עורך דין לענייני ירושה
פנייה מוקדמת עשויה להיות מפתח להצלחה. לפנייה מהירה לחץ כאן
עורך דין ירושה מלווה את המשפחה מהרגע שבו אדם קרוב הולך לעולמו ועד שהרכוש עובר בפועל ליורשים: בירור אם יש צוואה ומה תוקפה, הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה, טיפול בהתנגדות לצוואה, ניהול עיזבון, ניסוח הסכם חלוקת עיזבון וייצוג בבית המשפט לענייני משפחה. כל אלה מתנהלים לפי חוק הירושה, התשכ״ה-1965, וכל מקרה נבחן לגופו.
הליך ירושה מתחיל כמעט תמיד בתקופה של אבל, ויחד עם הצער מגיעות שאלות מעשיות: האם הוא או היא השאירו צוואה, מי היורשים, מה עושים עם הדירה, ומה קורה כשבני המשפחה לא רואים את הדברים באותו אופן. המדריך הזה מסדר את התמונה המלאה, שלב אחר שלב, ומפנה בכל נושא למדריך המפורט שלו באתר.
מה עושה עורך דין לענייני ירושה?
עורך דין לענייני ירושה מטפל בכל מה שנדרש כדי שעיזבון של אדם שנפטר יעבור ליורשים באופן חוקי ומסודר. הוא בודק אם קיימת צוואה ומה תוקפה, מגיש את הבקשה המתאימה לרשם לענייני ירושה, ממפה נכסים וחובות, מלווה משא ומתן בין היורשים ומייצג בבית המשפט לענייני משפחה כשמתעוררת מחלוקת. הליווי כולל גם את השלב שאחרי הצו: העברת הזכויות בפועל.
סעיף 1 לחוק הירושה קובע שבמות אדם עובר עיזבונו ליורשיו, אבל בפועל המעבר אינו אוטומטי. בנק, רשם המקרקעין או חברת ביטוח לא יעבירו נכס בלי צו ירושה או צו קיום צוואה, וסעיף 39 מוסיף שאין לתבוע זכויות על פי צוואה אלא אם ניתן עליה צו קיום.
עורך דין לענייני ירושה יכול לסייע במגוון רחב של נושאים, ובהם:
- בדיקת קיומה של צוואה ובחינת תקפותה המשפטית
- הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה
- איתור ומיפוי של כלל נכסי הנפטר ושל חובותיו
- ייעוץ בנוגע לזכויות היורשים על פי דין או על פי הצוואה
- ליווי המשפחה מול הרשם לענייני ירושה, בית המשפט לענייני משפחה וגורמים נוספים כמו בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה ורשויות המס
- משא ומתן וגישור בין בני המשפחה או בעלי עניין אחרים בעיזבון, וניסוח הסכם חלוקת עיזבון
- סיוע במימוש נכסים, כגון דירות וחשבונות בנק משותפים
- ניהול עיזבון או ליווי של מנהל עיזבון
- הגשת התנגדות לצוואה, או הגנה על צוואה שהוגשה נגדה התנגדות
- ניהול העברת הנכסים ליורשים בפועל
מי שמבקשים לתכנן את העיזבון בחייהם נעזרים בעורך דין צוואות לעריכת צוואה שתעמוד בדרישות החוק. את כל המדריכים בנושא אפשר למצוא במדור הירושה והצוואות באתר.
ליווי מקצועי ואמפתי מסייע לשמור על זכויות כל הצדדים, מצמצם חיכוכים במשפחה ומכוון לחלוקה לפי החוק ולרצון המנוח או המנוחה.
מתי צריך עורך דין לענייני ירושה?

לא כל ירושה מחייבת עורך דין. כשאין צוואה, היורשים מעטים ואין ביניהם מחלוקת, אפשר להגיש בקשה לצו ירושה גם באופן עצמאי. עורך דין לענייני ירושה נדרש בעיקר כשיש צוואה שמעוררת שאלות, מחלוקת בין יורשים, עסק או נכסים מורכבים בעיזבון, יורש קטין או יורש שגר בחו״ל, או כשצריך למנות מנהל עיזבון.
