איזון משאבים

איזון משאבים הוא שמו של הליך חלוקת הרכוש בין בני זוג שנפרדו זה מזו לאחר שצברו רכוש משותף. ככלל, חלוקת הרכוש כפופה לחוק יחסי ממון ולחזקת השיתוף. להלן נכיר את הוראות החוק ואת תוכנה של חזקת השיתוף, נדע על אילו זוגות חלה כל מערכת כללים ומה ההבדלים בין חוק יחסי ממון לבין חזקת השיתוף.

משרד עורכי דין אביב הראל מתמחה בדיני משפחה ובכלל זה בהליכי איזון משאבים. אנו מלווים את לקוחותינו בכל שלבי ההליך, החל מייעוץ ראשוני, דרך עריכת הסכמי ממון ועד לייצוג בבתי המשפט במקרה הצורך. ניסיוננו הרב בתחום מאפשר לנו להציע פתרונות יעילים והוגנים לכל המעורבים.

חוק יחסי ממון

חוק יחסי ממון בין בני זוג – 1973, מסדיר את דיני איזון המשאבים בין זוגות נשואים בישראל. על פי החוק, איזון משאבים ייערך בראש ובראשונה בהתאם להסכם ממון שנערך בין בני הזוג. בהיעדר הסכם ממון, הנכסים יחולקו לפי הוראות החוק.

הסכם ממון

זוגות רבים חותמים על הסדר ממון, המסדיר כיצד יחולק הרכוש בין הצדדים במקרה של פרידה. הרציונל לעריכת הסכם ממון לצורך איזון משאבים, ברור. חשבו למשל על מקרה בו הבעל הוא עובד מדינה המשתכר במשכורת סבירה ולא צבר הון משמעותי לפני החתונה, בעוד שאשתו היא בת למשפחה עשירה והביאה עימה נדוניה של מיליוני שקלים, באמצעותם רכשו בני הזוג דירה.

במקרים מעין אלו, בהיעדר הסכם ממון, הדירה תתחלק שווה בשווה בין בני הזוג. זאת, למרות שהיא נרכשה מכסף של האישה ולא של הבעל. כדי להימנע מתוצאה בלתי רצויה שכזו, בני הזוג יערכו מבעוד מועד הסכם ממון שיקבע כי במקרה של גירושין, הדירה תיוותר בבעלות מלאה של האישה ולא תתחלק במסגרת איזון המשאבים בין בני הזוג.

אם כן, הסכם ממון הינו הסכם המאפשר לבני הזוג להחליט כיצד יחולקו הנכסים שלהם במקרי פרידה. ניתן לערוך הסכם על כלל הרכוש המשותף או על נכס ספציפי. ככל שההסכם נערך לאחר הנישואין, עליו לקבל אישור של בית משפט למשפחה או של בית הדין הרבני. אם ההסכם נערך לפני הנישואין, תוכלו להסתפק באישור נוטריוני.

איזון משאבים על פי החוק

כאמור, חוק יחסי ממון קובע כי במקרים בהם לא נערך הסכם ממון, איזון המשאבים בין בני הזוג ייערך בהתאם להוראות החוק. החוק קובע, בפשטות, שרכוש שנצבר במשותף יחולק בין בני הזוג שווה בשווה. לעומת זאת, כל אחד מהנכסים הבאים לא יתחלק במסגרת איזון המשאבים:

• נכסים שהיו לאחד מבני הזוג לפני הנישואין
• נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין
• גמלת ביטוח לאומי או גמלת פיצויי נזקי גוף
• נכסים שנעשה לגביהם הסכם ספציפי כי הם לא יחולקו

כל אחד מהנכסים האמורים, לא יתחלק במסגרת איזון משאבים. לכן, אם האישה הביאה עימה, למשל, דירה לנישואין ששימשה להשקעה, הדירה לא תתחלק בין בני הזוג. עם היפרדות הצדדים, האישה תהיה זכאית למלוא הדירה והיא לא תידרש לחלוק אותה עם הפרוד או הגרוש שלה.

לעומת זאת, כל נכס שאינו נמנה על הנכסים האמורים – מתחלק. המשמעות היא שגם אם האישה מרוויחה, לצורך העניין, 25 אלף שקלים בחודש ובעלה מרוויח ששת אלפים שקלים בלבד, ההון המשותף שלהם יתחלק שווה בשווה למרות שהאישה תרמה לו, לכאורה, הרבה יותר ממה שהבעל תרם לו. 

תחולת החוק

תחולתו של חוק יחסי ממון היא על זוגות נשואים בלבד, שנישאו לאחר שנת 1974, מועד כניסת החוק לתוקף. זוגות שנישאו לפני שנה זו או שאינם נשואים אלא חיים כידועים בציבור, כפופים לחזקת השיתוף שתוצג מיד.

