כמה משלמים מזונות על 2 ילדים, על 3 ועל ילד אחד?
אין בחוק סכום קבוע למזונות של ילד אחד, של שני ילדים או של שלושה. בית המשפט לענייני משפחה קובע את הסכום בכל תיק לגופו, לפי ארבעה נתונים מרכזיים: גיל הילדים, הצרכים שהוכחו בראיות, הסדרי השהות אצל כל הורה, וההשתכרות של שני ההורים, כולל פוטנציאל ההשתכרות שלהם. מזונות לשני ילדים אינם כפל של הסכום לילד אחד, כי חלק מההוצאות משותפות לכל הילדים בבית. בגילאי 6 עד 15 שני ההורים נושאים בנטל לפי יכולתם הכלכלית היחסית, בעקבות בע״מ 919/15.
פנייה מוקדמת עשויה להיות מפתח להצלחה. לפנייה מהירה לחץ כאן
מי שמקליד את השאלה הזו נמצא בדרך כלל בתחילת פרידה. אב שמנסה להבין אם יוכל לעמוד בתשלום ובשכר דירה משלו, או אם שבונה תקציב לחודשים שאחרי ושואלת אם הסכום יספיק לילדים. לשני הצדדים יש בדרך כלל מספר ששמעו ממכרים, מקבוצה ברשת או ממחשבון, והמספר הזה מעסיק אותם יותר מכל שאלה אחרת.
במשרד של עו״ד אביב הראל מכירים את הטעות הזו היטב: מתייחסים מראש לבית המשפט או לבית הדין באופן סטיגמטי בכל הנוגע למזונות, ולא ממש מחשבים מה צפוי לפי המשתנים השונים. הסכום הוא תוצאה של נתונים שאפשר לבדוק ולהוכיח, אצל ההורה שמשלם ואצל ההורה שמקבל. ההבדל בין ילד אחד לשניים או לשלושה נמצא בפרטים: בגילים של הילדים, בהוצאות המשותפות של הבית ובחלוקת הזמן בין ההורים.
כמה משלמים מזונות על 2 ילדים?
אין סכום קבוע בחוק למזונות של שני ילדים, והסכום אינו כפל של הסכום לילד אחד. בית המשפט בוחן את הצרכים של כל ילד, את גילו, את הסדרי השהות ואת ההשתכרות של שני ההורים. מאחר שחלק מההוצאות משותפות לשני הילדים, כמו הדירה והחזקת הבית, הסכום הכולל נמוך מהכפלה פשוטה. כל מקרה נבחן לגופו.
החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי״ט-1959 אינו כולל טבלה או נוסחה לפי מספר ילדים. את ההיגיון של החישוב לכמה ילדים קבעה הפסיקה. בבע״מ 919/15 סיכם בית המשפט העליון, בהסתמך על ע״א 552/87 ורד נ׳ ורד, שכאשר יש כמה ילדים במשפחה חלק מסכום הבסיס חופף, ולכן הסכום הכולל פוחת ביחס להכפלה.
גם עלות המדור, כלומר חלקם של הילדים בשכר הדירה ובהחזקת הבית, אינה גדלה באופן יחסי למספר הילדים. הדירה, החשמל והמים נשארים במידה רבה אותן הוצאות גם כשיש ילד נוסף בבית. לכן בית המשפט בוחן את הצרכים של כל ילד בנפרד, ולצדם את החיסכון שנובע מהחיים המשותפים.
השאלה השנייה היא הגיל של כל אחד מהילדים. עו״ד הראל מסביר שכבר בפגישה הראשונה הוא מבקש את כל הנתונים על הילדים: ילד בגיל אחד, ילד בגיל אחר, ילד עם צרכים מסוימים, ואת כל אלה צריך לשקלל. שני ילדים באותו בית יכולים להיות בקבוצות גיל שונות, שעליהן חלים כללים שונים, ולכן החישוב לשניהם אינו זהה בהכרח.
כמה משלמים מזונות על 3 ילדים?