אלה המצבים העיקריים שבהם נחוץ גורם מקצועי, ולעיתים גם מתווך בין בני המשפחה:
כשהנפטר לא השאיר צוואה והתמונה המשפחתית מורכבת
בהיעדר צוואה, העיזבון מתחלק לפי כללי חוק הירושה. כשיש נישואים שניים, ילדים מקשרים קודמים, בן או בת זוג שחיו עם המנוח כידועים בציבור, או ילד שנפטר לפני ההורה והשאיר ילדים, צריך לקבוע במדויק מי היורשים ומה חלקו של כל אחד מהם.
כשיש מחלוקת בין היורשים
חילוקי דעות על פרשנות הצוואה, על חלוקת הנכסים או על עצם הזכות לרשת הם מהמצבים השכיחים ביותר. עורך דין לענייני ירושה יכול לייעץ, לגשר, ובמידת הצורך לייצג בהגשת התנגדות לצוואה ובדיונים בבית המשפט. במדריך על סכסוכי ירושה מורכבים יש הרחבה על הגורמים לסכסוכים כאלה ועל הדרכים ליישב אותם.
כשהנפטר השאיר עסק
עסק משפחתי או חברה פרטית בעיזבון מחייבים ליווי משפטי כדי להעביר את הבעלות ולנהל את העסק בתקופת הביניים בלי לפגוע בפעילותו. מנהל עיזבון, למשל, אינו רשאי להעביר, לחלק או לחסל יחידה עסקית בלי אישור מראש של בית המשפט (סעיף 97 לחוק הירושה).
כשבעיזבון יש נכסים מורכבים
דירות, חשבונות בנק משותפים, השקעות וניירות ערך או נכסים מחוץ לישראל דורשים בדיקה של כל נכס: על שם מי הוא רשום, מה שוויו, ואם אפשר לחלק אותו בעין.
כשצריך להסדיר את ענייני המנוח מול גופים ומוסדות
עורך דין ירושה מסייע בהסדרת ענייני הנפטר מול בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה ורשויות המס, ומייצג את בני המשפחה מולם.
כשקשה לאתר נכסים או לברר את החובות
לפעמים המשפחה לא יודעת מה בדיוק השאיר המנוח. עורך הדין מסייע באיתור ובמיפוי של נכסי העיזבון ושל חובותיו. חשוב לדעת שעד חלוקת העיזבון, היורשים אחראים לחובות העיזבון רק בנכסי העיזבון (סעיף 126 לחוק הירושה).
כשאחד היורשים קטין או אינו יכול לשמור על זכויותיו
כשבין היורשים יש קטין או מי שהוכרז פסול דין, פעולות מסוימות טעונות אישור של בית המשפט. כך למשל הסתלקות של קטין מחלקו בעיזבון (סעיף 6(ג) לחוק). בית המשפט גם רשאי למנות אפוטרופוס לשמירת זכויותיו של יורש שנבצר ממנו לשמור עליהן בעצמו (סעיף 154).
מה ההבדל בין ירושה על פי דין לירושה על פי צוואה?
לפי חוק הירושה, התשכ״ה-1965, הירושה היא על פי דין, זולת במידה שהיא על פי צוואה (סעיף 2). כשאדם לא השאיר צוואה, החוק קובע מי יורש ובאיזה חלק: בן או בת הזוג, הילדים וצאצאיהם, ההורים ובני משפחה נוספים. כשיש צוואה תקפה, היא קובעת את החלוקה, ואפשר לממש אותה רק אחרי שניתן עליה צו קיום צוואה.
לפי נוסח חוק הירושה באתר נבו, היורשים על פי דין הם מי שהיה בן זוגו של המוריש במותו, וכן ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, והורי הוריו וצאצאיהם (סעיף 10). ילדי המוריש קודמים להוריו, וההורים קודמים להורי ההורים (סעיף 12). הילדים חולקים ביניהם בשווה (סעיף 13), וכשילד נפטר לפני ההורה והשאיר ילדים, ילדיו יורשים במקומו (סעיף 14).
חלקו של בן או בת הזוג נקבע בסעיף 11. הוא או היא נוטלים את המיטלטלין של משק הבית המשותף, כולל מכונית נוסעים, ומשאר העיזבון:
- מחצית, אם המוריש השאיר ילדים או צאצאיהם, או הורים.
- שני שלישים, אם המוריש השאיר אחים או צאצאיהם, או הורי הורים. במקרה כזה, בן זוג שהיה נשוי למוריש שלוש שנים או יותר וגר איתו בדירה שבעיזבון נוטל את כל חלקו של המוריש בדירה, ושני שלישים משאר העיזבון.