סמכות שיפוטית בענייני רכוש

הסמכות לדון בענייני רכוש על פי חוק יחסי ממון נתונה באופן טבעי לבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, המחוקק מאפשר גמישות מסוימת בנושא זה. בהסכמת שני בני הזוג, ניתן לדון בענייני רכוש גם בבית הדין הרבני. יתרה מכך, כאשר אחד הצדדים כורך את ענייני הרכוש יחד עם תביעת הגירושין בבית הדין הרבני, מוקנית לבית הדין סמכות לדון גם בנושא זה. זוהי תופעה המכונה “כריכה”, והיא מאפשרת ריכוז כלל ההליכים תחת גג משפטי אחד.

זכויות עתידיות באיזון משאבים

איזון זכויות פנסיוניות

הזכויות הפנסיוניות מהוות נדבך משמעותי ברכוש המשותף של בני הזוג. האיזון בתחום זה מקיף את כל סוגי החיסכון הפנסיוני, החל מקרנות פנסיה וביטוחי מנהלים, דרך קופות גמל, ועד קרנות השתלמות. נקודה חשובה היא שהחישוב מתייחס אך ורק לזכויות שנצברו במהלך חיי הנישואין. תקופה זו מוגדרת מיום הנישואין ועד למועד הקרע, שהוא המועד בו הסתיימה מערכת היחסים הזוגית בפועל.

נכסי קריירה ומוניטין מקצועי

נכסי קריירה משקפים את הפוטנציאל הכלכלי העתידי שנבנה במהלך הנישואין. הם כוללים את המוניטין המקצועי שנצבר, ההכשרות המקצועיות שהושגו, והיכולת להפיק הכנסה בעתיד. בתי המשפט מכירים בכך שלעיתים קרובות בן זוג אחד תומך בפיתוח הקריירה של האחר, לעיתים תוך ויתור על פיתוח הקריירה שלו עצמו. לכן, בעת איזון המשאבים, נלקחת בחשבון גם התרומה העקיפה הזו לבניית הקריירה והמוניטין המקצועי.

הליך פירוק שיתוף בנכסים משותפים

פירוק שיתוף בדירת מגורים

סוגיית פירוק השיתוף בדירת המגורים היא מהמורכבות שבסוגיות הרכושיות. כאשר אחד מבני הזוג מסרב למכור את דירת המגורים המשותפת, קיימת אפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לפירוק שיתוף כפוי. במקרים אלו, בית המשפט מוסמך למנות כונס נכסים שיפעל למכירת הדירה, גם ללא הסכמת הצד המסרב. הליך זה נועד למנוע מצב בו צד אחד “מחזיק” את הצד השני כבן ערובה באמצעות סירוב למכור את הדירה.

הסדרת תשלומי משכנתא בתקופת הביניים

תקופת הביניים שבין הפרידה למכירת הדירה מציבה אתגרים מיוחדים בכל הנוגע לתשלומי המשכנתא. בית המשפט מוסמך לקבוע הסדרים זמניים לתשלום המשכנתא, תוך התחשבות במכלול הנסיבות. השיקולים כוללים את זהות הצד שממשיך להתגורר בדירה, היכולת הכלכלית של כל צד, ועצם נשיאת הנטל בתשלומים השוטפים. מטרת ההסדר היא למנוע פגיעה בזכויות שני הצדדים עד למכירת הדירה וחלוקת התמורה.

תפקיד האקטואר בהליך איזון המשאבים

האקטואר ממלא תפקיד מכריע בהליך איזון המשאבים. הוא מבצע הערכת שווי מקיפה של כלל נכסי בני הזוג, הכוללת חישוב מורכב של זכויות פנסיוניות, הערכת שווי עסקים ומוניטין, וחישוב היוון של זכויות עתידיות. כמו כן, האקטואר בוחן את החובות וההתחייבויות של בני הזוג. תהליך העבודה של האקטואר מתחיל באיסוף מקיף של מסמכים ונתונים מבני הזוג, עובר דרך ניתוח מעמיק וחישובים אקטואריים, ומסתיים בהכנת חוות דעת מפורטת הכוללת המלצות לאיזון הוגן.

משרדנו עובד בשיתוף פעולה עם אקטוארים מהשורה הראשונה, המסייעים לנו בביצוע הערכות שווי מדויקות ומקצועיות. אנו מלווים את לקוחותינו לאורך כל התהליך, מסייעים באיסוף המסמכים הנדרשים ומוודאים כי האינטרסים שלהם מיוצגים כראוי בחוות הדעת האקטוארית.

מקרים מיוחדים באיזון משאבים

במקרים בהם מתגלה הברחת נכסים או הסתרת הכנסות, בית המשפט מוסמך לנקוט בצעדים משמעותיים. הוא רשאי למנות חוקר מיוחד לאיתור נכסים, להורות על גילוי מסמכים, ולהטיל סנקציות על הצד המסתיר. במקרים חמורים, בית המשפט יכול לבצע התאמות באיזון המשאבים כדי לפצות על ההתנהגות הפסולה.

