ייצוג בבית הדין הרבני: עורך דין או טוען רבני?
על פי תקנות מדינת ישראל, נושאים הנוגעים למעמד אישי נמצאים בסמכותם הבלעדית של בתי דין דתיים. כתוצאה מכך, אנשים רבים נדרשים להגיע לבית דין רבני במסגרת הליכי הגירושין שלהם. עם זאת, לא כולם מודעים לאפשרות של ייצוג עורך דין בבית דין רבני ולחשיבותו. בשורות הבאות נפרט מי עשוי להזדקק לייצוג עורך דין בבית דין רבני, וכן ההבדלים בין ייצוג של עו"ד אזרחי ובין טוען רבני. כדאי להכיר.
פנייה מוקדמת עשויה להיות מפתח להצלחה. לפנייה מהירה לחץ כאן
כמה מילים מקדימות בנושא סמכויות בתי הדין הרבניים בישראל
בטרם ניכנס לפרטים לגבי שכירת שירותי ייצוג עורך דין בבית דין רבני, יש לומר כמה מילים על סמכויות בית הדין הרבני בישראל. זאת על מנת להבהיר מתי אדם אפילו נחוץ לשירות כזה. כפי שכבר צוין להלן, לבתי הדין הרבניים סמכות בלעדית בנושאי מעמדם האישי של אזרחי ישראל היהודים.
כלומר, גירושין ונישואין מתקיימים רק שם. כמו כן, לבית הדין הרבני סמכות לדון בענייני רכוש או משפחה הקשורים ישירות להליך הגירושין. סמכות נוספת זו הינה סמכות מקבילה ולא בלעדית לבתי הדין הרבניים, ולכן בית המשפט לענייני משפחה רשאי לדון גם הוא, בסוגיות אלו.
סמכות מקבילה זו בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט לענייני משפחה, עלולה ליצור מצב הנקרא בעגה המקצועית “מרוץ הסמכויות”, מצב בו הראשון להגיש את התביעה הוא זה שקובע בפועל היכן התביעה תוכרע, בבית הדין הרבני או בבית המשפט האזרחי. ההבדל טמון, כמובן, בשיטת המשפט שלפיה פוסקת כל אחת ממערכות המשפט הללו. בתי הדין הרבניים, מטבע הדברים, פוסקים לפי הדין הדתי, בעוד שבתי המשפט לענייני משפחה פוסקים לפי הדין האזרחי. עם זאת, בענייני רכוש בין בני זוג גם בית הדין הרבני חייב להחיל את הדין האזרחי, ובכלל זה את חוק יחסי ממון, כפי שנקבע בהלכת בבלי. על ההליך כולו, משלב הבקשה ליישוב סכסוך ועד סידור הגט, במדריך לגירושין בבית הדין הרבני.
הנחת המוצא המבוססת בחלקה של מרבית הציבור בישראל, הינה שדיון בסוגיות הנוגעות להליכי גירושין – כאשר הוא נערך בבית דין רבני, מיטיב יותר עם הגבר, בעוד שבתי הדין לענייני משפחה – נחשבים ליברליים יותר ומיטיבים יותר עם האישה.
לכן בהליכי גירושין, לא אחת, הצד היוזם את ההליך, ממהר להגיש את הבקשה לפתיחת הליך הגירושין, לסמכות השיפוט שבה הוא חש כי האינטרסים שלו בגירושין, יתממשו בסבירות גבוהה יותר. אולם בין שהסוגיות הנלוות להליך הגירושין, מטופלות בבית הדין הרבני או בבית דין למשפחה, את טקס סידור הגט המכשיר את סיום הנישואין באופן רשמי – רק בתי הדין הרבניים מוסמכים לבצע. כך קורה שכל זוג יהודי נשוי בארץ, נדרש למעשה לעבור דרך הרבנות בבואו לסיים את נישואיו באופן רשמי. את השלבים המעשיים, כולל הגשה מקוונת לבית הדין הרבני ולבית המשפט, פירטנו במדריך לפתיחת תיק גירושין.
מי עשוי להזדקק לייצוג עורך דין בבית דין רבני?
בהתאם לאמור לעיל, כל זוג יהודי העומד לקראת הליכי גירושין בישראל, נדרש לנווט בהליכי בית הדין הרבני, בעיקר לצורך מתן תוקף פורמלי לסיום נישואיו ולעיתים גם לטובת העניינים הנוספים הכרוכים בכך (הסדרת דמי המזונות, ענייני המשמורת והסדרי הראיה וחלוקת הרכוש בגירושין).
בדומה לבתי המשפט האזרחיים, פנייה לסיוע משפטי מגורם מייצג, היא אופציה הקיימת גם בתחום בית הדין הרבני. עם זאת, בעוד שבתי משפט אזרחיים מציעים בדרך כלל דרך אחת לכך, והיא באמצעות עורך דין, בית הדין הרבני מספק למתדיינים בשעריו, אפשרות לבחור בשירותי ייצוג של טוען רבני, כפי שנפרט להלן.
מה המשמעות של בגידה בהליך בבית הדין הרבני?