גם לשלושה ילדים אין סכום קבוע בחוק. אותם עקרונות חלים: הצרכים של כל ילד נבחנים בנפרד, חלק מהבסיס חופף, ועלות המדור אינה משולשת כשנוסף ילד. כשיש שלושה ילדים, כל אחד מהם יכול להיות בקבוצת גיל אחרת, ולכן ייתכן שעל כל אחד יחולו כללים אחרים לגבי חלוקת הנטל בין ההורים. הסכום נקבע לפי נתוני המשפחה המסוימת.
ילד שלישי מוסיף צרכים משלו, בחינוך, בביגוד ובבריאות. מנגד, ההוצאות של הבית עצמו מתחלקות עכשיו בין שלושה ילדים. לכן בתיק עם שלושה ילדים השאלה המעשית היא מה הצרכים האמיתיים של כל אחד מהם, ומה מתוכם הוא הוצאה משותפת לכולם. הטבלה מרכזת את מה שבית המשפט בוחן, ואת מה שחשוב לדעת כשיש יותר מילד אחד.
| רכיב | מה בית המשפט בוחן | מה חשוב לדעת כשיש שניים או שלושה ילדים |
|---|---|---|
| צרכים הכרחיים | מזון, ביגוד והנעלה, חינוך, ביטוח בריאות ותרופות שגרתיות | נבחנים לכל ילד, וחלק מהבסיס חופף, ולכן הסכום אינו מוכפל |
| מדור | חלקם של הילדים בשכר הדירה ובהחזקת הבית | אינו גדל באופן יחסי למספר הילדים |
| גיל | קבוצת הגיל של כל ילד | כל ילד יכול להיות בקבוצת גיל אחרת, עם כללים אחרים |
| זמני שהות | כמה זמן הילדים שוהים בפועל אצל כל הורה | כל הורה נושא בהוצאות הילדים בזמן שהם אצלו |
| השתכרות ההורים | שכר, הכנסות אחרות ופוטנציאל השתכרות | בגילאי 6 עד 15 הנטל מתחלק לפי היכולת הכלכלית היחסית של שני ההורים |
| הוצאות חריגות | הוצאות שאינן חלק מהצרכים השוטפים | נקבעות במנגנון נפרד ומתחלקות לפי כושר ההשתכרות |
מצב אחר הוא כשמספר הילדים משתנה אחרי שהמזונות כבר נקבעו, למשל כשלהורה המשלם נולדים ילדים מקשר חדש. השאלה אם הדבר מצדיק הפחתה נבחנת לגופה, והיא אינה אוטומטית. על השיקולים במצב כזה ראו הפחתת מזונות לאחר נישואין חדשים.
כמה משלמים מזונות על ילד אחד?
גם לילד אחד אין בחוק סכום קבוע, ואין גם תקרה. הסכום מורכב מהצרכים ההכרחיים של הילד, מחלקו בעלות המדור, ומצרכים נוספים לפי רמת החיים שאליה הורגל ולפי יכולת ההורים. ככל שרמת החיים של המשפחה ויכולת ההורים גבוהות יותר, הצרכים שנפסקים עשויים להיות גבוהים יותר. כל מקרה נבחן לגופו.
מי שמחפש נקודת ייחוס ימצא אותה בפסק הדין בבע״מ 919/15 משנת 2017. בית המשפט העליון תיאר שם כיצד נראה החיוב באותה עת: הצרכים ההכרחיים כומתו בדרך כלל בכ-1,300 עד 1,400 ש״ח לכל ילד, ובנוסף שילם האב חלק יחסי מעלות המדור של האם, בדרך כלל שליש עד מחצית ממנה. הסכומים האלה משקפים את המצב שתואר ב-2017. הם אינם תעריף עדכני, ואינם סכום מינימום או טבלה רשמית שנקבעו בחוק.
בגילאי 6 עד 15, אחרי ההלכה, הנטל מתחלק בין שני ההורים לפי יכולתם. לכן התשלום שעובר בפועל מהורה להורה יכול להיות נמוך או גבוה מהבסיס שתואר בפסק הדין. את המסגרת הכללית, מהתביעה והמזונות הזמניים ועד האכיפה, מפרט המדריך על מזונות ילדים.
איך בית המשפט קובע את סכום המזונות בפועל?