כאשר אחד מבני הזוג עשה שימוש לרעה בכספים משותפים, למשל בהימורים או בהוצאות בלתי סבירות, קיימות מספר אפשרויות משפטיות. ניתן לקזז את הסכומים הללו מחלקו באיזון, לדרוש השבת כספים, או לבקש פיצוי בגין הנזק שנגרם.

קצבאות וזכויות מיוחדות שאינן ברות איזון

קיימים סוגים שונים של קצבאות וזכויות שאינן נכללות באיזון המשאבים. אלה כוללות קצבאות נכות מביטוח לאומי, קצבאות שאירים, פיצויים בגין נזקי גוף, וקצבאות אישיות אחרות. ההיגיון מאחורי החרגה זו נעוץ באופי האישי של זכויות אלו ובעובדה שהן נועדו לפצות על פגיעה או אובדן אישי של בן הזוג.

יחד עם זאת, יש מצבים בהם נכס שהיה אישי במקורו עשוי להיחשב כמשותף. זה קורה כאשר הייתה השקעה משותפת משמעותית בנכס, כשהתנהגות הצדדים מעידה על כוונת שיתוף, כשהיה שימוש משותף ממושך בנכס, או כשהנכס עורבב עם נכסים משותפים. בתי המשפט בוחנים את מכלול הנסיבות כדי לקבוע האם נוצר שיתוף בנכס שהיה אישי במקורו.

חזקת השיתוף

לפני חקיקת חוק יחסי ממון, איזון משאבים היה נערך בהתאם להלכת השיתוף על פי חזקת השיתוף. חזקת השיתוף קבעה שחזקה על נכסים ששימשו את שני בני הזוג כי הם היו משותפים להם, ולכן הם מתחלקים במסגרת איזון משאבים.

ההבדל המשמעותי בין חזקת השיתוף לבין חוק יחסי ממון הוא שחזקת השיתוף תחול גם על אותם נכסים שחוק יחסי ממון קובע כי הם לא יתחלקו. חשבו, לדוגמה, על רכב שקיבלו הצדדים בירושה מהורי החתן. הרכב שימש את שני בני הזוג לאורך שלוש שנים לפני גירושיהם. 

אם בני הזוג כפופים לחוק יחסי ממון והם לא ערכו ביניהם הסכם ממון, הרכב יישאר בחזקת הבעל והוא לא יתחלק כחלק מאיזון המשאבים. מנגד, במקרים בהם איזון המשאבים נערך על פי חזקת השיתוף ולא לפי חוק יחסי ממון, שווי הרכב יתחלק בין בני הזוג.

על מי חלה חזקת השיתוף?

חזקת השיתוף חלה על כל מי שלא חל עליו חוק יחסי ממון. המשמעות היא שהחזקה תחול על זוגות שהתחתנו לפני שנת 1974 וכן על זוגות החיים כידועים בציבור. עם זאת, חזקת השיתוף עודנה משפיעה על כלל הזוגות בישראל, במיוחד במתכונתה החדשה – שיתוף ספציפי מכוח הדין הכללי.

שיתוף ספציפי מכוח הדין הכללי

כאמור, חוק יחסי ממון דחה, לכאורה, את תוקפה של חזקת השיתוף ביחס לאיזון משאבים. אולם החזקה ממשיכה לתת את השפעתה על הדין הישראלי, באמצעות חזקת שיתוף ספציפי מכוח הדין הכללי. 

מדובר בהלכה מחודשת מבית היוצר של בית המשפט העליון הישראלי, הקובעת כי על אף שהחזקה לא חלה על איזון כל המשאבים של בני הזוג, היא בהחלט יכולה לחול על איזונם של נכסים ספציפיים. ככל שיש נכס מסוים שלא אמור להתחלק לפי חוק יחסי ממון אך הוא כן היה מתחלק לפי חזקת השיתוף, בן הזוג שמעוניין בחלוקתו יוכל לטעון כי חל על הנכס שיתוף ספציפי מכוח הדין הכללי המצדיק את חלוקתו.

שיתוף ספציפי של דירת מגורים

הלכת השיתוף הספציפי רלוונטית במיוחד לשיתוף דירות מגורים. כזכור, על פי חוק יחסי ממון, דירה שהביא עימו אחד מבני הזוג לנישואין אינה מתחלקת בעת פרידה, שכן היא נחשבת לנכס שהיה לבן הזוג מלפני הנישואין. זאת, אף אם הדירה משמשת את בני הזוג למגורים ולא להשקעה.