- את העיזבון כולו, אם לא נותר אף אחד מהקרובים האלה.
לפי סעיף 55, איש ואשה שחיו חיי משפחה במשק בית משותף בלי להינשא, כשבשעת המוות אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את מי שנותר בחיים כאילו המוריש ציווה לו את מה שהיה יורש אילו היו נשואים, אלא אם בצוואה יש הוראה אחרת. הרחבה במדריך על זכויות וחובות של ידועים בציבור. כשאין יורש כלל, יורשת המדינה (סעיף 17).
בטבלה שלהלן מסוכמים עיקרי ההבדלים בין שני המסלולים:
| היבט | ירושה על פי צוואה | ירושה על פי דין |
| אופן חלוקת העיזבון | הנכסים מתחלקים לפי ההוראות שהשאיר המוריש בצוואתו. הצוואה יכולה לקבוע חלוקה שונה מזו שבחוק, גם לטובת מי שאינו בן משפחה. | בהיעדר צוואה, העיזבון מתחלק לפי הכללים שבחוק הירושה, שקובעים מי נחשב יורש על פי דין ומה חלקו. |
| הצו הנדרש | צו קיום צוואה. כשהצוואה מתייחסת רק לחלק מהנכסים, ניתן צו קיום על אותו חלק וצו ירושה על השאר (סעיף 66(ב)). | צו ירושה, שמצהיר על שמות היורשים ועל החלק היחסי של כל אחד מהם. |
| מינוי מנהל עיזבון | המצווה יכול לקבוע בצוואה מי ינהל את העיזבון, ובדרך כלל אותו אדם ימונה (סעיף 81). אם לא נקבע, ממנים מנהל עיזבון רק לבקשת מי שמעוניין בדבר. | לרוב לא ממונה מנהל עיזבון. כשיש צורך, למשל כשיש יורשים רבים או חילוקי דעות, ניתן לבקש מבית המשפט למנות מנהל עיזבון. |
| מועד החלוקה | הצוואה יכולה לקבוע מועד מאוחר יותר לחלוקה, למשל הגעה של יורש לגיל מסוים (סעיף 107(ד)). החלוקה נעשית אחרי צו הקיום וסילוק חובות העיזבון. | הנכסים מתחלקים אחרי שניתן צו ירושה, בכפוף לסילוק חובות העיזבון ותשלומי החובה החלים עליו. |
| סתירה או אי בהירות | הוראות סותרות או לא ברורות מחייבות פרשנות, ובמחלוקת מכריע בית המשפט לענייני משפחה. | מחלוקת על זהות היורשים או על חלקם מוכרעת לפי הגדרות החוק, ובמקרים מורכבים בהליך משפטי. |
| התנגדות | ניתן להתנגד לבקשה לצו קיום צוואה, למשל בטענה שהמצווה לא היה כשיר או שהופעלה עליו השפעה בלתי הוגנת. | גם לבקשה לצו ירושה ניתן להגיש התנגדות (סעיף 67), למשל כשמישהו מחזיק בצוואה של המנוח או טוען שהוא יורש שלא נכלל בבקשה. |
מה קורה לרכוש כשאין צוואה?
בראיון ברדיו 102FM מסביר עו״ד אביב הראל מה קובע החוק כשאדם נפטר בלי צוואה, מה קורה כשבין היורשים יש קטינים, ומתי אפשר להתנגד לצוואה.
מה ההבדל בין צו ירושה לצו קיום צוואה?
צו ירושה ניתן כשהמנוח לא השאיר צוואה, והוא מצהיר על שמות היורשים ועל החלק היחסי של כל אחד מהם בעיזבון. צו קיום צוואה ניתן כשיש צוואה, והוא מצהיר שהצוואה בת תוקף, למעט הוראות שנמצאו בטלות. את שני הצווים נותן הרשם לענייני ירושה, ובמקרים מסוימים בית המשפט לענייני משפחה (סעיפים 66 ו-69 לחוק הירושה).
שני הצווים הם צווים הצהרתיים. הם אינם מפרטים דירות, חשבונות או ניירות ערך, אלא רק מי היורשים ומה חלקם. אחרי שניתן הצו, העברת הזכויות בכל נכס נעשית מול הגוף שבו הוא רשום. לפי סעיף 71, כוחם של הצווים יפה כלפי כל העולם כל עוד לא תוקנו או בוטלו.
הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה, והיא עוברת לבית המשפט לענייני משפחה במצבים שנקבעו בסעיף 67א, ובהם הגשת התנגדות. בית דין דתי מוסמך לתת צו ירושה או צו קיום צוואה רק אם כל הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו לכך בכתב (סעיף 155). הרחבה על כל אחד מהצווים יש במדריכים על צו ירושה ועל צו קיום צוואה.
| היבט | צו ירושה | צו קיום צוואה |
| מתי מבקשים | כשהמנוח לא השאיר צוואה, או לגבי נכסים שהצוואה אינה מתייחסת אליהם. | כשהמנוח השאיר צוואה. |
| על מה הצו מצהיר | על שמות היורשים ועל החלק היחסי של כל אחד מהם בעיזבון (סעיף 69(א)). | שהצוואה בת תוקף, חוץ מהוראות שנמצאו בטלות (סעיף 69(ב)). |
| מי מגיש | בדרך כלל אחד היורשים על פי דין או יותר. | הזכאים על פי הצוואה. |
| מסמך מרכזי | פרטי היורשים והמשפחה, והודעה ליורשים על הגשת הבקשה. | הצוואה המקורית. כשהמקור אינו בנמצא, ניתן לבקש להוכיח את הצוואה בהעתק (סעיף 68(ב)). |
האם אפשר לתקן או לבטל צו אחרי שניתן?
כן, אבל בתנאים מוגבלים. לפי סעיף 72 לחוק הירושה, הרשם לענייני ירושה או בית המשפט רשאים, לבקשת מי שמעוניין בדבר, לתקן או לבטל צו שנתנו על סמך עובדות או טענות שלא היו לפניהם בזמן מתן הצו. מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה בהסתמך על צו שהיה בתוקף מוגן גם אם הצו בוטל אחר כך (סעיף 73). במדריך על ביטול צו ירושה לאחר שכבר ניתן מפורטים השיקולים שבית המשפט בוחן, ובהם השיהוי וההסבר לו.
אילו סוגי צוואות קיימים, ומה חשוב לבדוק בכל אחד מהם?
חוק הירושה מכיר בארבע צורות של צוואה (סעיף 18): צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה. לכל צורה דרישות משלה, ופגם בהן עלול לשמש בסיס להתנגדות. עם זאת, סעיף 25 מאפשר לקיים צוואה למרות פגם בצורתה, אם התקיימו מרכיבי היסוד שלה ואין ספק שהיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה.
| סוג הצוואה | הדרישות העיקריות בחוק | מה בודקים |
| בכתב יד (סעיף 19) | נכתבת כולה בכתב ידו של המצווה, נושאת תאריך בכתב ידו ונחתמת בידו. | שכל הטקסט בכתב יד המצווה, ושיש תאריך וחתימה. |
| בעדים (סעיף 20) | בכתב, עם תאריך, חתומה בידי המצווה בפני שני עדים אחרי שהצהיר שזו צוואתו. העדים מאשרים בחתימתם באותו מעמד. | מי היו העדים ואם היה להם או לבני זוגם עניין בצוואה (סעיף 35). |
| בפני רשות (סעיף 22) | נאמרת או מוגשת על ידי המצווה עצמו לשופט, לרשם של בית משפט, לרשם לענייני ירושה או לחבר בית דין דתי. לעניין זה דין נוטריון כדין שופט. | זו ראיה לכאורה לכך שהמצווה עשה את הצוואה, ביום ובמקום הנקובים בה. |
| בעל פה (סעיף 23) | רק לשכיב מרע או למי שרואה עצמו מול פני המוות, בפני שני עדים שרושמים את הדברים ומפקידים אותם אצל רשם לענייני ירושה. | הצוואה בטלה כעבור חודש לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו אותה, אם המצווה עודנו בחיים. |
בני זוג יכולים לערוך צוואות הדדיות, שבהן כל אחד מהם מסתמך על צוואת האחר (סעיף 8א). לביטול צוואה כזו יש כללים מיוחדים: בחיי שני בני הזוג, מי שמבקש לבטל את צוואתו צריך למסור הודעה בכתב לבן או לבת הזוג, ולאחר מות אחד מהם הביטול כרוך בהסתלקות ממה שבן הזוג שנותר אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית, או בהשבת מה שכבר קיבל, אלא אם נקבע בצוואות אחרת. על השיקולים בעד ונגד אפשר לקרוא במדריך על צוואה הדדית לבני זוג.
