעה כמועד הקובע. נכס שנצבר אחרי המועד הקובע נשאר ככלל של מי שצבר אותו, ולכן לקביעת המועד יש משמעות כספית ממשית.

תיקון מס’ 4 לחוק יחסי ממון, התשס”ט-2008 שינה את התמונה בנקודה חשובה. לפני התיקון, הזכות לאיזון התגבשה רק עם פקיעת הנישואין, כלומר בגירושין או במוות, ומי שעיכב את הגט יכול היה לעכב גם את חלוקת הרכוש. התיקון הוסיף את סעיף 5א, ולפיו ניתן לבקש איזון משאבים עוד לפני הגירושין, כשמתקיים אחד מאלה:

• חלפה שנה מיום שנפתח הליך להתרת נישואין, או תביעה רכושית בין בני הזוג, כמו תביעה לפירוק שיתוף או בקשה לאיזון משאבים.
• קיים קרע בין בני הזוג, או שהם חיים בנפרד, גם תחת קורת גג אחת, תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה.

בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופות האלה בהחלטה מנומקת, ורשאי להתנות את ביצוע האיזון בהפקדת כתב הסכמה לגירושין מצד המבקש (סעיף 5א(ג)). התיקון גם עדכן את סעיף 8, כך שבית המשפט רשאי לקבוע ששווי הנכסים, או רשימת הנכסים עצמה, ייקבעו לפי מועד מוקדם ממועד איזון המשאבים. מכאן החשיבות המעשית של השאלה מתי בדיוק הסתיימה השותפות: נכסים, בונוסים או חסכונות שנצברו אחרי המועד הקובע עשויים להישאר מחוץ לחלוקה.

איך מתחלקים נכסים בחו”ל ונכסים עסקיים?

נכסים בחו”ל נכללים באיזון המשאבים כמו נכסים בישראל, משום שהחוק מתייחס לכלל נכסי בני הזוג. לפי סעיף 15 לחוק יחסי ממון, על יחסי הממון חל חוק מקום מושבם של בני הזוג בשעת עריכת הנישואין. הקושי המעשי הוא בהערכת השווי ובאכיפה: פסק דין ישראלי אינו נאכף אוטומטית במדינה אחרת, ולכן חשוב לתכנן את ההליך מראש.

בנכסים בחו”ל עולות שלוש שאלות: האם בית המשפט בישראל מוסמך לדון בנכס, איך מעריכים את שוויו, ואיך אוכפים את ההחלטה במדינה שבה הוא נמצא, לעיתים בהליך הכרה או אכיפה מקומי. למדריך המלא בנושא נכסים בחו”ל בגירושין.

בעסק משפחתי או בחברה שבבעלות אחד מבני הזוג, מוערך לרוב שווי הזכויות בעסק באמצעות רואה חשבון או מעריך שווי. סעיף 6(ד) לחוק יחסי ממון מורה לבית המשפט לבצע את האיזון, ככל האפשר, באופן שלא יגרום לאובדן מקור פרנסה סביר ולא יפגע בהמשך תפקודו התקין של תאגיד או של מקום עבודה. בפועל, פירוש הדבר הוא לעיתים תשלום כספי או קיזוז מול נכסים אחרים, במקום פירוק העסק.

למה נכסים בחו״ל דורשים תכנון לפני הצעד הראשון?

כשיש נכסים, חשבונות או השקעות מחוץ לישראל, להחלטה איפה לנהל את ההליך ולהשלכות המס יכולה להיות משמעות כלכלית גדולה. עו״ד אביב הראל מסביר בקצרה.

מה עושים כשיש חשש להסתרת נכסים?

חוק יחסי ממון נותן כלים ממשיים למצב הזה. לפי סעיף 11, כשבן זוג פועל או עלול לפעול לסיכול הזכות לאיזון, בית המשפט רשאי לצוות על מסירת מידע ועל מתן ערובה, לקבוע פעולות שיחייבו הסכמה של שני בני הזוג ולהורות על רישום הערה על נכס. סעיף 7 מאפשר לראות נכס שהוברח, או שניתן במתנה שאינה מקובלת בנסיבות, כאילו הוא עדיין של מי שהוציא אותו.