עו״ד אביב הראל מונה ארבעה נתונים שקובעים את גובה מזונות הילדים: גיל הילדים, צורכי הקטין כפי שהוכחו בראיות, הסדרי השהות בין ההורים, וההשתכרות של שני ההורים, כולל פוטנציאל ההשתכרות שלהם מנכסים אחרים שיש להם. מספר הילדים משפיע דרך כל אחד מהנתונים האלה, ולכן אין סכום אחד שמתאים לכל משפחה.
בסרטון קצר מפרט עו״ד הראל את ארבעת הנתונים, ומסביר למה בית המשפט בוחן את פוטנציאל ההשתכרות ולא רק את המשכורת.
הנתון שעו״ד הראל מדגיש ראשון הוא הראיות. לדבריו, מי שתובע מזונות לקטינים צריך להמציא ראיות מה הסכום שיש להוציא בכל חודש כדי לקיים את הקטין. כשיש שניים או שלושה ילדים, המשמעות היא פירוט של ההוצאות של כל אחד מהם: חינוך, ביגוד, בריאות וצרכים מיוחדים. הערכה כללית של הוצאות הבית אינה מחליפה פירוט כזה.
נתון שני הוא ההשתכרות. “בית משפט קובע לא מה המשכורת, אלא מה פוטנציאל ההשתכרות”, אומר עו״ד הראל, ומוסיף שהכוונה גם להכנסות שאינן בהכרח משכורת. הורה שעובד פחות ממה שהוא מסוגל, או שיש לו נכסים שמניבים הכנסה, עלול להיות מחויב לפי ההכנסה שהיה יכול להשיג, ולא רק לפי התלוש.
הדבר נכון גם בבית הדין הרבני. כפי שהסביר הטוען הרבני רועי רענן בפודקאסט של המשרד, גם שם מזונות נפסקים לפי כושר ההשתכרות, היכולת הכלכלית והפוטנציאל הכלכלי שגלום במשרה, ולפי הסדרי השהות והמשמורת. מאחר שאלה נתונים יבשים, בתביעת מזונות חייבים להגיש כתב הגנה ולהשיב בכתב, גם בבית הדין שבו בדרך כלל אין לכך משמעות. מי שלא משיב נחשב כמי שלא הגיב לטענות.
איך זמני השהות משפיעים על גובה המזונות?
ככל שהסדרי השהות רחבים יותר, כל הורה נושא בהוצאות הילדים בזמן שהם אצלו, וזה משפיע על הסכום שעובר בין ההורים. עו״ד הראל מסביר שהשינוי הזה בא לתקן עיוות שהיה פעם, כשאבות שילמו מזונות גבוהים וגם הוציאו כסף כשהילדים היו אצלם. עם זאת, זמני שהות רחבים אינם מבטלים מעצמם את חובת המזונות.
לדברי עו״ד הראל, היום כבר כמעט לא מדברים על משמורת. ברירת המחדל היא אחריות הורית שווה, והדיון עוסק בהסדרי השהות, ו”כמעט כולם היום רוצים זמנים שווים”. כשהילד אצלך, הוא מסביר, אתה זה שקונה לו בגדים ולוקח אותו למקדונלדס, והחישוב היום מכיר בכך. התוצאה, לדבריו, היא ש”כיום המזונות שנפסקים הם נמוכים יותר ממה שהיו פעם”.
במשרד מזהים גם את הטעות ההפוכה. רבים חושבים שאם יש הסדרי שהות רחבים, או “משמורת משותפת” בלשון העם, אז בהכרח לא צריך לשלם מזונות. בגילאי 6 עד 15 הנטל מתחלק לפי היכולת הכלכלית היחסית של ההורים, וגם בהסדר שוויוני נבחנים פערי ההכנסות, הוצאות המדור והצרכים המיוחדים של הילדים. ייתכן שייקבע תשלום לצד אחד. לפירוט המנגנון ראו חישוב מזונות במשמורת משותפת.
לדברי עו״ד הראל, הסדרי שהות שווים “הם דבר מעולה לקטין, ודורשים שיתוף פעולה בין ההורים”. עדיף להגיע אליהם בהסכם, במרחק גיאוגרפי לא משמעותי בין הבתים, ותוך שמירה על השגרה של הילד. בסרטון הבא הוא מסביר למה ילדים לא צריכים לבחור בין ההורים, ומה נדרש כדי שהסדר שוויוני יעבוד.