צוואה בכתב יד או בעדים אפשר להפקיד אצל רשם לענייני ירושה (סעיף 21), ומי שמחזיק בצוואה של אדם שנפטר חייב למסור אותה לרשם מיד לאחר שנודע לו על המוות (סעיף 75).
איך מגישים התנגדות לצוואה?

התנגדות לצוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה אחרי שפורסמה הבקשה לצו קיום צוואה, בתוך הזמן שנקבע בהודעה וכל עוד לא ניתן הצו (סעיף 67 לחוק הירושה). להתנגדות מצרפים תצהיר שנערך ואומת על ידי עורך דין ומשלמים אגרה. התנגדות שהוגשה כדין מעבירה את הבקשה ואת ההתנגדות להכרעת בית המשפט לענייני משפחה.
אחרי שמוגשת בקשה לצו, הרשם לענייני ירושה מודיע עליה ברבים וקובע זמן להגשת התנגדויות, שלא יפחת משבועיים. כל מי שמעוניין בדבר רשאי להתנגד. לפי דף השירות להתנגדות למתן צו קיום צוואה באתר gov.il, ההתנגדות נבדקת על ידי עוזר הרשם או בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, ואם היא התנגדות על פי דין, היא מועברת עם הבקשה להכרעת בית המשפט לענייני משפחה.
לא ניתן להתנגד לצוואה רק משום שתוכנה מאכזב. ההתנגדות צריכה להישען על עילה שבחוק:
- חוסר כשרות לצוות: צוואה של קטין, של מי שהוכרז פסול דין, או צוואה שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, בטלה (סעיף 26).
- אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית: הוראת צוואה שנעשתה מחמת אחד מאלה בטלה (סעיף 30).
- מעורבות של הנהנה בעריכה: הוראה שמזכה את מי שערך את הצוואה, היה עד לה או לקח חלק אחר בעריכתה, או את בן זוגו, בטלה, פרט לצוואה בעל פה (סעיף 35).
- פגם בצורה: אי עמידה בדרישות של סעיפים 19 עד 23, בכפוף לסמכות לקיים צוואה למרות פגם לפי סעיף 25.
- צוואה מאוחרת: צוואה חדשה מבטלת את הקודמת במידה שהוראותיה סותרות אותה (סעיף 36).
ההחלטה להתנגד היא החלטה כבדת משקל. מרגע שמוגשת התנגדות, ההליך עובר לבית המשפט, ובדרך כלל העיזבון אינו מחולק עד להכרעה. בית המשפט לענייני משפחה עשוי גם לחייב בהוצאות משפט כשההתנגדות מתבררת כחסרת בסיס. לכן כדאי לבחון את הראיות ואת הסיכויים לפני ההגשה. במדריך המלא על התנגדות לצוואה מפורטים העילות, השלבים והעלויות, ובמאמר על ניהול תיקי עיזבונות מוסבר מה קורה בעיזבון מרגע שהוגשה התנגדות.
מה כדאי לבדוק לפני שמחליטים להתנגד?
- תיעוד רפואי מתקופת עריכת הצוואה
- מי ניסח את הצוואה, מי היה נוכח ומי היו העדים
- מה השתנה לעומת צוואות קודמות, ומדוע
- האם אפשר להגיע להסכמה לפני הליך משפטי
- העלות והזמן הצפויים ביחס לשווי העיזבון
מה עושה מנהל עיזבון, ומתי ממנים אותו?

מנהל עיזבון הוא מי שבית המשפט או הרשם לענייני ירושה ממנים כדי לכנס את נכסי העיזבון, לנהל אותם, לסלק את חובות העיזבון ולחלק את היתרה בין היורשים לפי צו ירושה או צוואה מקוימת (סעיף 82 לחוק הירושה). ממנים אותו לבקשת מי שמעוניין בדבר, למשל כשהיורשים אינם מסכימים ביניהם או כשהעיזבון מורכב.