הסתרת נכסים מתרחשת לעיתים כשאחד מבני הזוג ניהל את הכספים לבדו, והשני אינו מכיר את התמונה הכלכלית המלאה. סימנים שמעוררים חשד יכולים להיות העברות לא מוסברות לבני משפחה, ירידה חדה ביתרות, פתיחת חשבונות חדשים או פעילות בחשבונות בחו”ל. כשעולה חשש כזה, חשוב לפעול מוקדם ולא להמתין להכרעה הסופית.

הכלים המעשיים כוללים בקשות לגילוי מסמכים, פנייה לגופים פיננסיים באמצעות צווים של בית המשפט, מינוי רואה חשבון או מומחה לבחינת התנועות, ובמקרים דחופים צווים זמניים לשמירת המצב הקיים. לפי סעיף 3(ז) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע”ה-2014, ניתן לבקש סעד זמני כזה בכל עת, גם בתקופה שבה עדיין אין אפשרות להגיש תביעה.

בדיקה עצמאית, כולל היעזרות בחוקר פרטי, צריכה להיעשות בדרכים חוקיות בלבד: לפי סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981, חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות פסול ככלל לשמש ראיה, אלא אם בית המשפט התיר זאת. למדריך המלא בנושא הסתרת נכסים בגירושין.

כיצד מתמודדים עם הברחת כספים וחשבונות סודיים בגירושין?

בראיון בערוץ 14 מתייחס עו״ד אביב הראל להברחת כספים, לחשבונות שאינם מדווחים ולמקומו של הסכם הירושה בתמונה הרכושית.

היכן מתנהל הדיון בחלוקת הרכוש?

חלוקת רכוש נדונה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. לפי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי”ג-1953, כשהוגשה לבית הדין הרבני תביעת גירושין, יש לו סמכות ייחודית בכל עניין הכרוך בה, ובתנאים שנקבעו בפסיקה ניתן לכרוך בה גם את חלוקת הרכוש. לפי סעיף 13(ב) לחוק יחסי ממון, גם בית הדין הרבני פוסק לפי חוק זה, אלא אם הצדדים הסכימו להתדיין לפי הדין הדתי.

כשענייני הרכוש אינם נכרכים בתביעת גירושין בבית הדין הרבני, או שהתביעה הרכושית הוגשה קודם לבית המשפט לענייני משפחה, הדיון מתנהל שם. לבחירת הערכאה יש השלכות על אופן ניהול ההליך ועל הקצב, ולכן כדאי לבחון אותה לפני שמגישים דבר. על המאפיינים של ההליך בבית הדין הרבני ניתן לקרוא במאמר גירושין בבית דין רבני.

איך מתבצעת חלוקת רכוש בגירושין צעד אחר צעד?

התהליך מתחיל במיפוי כל הנכסים והחובות ובאיסוף מסמכים, ממשיך בהערכת שווי מקצועית של הנכסים המרכזיים, ועובר למשא ומתן, לגישור או לפגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט. כשמגיעים להסכמות, ההסכם מקבל תוקף של פסק דין. כשאין הסכמה, מגישים תביעה רכושית ובית המשפט או בית הדין מכריע. השלב האחרון הוא ביצוע בפועל: העברת זכויות, רישום ופיצול קופות.