לעומת זאת, דירת מגורים נחשבת לגולת הכותרת של חזקת השיתוף, כלומר לנכס שכמעט תמיד יתחלק לפי חזקת השיתוף. בתי המשפט בישראל תמכו מאוד במציאות זו ורצו למנוע מצבים בהם דירת מגורים לא מתחלקת בין בני זוג ומי שלא מקבל את חלקו בדירה – נותר כמעט בלי כלום.

מכיוון שכך, בתי המשפט עושים שימוש נרחב בהלכת השיתוף הספציפי בדירת מגורים. לטענת בתי המשפט, המגורים המשותפים בדירה מוכיחים על כוונתם של בני הזוג לשתף את הדירה, למרות שרק אחד מבני הזוג מימן את רכישתה והיא אף נרכשה לפני הנישואין. 

התוצאה היא שבתי משפט פוסקים שיתוף ספציפי על דירות מגורים גם אם הן לא אמורות להיכלל באיזון המשאבים לפי חוק יחסי ממון. אולם פסיקה זו יכולה להשתנות במקרים בהם לבני הזוג נכסים משותפים אחרים משמעותיים, נערך הסכם ספציפי המונע שיתוף בדירה ועוד.

חזקת השיתוף על ידועים בציבור

חשוב להדגיש כי תחולת חזקת השיתוף על ידועים בציבור, אינה פשוטה כל כך. על בן הזוג המעוניין בתחולת החזקה להוכיח כי בני הזוג אכן היו במעמד ידועים בציבור. המבחנים שנקבעו בפסיקה למעמד ידועים בציבור הינם מבחנים נוקשים ופולשניים יחסית וזו משוכה שיש לעבור כדי להחיל את החזקה.

רכוש שהושג לפני הנישואין – ההלכה והפרקטיקה

במשרד עורכי דין אביב הראל, אנו מטפלים רבות במקרים העוסקים ברכוש שהושג לפני הנישואין. אף שהחוק קובע כי נכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין אינם נכללים באיזון המשאבים, המציאות המשפטית מורכבת יותר. מניסיוננו הרב, ישנם מספר מצבים בהם נכס שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין עשוי להיכלל בהסדר איזון המשאבים:

1. השבחת הנכס במהלך הנישואין – כאשר בן הזוג השני תרם להשבחת הנכס, למשל במימון שיפוץ משמעותי או בהשקעת משאבים בפיתוח עסק.
2. ערבוב נכסים – במקרים בהם הנכס ‘התערבב’ עם רכוש משותף, למשל כאשר דירה שהייתה בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין מומנה בחלקה ממשאבים משותפים.
3. כוונת שיתוף מוכחת – כאשר ניתן להוכיח כי הייתה כוונה מפורשת לשתף את בן הזוג השני בנכס, למשל באמצעות רישום משותף או הצהרות מפורשות.

אנו במשרד עורכי דין אביב הראל ממליצים ללקוחותינו להסדיר נושאים אלו מראש באמצעות הסכם ממון מפורט. במקרים בהם מתעוררת מחלוקת, אנו מסייעים ללקוחותינו לאסוף את הראיות הנדרשות ולבנות טיעונים משפטיים משכנעים להגנה על זכויותיהם. ניסיוננו הרב בתחום מאפשר לנו לזהות מראש סוגיות שעלולות להתעורר ולהציע פתרונות מעשיים ויעילים.

https://youtu.be/EKu66miVdCQ

ייעוץ משפטי

סוגיית איזון המשאבים מובילה לחיכוכים ועימותים אין סופיים בתיקי גירושין. ניתן, כמובן, לנהל תיקים אלו בבית המשפט, תוך התנצחויות בלתי נגמרות ופגיעה בכל המעורבים בתיק ובכלל כך ילדי הזוג. 

לעומת זאת, ביכולתם של בני הזוג להגיע יחד אל משרדנו ולבקש מאיתנו לערוך הסכם איזון משאבים הוגן ואחראי. הסכם שכזה יאפשר להם להיפרד ברוח טובה יחסית, תוך גרימת נזק מינימלי למשפחות ולשאר המעורבים בהליך. אין הכרח להיפרד במריבות ובחיכוכים וניתן לעשות זאת בצורה נכונה, זולה והוגנת יותר.

לסיכום, איזון משאבים בישראל נערך על פי חוק יחסי ממון וחזקת השיתוף. ככלל, נכסי בני הזוג מתחלקים שווה בשווה. עם זאת, הסכמי ממון וכן נכסים שהגיעו מלפני הנישואין לא יתחלקו בכל מצב. אנו במשרד עורכי דין אביב הראל מזמינים אתכם לפנות אלינו לייעוץ ועריכת הסכם איזון משאבים, במקום לגרור את ההליך לשנים של התנצחויות בבתי המשפט.

לפרטים נוספים – הכנסו למשרד עו”ד אביב הראל או התקשרו לשיחת ייעוץ דיסקרטית.