בראיון הזה מתייחס עו״ד אביב הראל לזכויות ולחובות של בני הזוג בבית הדין הרבני, ולמשקל שניתן לטענות בגידה.
מה הדיינים רוצים לשמוע בדיון עצמו?
בקטע מתוך הפודקאסט מסבירים עו״ד אביב הראל והטוען הרבני רועי רענן למה בבית הדין הרבני כתב התביעה הוא רק חלק מהתמונה, ולמה הדיינים פונים לא פעם ישירות לצדדים.
מה זה טוען רבני ומי מוסמך לשמש טוען רבני?
טוען רבני הוא מי שקיבל רישיון לייצג בעלי דין בפני בתי הדין הרבניים, אף שאינו עורך דין. לפי תקנות הטוענים הרבניים, התשס״א-2001, את הרישיון מעניק נשיא בית הדין הרבני הגדול למי שהוא תושב ישראל, למד אחרי גיל 18 בישיבה ארבע שנים לפחות או שלוש שנים במוסד שבית הדין הגדול הכיר בו, ועמד בבחינות של ועדה בוחנת, כולל בחינה בתחום המעשי של המקצוע.
מטבע הדברים, החינוך הניתן לטוען רבני מצייד אותו במיומנויות חיוניות במיוחד לניהול דיונים בבית הדין הרבני, אשר פועל כאמור, לפי הדין העברי, להבדיל מהמשפט האזרחי.
ידע זה מתגלה כחיוני, לא רק במובן של הכרת העקרונות המשפטיים המנחים את הפסיקה בבתי הדין הרבניים, אלא גם להבנת הפרוטוקולים והנהלים של בית המשפט הרבני. היבטים אלה עשויים להיות שונים באופן מהותי מאלה שנהוגים בבתי המשפט האזרחיים לענייני משפחה.
האלטרנטיבה לטוען רבני – ייצוג עורך דין בבית דין רבני
עורך דין רשאי לייצג בבית הדין הרבני בלי רישיון נוסף. תקנה נ לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים, התשנ״ג, מונה שני סוגי מייצגים שכשירים לפעול בבית הדין: עורך דין בעל רישיון לפי חוק לשכת עורכי הדין, וטוען רבני בעל רישיון. בכיוון ההפוך המצב שונה: לפי סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א-1961, ייצוג בבתי המשפט, ובהם בית המשפט לענייני משפחה, שמור לעורכי דין.
הגישה האלטרנטיבית להסתייעות בשירותי טוען רבני בגירושין, כרוכה בפנייה לייצוג עורך דין מוסמך לענייני משפחה, העוסק ספציפית בתיקי גירושין, בבית הדין הרבני. עורך דין משפחה הוא איש מקצוע שעבר מספר שנים של השכלה משפטית אקדמית, סיים התמחות, עבר בחינות לשכת עורכי דין מקיפות, ובעל ניסיון מעשי מעמיק אך מגוון, בדיני משפחה, בתחום המשפט האזרחי.
בנוסף לכך, עורך דין מיומן בדיני משפחה, חייב להכיר גם את המשפט העברי הרלוונטי לענייני גירושין, לאור כפל הסמכויות בין מערכת המשפט הדתית לזו האזרחית, בישראל. כתוצאה מכך, גם ללא הכשרה מפורשת כטוען רבני, גם עורך דין לענייני משפחה, המגיע מתחום המשפט האזרחי, בהחלט יכול לספק ללקוחותיו ייצוג משפטי מעולה ומועיל במסגרת בית הדין הרבני, מעבר לייצוג בבתי המשפט האזרחיים.
טוען רבני או עורך דין: מה ההבדל ומה עדיף?
ההבדל המרכזי הוא היקף ההסמכה. טוען רבני מוסמך לייצג רק בבתי הדין הרבניים, ועורך דין מוסמך לייצג גם בבית הדין הרבני וגם בבית המשפט לענייני משפחה. כשכל ההליך צפוי להתנהל בבית הדין הרבני, שתי האפשרויות פתוחות. כשיש מחלוקת על רכוש, מזונות או ילדים שעשויה להגיע לבית המשפט, מייצג אחד שפועל בשתי הערכאות חוסך כפל ייצוג.
אמנם ישנם טוענים רבניים שהם גם עורכי דין מוסמכים, אולם במצבים שבהם אפשרות הייצוג הזו אינה זמינה מסיבות שונות, חשוב לדעת מה השוני העקרוני בין שתי החלופות הראשונות, שכל אחת מציגה את מערך היתרונות והחסרונות שלה.