למה ילד בן 4 וילד בן 10 באותה משפחה נבחנים אחרת?
מפני שהדין מחלק את חובת המזונות לפי גיל. מתחת לגיל 6 האב חייב בצרכים ההכרחיים של הילד בכל מצב, גם אם מצבו הכלכלי קשה. בגילאי 6 עד 15, מאז בע״מ 919/15, שני ההורים חבים באופן שווה לפי יכולתם הכלכלית היחסית, בהתחשב בחלוקת הזמן בפועל. בגילאי 15 עד 18 החיוב חל על שני ההורים לפי יכולתם.
במשפחה עם שניים או שלושה ילדים, המשמעות היא שבאותו בית יכולים לחול כמה כללים בבת אחת. ילד בן 4 נבחן לפי הכלל שחל מתחת לגיל 6, ואחיו בן ה-10 נבחן לפי ההלכה שנקבעה בבע״מ 919/15, שבה הכנסות שני ההורים וחלוקת הזמן הן חלק מהחישוב. כשהילד הצעיר יעבור את גיל 6, המסגרת המשפטית שחלה עליו תשתנה.
זו גם הסיבה שהסכם מזונות למשפחה עם ילדים בגילים שונים צריך להתייחס מראש למה שיקרה כשכל ילד עובר מקבוצת גיל אחת לאחרת. מנגד, הגעה לגיל 15 אינה, כשלעצמה, סיבה אוטומטית להפחתת המזונות. הסכום שנקבע ממשיך לחייב עד שבית המשפט משנה אותו.
מי משלם את ההוצאות החריגות והמחציות?
הוצאות שאינן חלק מהצרכים השוטפים נקבעות בדרך כלל במנגנון נפרד בפסק הדין או בהסכם, ומתחלקות בין ההורים לפי כושר ההשתכרות שלהם. במשמורת משותפת, ברירת המחדל שנקבעה בבע״מ 919/15 היא שהורה מרכז מקבל מההורה השני מחצית מההוצאות האלה, כשההכנסות שוות. עו״ד הראל ממליץ לדרוש קבלה או חשבונית על כל הוצאה.
ההגדרה של מה נחשב הוצאה חריגה, ומי צריך לאשר אותה מראש, היא מקור נפוץ לחילוקי דעות בין הורים בשנים שאחרי הגירושין. כשיש שניים או שלושה ילדים, ניסוח ברור של המנגנון בהסכם או בפסק הדין חשוב במיוחד, כי כל ילד מביא איתו הוצאות משלו.
בראיון לערוץ 14 נשאל עו״ד הראל על הורה שנדרש כל חודש לשלם מחציות בלי שהוצגו לו קבלות. תשובתו: לשלם על סמך המילה בלבד “אפשר אבל לא רצוי”, כי זה עלול להפוך לבור ללא תחתית. “זה לגיטימי לדרוש קבלה או חשבונית על כל הוצאה. ואם הצד השני לא רוצה לנפק אותה, זה אומר משהו”. בראיון המלא הוא עונה גם על שאלות של הברחת כספים וחשבונות סודיים בגירושין.
מה קורה כשההכנסה המוצהרת לא מתאימה לרמת החיים?
בית המשפט בוחן את פוטנציאל ההשתכרות, ולכן תמונת הכנסות מסודרת על הנייר אינה סוף הבדיקה. עו״ד הראל בודק אם רמת החיים וההוצאות של המשפחה מתיישבות עם המשכורת המוצהרת. כשאין התאמה, אפשר לבקש מבית המשפט צווים לקבלת מידע על חשבונות בארץ ובחו״ל, ובמקרים מתאימים גם מינוי מומחה. להכנסה שהוסתרה יכולות להיות השלכות גם על המזונות וגם על חלוקת הרכוש.
“בתיקים כלכליים אני לא מסתפק במה שמציגים. תמיד כדאי לברר האם המספרים מתחברים לסיפור השלם”, אומר עו״ד הראל. הבדיקה מתחילה בשאלה פשוטה: איך ההוצאות ורמת החיים של המשפחה מסתדרות עם המשכורת שהוצגה. כשיש פער, הוא עוקב אחר התנועות הכספיות ואינו מסתפק בהסברים.