כשבקשת המינוי מוגשת בהסכמת כל הצדדים, היא מוגשת לרשם לענייני ירושה, והוא רשאי למנות (סעיף 78). אם המוריש קבע בצוואה מי יבצע אותה או ינהל את העיזבון, ימונה אותו אדם, אלא אם אינו יכול או אינו מסכים, או שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו (סעיף 81).
החוק מטיל על מנהל העיזבון חובות מוגדרות:
- להגיש ליורשים פרטה של נכסי העיזבון ושל חובותיו, מאומתת בתצהיר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משישים יום לאחר מינויו, או במועד אחר בהסכמת היורשים (סעיף 84).
- לנהל חשבונות ולהגיש ליורשים דין וחשבון לפחות אחת לשנה (סעיף 86).
- להזמין את נושי המוריש להודיע על תביעותיהם, בפרסום שנותן להם שלושה חודשים לפחות (סעיף 99).
- לקבל אישור מראש של בית המשפט לפעולות מסוימות, ובהן העברה, שעבוד או חלוקה של דירה או של יחידה עסקית (סעיף 97).
כשמתמנה מנהל עיזבון, היורשים אינם רשאים לפעול בעיזבון אלא ברשותו או ברשות בית המשפט (סעיף 121). כשלא מונה מנהל עיזבון, היורשים מנהלים את העיזבון יחד ופועלים בהסכמה, ובעניין שדעותיהם חלוקות מכריע בית המשפט (סעיף 122). שכר מנהל העיזבון נקבע לפי תקנות (סעיף 91), והוצאות הניהול חלות ככלל על העיזבון. הרחבה במדריך על ניהול עזבונות.
מה עושים כשהעיזבון מסתבך?
עו״ד אביב הראל ועו״ד שני לוי מדברים על סכסוכי ירושה וניהול עיזבונות: מה קורה כשהיורשים אינם מסכימים, כשיש נכסים בחו״ל, או כשנכסים יצאו מהעיזבון.
איך מחלקים את העיזבון בהסכם בין היורשים?
לפי סעיף 110 לחוק הירושה, נכסי העיזבון מתחלקים בין היורשים על פי הסכם ביניהם, ובהיעדר הסכם על פי צו של בית המשפט. הסכם חלוקת עיזבון קובע איזה נכס יקבל כל יורש ואיך מאזנים ביניהם, למשל כשאחד מקבל דירה והאחרים כסף. לפני החתימה כדאי לבחון את ההשלכות המשפטיות והמיסויות של כל חלופה.
החלוקה נעשית אחרי סילוק חובות העיזבון (סעיף 107). בהיעדר הסכמה, בית המשפט מחלק ככל האפשר בעין, בשים לב לתועלת ולערך הרגשי של כל נכס ליורש (סעיף 112). נכס שאינו ניתן לחלוקה נמסר ליורש שמציע את המחיר הגבוה ביותר, ולא פחות ממחיר השוק, ואם אף יורש אינו מעוניין, הוא נמכר (סעיף 113).
לדירת המגורים יש הגנות מיוחדות. מי שגר עם המוריש בדירתו רשאי להמשיך לגור בה שלושה חודשים, ויורש שישה חודשים (סעיף 108). בן או בת זוג, ילדים והורים שגרו עם המוריש בדירה שהייתה בבעלותו רשאים להמשיך לגור בה כשוכרים של היורשים שהדירה נפלה בחלקם (סעיף 115).
עוד שלושה כללים שכדאי להכיר:
- הסתלקות: יורש רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט כשהעניין הועבר אליו, כל עוד לא חולק העיזבון, אבל הסתלקות לטובת אדם מסוים אפשרית רק לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש (סעיף 6). הרחבה במדריך על יורש פסול ויורש שהסתלק.
- הסכמים בחיי המוריש: הסכם בדבר ירושתו של אדם או ויתור על ירושתו שנעשו בחייו בטלים (סעיף 8). על ההבחנות בנושא אפשר לקרוא במאמר על עסקאות בירושה עתידה.
- רישום במקרקעין: לפי אתר הרשם לענייני ירושה, לרישום הצו ברשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין עשויות להיות השלכות גם על הסכם חלוקת עיזבון, ולכן כדאי לתכנן את סדר הפעולות מראש.
מה קורה כשיש נכסים או יורשים בחו״ל?