במסגרת קטע זה, נביא ניתוח השוואתי קצר, בין ייצוג עורך דין בבית דין רבני לבין ייצוג של טוען רבני, תוך התחשבות בשני קריטריונים עיקריים המבדילים בין טוען רבני ועורך דין לענייני משפחה. המטרה היא להבחין בבחירה המומלצת בהתבסס על הנסיבות הספציפיות למקרה שלכם:
- עומק המומחיות הנדרשת לתיק – לבית הדין הרבני סמכות דומה לבתי המשפט האזרחיים בתחומים שונים. תחומים אלה כוללים היבטים כמו חלוקת רכוש במהלך גירושין, הסכמי מזונות בני זוג והסדרי משמורת. בנושאים אלו, הנציג המשפטי של כל צד בהליך הגירושין, צריך להתפאר בבקיאות לא רק בדין הדתי אלא גם במשפט האזרחי. זה מכשיר את עורך הדין לייעץ ללקוח שלו על הערכאה המתאימה ביותר להגשת תביעתו, שבה ישנה סבירות גבוהה יותר להשגת פסיקה שתועיל ללקוח. לפיכך, במיוחד כאשר הליכי גירושין כרוכים בקושי להגיע להסכמות בנושאים הקשורים להסכם הגירושין, יש משקל לייצוג עורך דין בבית דין רבני.
- העלויות והצורך בכפל מייצגים – יש לזכור כי טוען רבני אינו מוסמך לייצג אדם שמתגרש בבית משפט אזרחי, ואילו לעורך דין משפחה יש את הגמישות לפעול עבור הלקוח שלו הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט האזרחי. תרחיש זה מעורר מצב בו, במידה ועניינים הקשורים לגירושין יגיעו גם לבית משפט אזרחי בסופו של דבר, ממילא ייווצר צורך להיעזר בשירותיו של עורך דין גירושין, לצד הטוען הרבני – מה שיכול להתבטא גם בעלויות שכר טרחה גבוהות יותר בהליך הגירושין.
הטבלה מסכמת את ההבדלים העיקריים בין טוען רבני לעורך דין:
| נושא | טוען רבני | עורך דין |
| מי מעניק את ההסמכה | נשיא בית הדין הרבני הגדול, לפי תקנות הטוענים הרבניים | לשכת עורכי הדין, לפי חוק לשכת עורכי הדין |
| הכשרה | לימודים בישיבה או במוסד מוכר, ובחינות של ועדה בוחנת כולל בחינה מעשית | לימודי משפטים, התמחות ובחינות הלשכה |
| ייצוג בבית הדין הרבני | מוסמך | מוסמך, בלי רישיון נוסף |
| ייצוג בבית המשפט לענייני משפחה | לא מוסמך | מוסמך |
| כריכה ומרוץ סמכויות | יכול לייצג בעניינים שנכרכו בתביעת הגירושין בבית הדין הרבני | יכול לייצג בכל אחת מהערכאות, ולכן גם לבנות את ההחלטה היכן ומתי להגיש את התביעות |
| רכוש, מזונות וילדים | רק כשהעניין נדון בבית הדין הרבני | בכל ערכאה שבה העניין נדון |
| כללי אתיקה | כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין חלים עליו, בשינויים המחויבים | כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין |
| עלות | שכר הטרחה נקבע בהסכם. אם חלק מהעניינים עובר לבית המשפט, נדרש לצדו גם עורך דין | שכר הטרחה נקבע בהסכם. מייצג אחד יכול ללוות את התיק בשתי הערכאות |
למה בבית הדין הרבני צריך לבסס עילה לגירושין?
עו״ד אביב הראל והטוען הרבני רועי רענן מסבירים למה בבית הדין הרבני לא תמיד מספיק לומר שהנישואין הסתיימו, ולמה יש משמעות לעילת הגירושין ולעובדות שמבססות אותה.
ייצוג עורך דין בבית דין רבני – סיכום
כפי שצוין קודם לכן, להיות מיוצג על ידי עורך דין לדיני משפחה בבית דין רבני היא אפשרות מעשית, הטומנת בחובה תועלות רבות. יתרונות אלו נוטים בדרך כלל באופן א-סימטרי לטובת עורך הדין, בהתחשב בכך שקיימים עניינים מסוימים מעבר לתחום הסיוע של טוען רבני, בעוד שאין עניינים מהותיים שבהם סיוע של עורך דין אינו מתאפשר.
בסופו של דבר, השיקול המרכזי בהעדפת ייצוג עורך דין בבית דין רבני לעומת ייצוג מטוען רבני, סובב לעתים קרובות סביב גורם הידע. סביר להניח שלעו”ד דיני משפחה יש את הידע הדרוש לייצוג אפקטיבי בבית דין רבני, בעוד שטוען רבני, גם עם הידע הנדרש, עלול לעמוד בפני חסמים משפטיים בלתי עבירים המונעים ממנו לייצג לקוחות בבית משפט לענייני משפחה אזרחי.
יחד עם זאת, כאשר בוחרים עורך דין לדיני משפחה לייצוג בבית הדין הרבני, חובה לוודא כי מומחיותו עולה בקנה אחד עם רמת הידע וההיכרות הדרושה עם הדין הדתי והפרוטוקולים של בתי הדין הדתיים, כפי שמחייב הדין הרבני. אם אכן ישנה התאמה כזו, היתרונות הגלומים בשירותיו של עורך הדין על פני אלה של טוען רבני, הם משמעותיים במיוחד.
למידע נוסף, אתם מוזמנים לפנות לעו”ד אביב הראל, עורך דין מנוסה בדיני משפחה וגירושין.