העיקרון הזה חשוב במיוחד בתיקי מזונות, כי ההשתכרות היא אחד מארבעת הנתונים שקובעים את הסכום. בסרטון הבא מתאר עו״ד הראל איך פער בין “הסיפור המסופר לבין המספרים” הוביל למינוי מומחה, ולממצא שהיו לו השלכות כספיות גם בסוגיית המזונות וגם בסוגיית איזון המשאבים.
לפי עו״ד הראל, לפני ההליך או במהלכו אפשר לבקש מבית המשפט צווים ולקבל את המידע על החשבונות, ומי שמסתיר משלם על כך מחיר כבד מול השופט. הרחבה על הכלים האלה במאמר על העלמת כספים בגירושין.
האם זה משנה אם התיק מתנהל בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה?
זה יכול לשנות, וההחלטה דורשת שיקול בכל תיק. לדברי עו״ד הראל, בעבר היה נוח יותר לגבר לנהל את ענייני המזונות בבית הדין הרבני, ועם השנים המטוטלת עברה לצד האחר. לאחרונה גם בתי הדין הרבניים התחילו להתנהל קצת אחרת, ולכן לפעמים עדיין עדיף לנהל את התיק שם. לדבריו, צריך לשקול כל דבר.
עו״ד הראל מוסיף שבעשרים השנים האחרונות “גם בענייני המזונות הכל השתנה”: בחקיקה, בפסיקה ובתפיסה של האחריות ההורית. לכן מי שמשווה את המצב שלו לתיק של חבר שהתגרש לפני שנים, או לסכום שנפסק בעבר, צריך לזכור שההשוואה הזו אינה מחליפה בדיקה של הנתונים היום.
ההחלטה על הערכאה מתקבלת בתחילת הדרך, ולכן כדאי לבחון אותה לפני שפותחים הליך. השיקולים כוללים את הנתונים הכלכליים, את הסדרי השהות ואת שאר העניינים שעל הפרק בין בני הזוג.
מה כדאי להכין כדי להעריך את סכום המזונות?
כדאי להגיע לפגישה הראשונה עם כל הנתונים והמסמכים שקשורים למשפחה: הכנסות של שני ההורים, חשבונות בנק, הוצאות קבועות, עלות המגורים, הוצאות הילדים, וחלוקת הזמן בפועל. לגבי כל ילד חשוב לפרט את גילו ואת צרכיו. הערכה שמבוססת על מסמכים אמיתיים נותנת תמונה מציאותית יותר מסכום ששמעו ממכרים.
מחשבונים באינטרנט יכולים לתת כיוון כללי, אבל הם אינם מחייבים את בית המשפט. הם גם אינם יודעים מה ההכנסה האמיתית של כל הורה, מה פוטנציאל ההשתכרות שלו, ומה הצרכים של כל אחד מהילדים.
עו״ד הראל מדגיש שבית המשפט אינו מתרשם מצעקות. “בית משפט מחפש עובדות”, הוא אומר, והוא מתרשם מדיון מדויק ומשפטי. לכן העבודה על תיק מזונות מתחילה באיסוף הנתונים ובבניית תמונה כלכלית מלאה, כבר מהפגישה הראשונה.
חשוב לזכור גם שהזכות למזונות שייכת לילדים, ולא להורה שמקבל את התשלום. ההורה שמשלם וההורה שמקבל עוסקים בסופו של דבר באותה שאלה: מה הילדים צריכים כדי לחיות ברמת חיים הולמת בשני הבתים.
עו״ד אביב הראל, עורך דין גירושין וענייני משפחה, מייצג גברים ונשים באותה מידה. המשרד מלווה הורים בבחינת הנתונים הכלכליים של שני הצדדים, צורכי הילדים והסדרי השהות, לפני הגשת תביעה, הגנה או הסכם. כל מקרה נבחן לגופו. לפרטים על הליווי בתביעות מזונות ראו עורך דין מזונות.
לייעוץ ראשוני אישי ודיסקרטי בנושא גובה המזונות לילדים, ניתן להתקשר למשרד: 072-3306655.