1. ייעוץ ומיפוי ראשוני. בודקים איזה הסדר חל (מועד הנישואין, קיומו של הסכם ממון), מה צפוי להיות המועד הקובע, והאם נדרשים צעדים דחופים לשמירה על נכסים.
2. איסוף מסמכים. נסחי רישום וחוזי רכישה, דוחות משכנתה, דפי חשבון ודוחות השקעות, דוחות שנתיים מקרנות פנסיה, קרנות השתלמות וקופות גמל, תלושי שכר, דוחות כספיים של עסק ומסמכים על ירושות ומתנות.
3. שמירה על הנכסים. כשיש חשש לפעולה שתסכל את הזכות לאיזון, ניתן לבקש צווים לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון, כמו מתן ערובה או רישום הערה על נכס.
4. הערכת שווי. שמאי מקרקעין לדירה, אקטואר לזכויות הפנסיוניות, ורואה חשבון או מעריך שווי לעסק ולאופציות. לעיתים ממונה מומחה מטעם בית המשפט.
5. בקשה ליישוב סכסוך. לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע”ה-2014, לפני הגשת תביעה בענייני יחסי ממון בין בני זוג מגישים בקשה ליישוב סכסוך, והצדדים מוזמנים לפגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו”ת) ביחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין.
6. משא ומתן, גישור והסכם. כשמגיעים להסכמות, הן מנוסחות בהסכם גירושין שבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני מאשר ונותן לו תוקף של פסק דין.
7. הליך משפטי כשאין הסכמה. מגישים תביעה לאיזון משאבים, לפירוק שיתוף או לפסק דין הצהרתי, ובית המשפט או בית הדין מכריע לפי הראיות וחוות הדעת.
8. ביצוע. העברת זכויות ורישומן, תשלום ההפרשים במועדים שנקבעו ופיצול חיסכון פנסיוני מול הגוף המשלם. לפי סעיף 6(ג) לחוק יחסי ממון, בית המשפט רשאי לקבוע את מועדי הביצוע, את הבטחתו ותוספת ריבית כשהתשלום נפרס.

למה חשוב לתת את הדעת לאיזון המשאבים כבר בתחילת הפרידה?

בסרטון קצר מסביר עו”ד אביב הראל מדוע כבר בתחילת הפרידה כדאי לתת את הדעת לדקויות של איזון המשאבים, ואילו השלכות כספיות עלולות להיות להחלטות שמתקבלות בשלב הזה.

כמה זמן לוקחת חלוקת רכוש בגירושין?

אין משך זמן קבוע לחלוקת רכוש בגירושין. כשבני הזוג מגיעים להסכמות, החלוקה יכולה להסתיים בתוך תקופה קצרה יחסית מרגע שהמסמכים מוכנים. כשיש מחלוקת על שווי נכסים, חשד להסתרה, עסקים, נכסים בחו”ל או צורך במומחים מטעם בית המשפט, ההליך עשוי להימשך זמן רב יותר. גם התנהלות הצדדים, ובכלל זה עיכוב במסירת מסמכים, משפיעה על הקצב.

חקירות כלכליות ומחלוקות על הסכמי ממון מאריכות את ההליך ומגבירות את המתח, ואילו מסירת מסמכים מסודרת והסכמה על מומחה משותף לשומה יכולות לקצר אותו.

חשוב לומר גם את מה שפחות נוח לשמוע: לעיתים ויתור מחושב על נקודה מסוימת הוא הדרך הנכונה להתקדם, למען הילדים ולמען היכולת של כל אחד מבני הזוג לפתוח פרק חדש. ויתור כזה צריך להיעשות מתוך הבנה מלאה של המשמעות הכספית שלו, ולא מתוך עייפות או לחץ.

איך המשרד מלווה חלוקת רכוש בגירושין?

המשרד מלווה את הלקוח לאורך כל הדרך: ממיפוי הנכסים והזכויות וגיבוש דרך פעולה, דרך בקשות לשמירה על נכסים ומשא ומתן, ועד ניסוח הסכם הגירושין או ייצוג בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. עו”ד אביב הראל, בעל ניסיון של למעלה מ-25 שנה בדיני משפחה, מלווה גברים ונשים בהליכי איזון משאבים, וכל מקרה נבחן לגופו.

הליווי כולל עבודה משותפת עם שמאים, אקטוארים ורואי חשבון, וניסוח הסכם שמסדיר גם את שלב הביצוע. בכל שלב מוצגות ללקוח האפשרויות והסיכונים כפי שהם, בלי הבטחות לתוצאה.

לייעוץ ראשוני אישי ודיסקרטי בנושא חלוקת רכוש בגירושין, ניתן להתקשר למשרד: 072-3306655.