בית משפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהשאיר נכסים בישראל, ועל הירושה חל ככלל דין מושבו של המוריש בשעת מותו (סעיפים 136 ו-137 לחוק הירושה). עם זאת, נכסים שעוברים בירושה לפי דין מקום הימצאם בלבד כפופים לאותו דין (סעיף 138), ולכן צו ישראלי לבדו אינו תמיד מספיק כדי לממש נכס בחו״ל.
מבחינת צורה, צוואה כשרה אם היא עומדת בדין הישראלי, בדין המקום שבו נעשתה או בדין אחר שמנוי בסעיף 140. כשצוואה קוימה כבר בחו״ל והמקור אינו ניתן להגשה, ניתן להגיש את צו הקיום הזר כשהוא מאומת כדין (סעיף 68(ב)).
משפחות שבהן חלק מהיורשים גרים מחוץ לישראל, או שיש להן דירה, חשבון או חברה במדינה אחרת, צריכות לתכנן את ההליך בשתי מערכות משפט במקביל. כל השאלות האלה מפורטות במדריך על צוואה ונכסים בחו״ל.
כמה זמן לוקח הליך ירושה?
משך הליך ירושה תלוי בעיקר בשאלה אם יש מחלוקת. לפי אתר הרשם לענייני ירושה, צו קיום צוואה ניתן ככלל בתוך 40 ימים מיום הגשת הבקשה או הצוואה המקורית, לפי המאוחר, כולל תקופת הפרסום, ובתוך 50 יום כשהבקשה מועברת לתגובת בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה. התנגדות, מינוי מנהל עיזבון או נכסים בחו״ל מאריכים את ההליך.
הנתונים מופיעים בדף השירות של הרשם לענייני ירושה לבקשה לצו קיום צוואה, שבו מצוין גם שעיכוב בהשלמת מסמכים מעכב את הטיפול, ושהצו הדיגיטלי מועבר בממשקים לגופים כמו הטאבו, רשות המסים, בנקים וחברות ביטוח.
| שלב | מה קורה | מסגרת הזמן לפי המקור |
| הגשת הבקשה | לרשם לענייני ירושה במחוז שבו היה מושבו של המוריש. מי שמיוצגים על ידי עורך דין מגישים באופן מקוון בלבד. | צוואה שהופקדה או נמסרה לרשם ולא הוגשה בקשה לקיימה תוך שלושה חודשים: הרשם מודיע על כך לזכאים (סעיף 76). |
| פרסום והתנגדויות | הרשם מודיע על הבקשה ברבים, ברשומות ובעיתון, וקובע זמן להגשת התנגדויות. | לא פחות משבועיים (סעיף 67). |
| בדיקת הבקשה | הבקשה נבדקת על ידי עוזר הרשם או בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, ולעיתים נדרשות הבהרות. | כשהבקשה מועברת לבא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, תגובתו הראשונה ניתנת בתוך 30 ימים. |
| מתן הצו | הצו ניתן בדואר אלקטרוני כצו דיגיטלי. | צו קיום צוואה: ככלל בתוך 40 ימים, או 50 יום כשהבקשה הועברה לתגובת בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה. |
| התנגדות | הבקשה וההתנגדות עוברות לבית המשפט לענייני משפחה. | תלוי בהיקף המחלוקת ובלוח הזמנים של בית המשפט. |
| ניהול עיזבון וחלוקה | כינוס נכסים, סילוק חובות וחלוקה בין היורשים. | כשמתמנה מנהל עיזבון, ההזמנה לנושים נותנת להם שלושה חודשים לפחות (סעיף 99). |
מה שמאריך את ההליך הוא בדרך כלל מסמכים חסרים, יורש שקשה לאתר, התנגדות, מחלוקת על שווי נכס או נכסים שדורשים הליך נפרד בחו״ל.
איך בוחרים עורך דין ירושה?
כדאי לבחור עורך דין ירושה שעוסק בפועל בדיני ירושה ומשפחה, מכיר את ההליכים מול הרשם לענייני ירושה ובית המשפט לענייני משפחה, זמין לטפל בתיק באופן אישי ומסביר מראש את הדרך, הסיכונים והעלויות. חשוב גם לברר מה גישתו לגישור ולהסכמות בין בני המשפחה, ולא רק להליכים משפטיים.
הנושאים בתחום הזה כבדי משקל, ולכן כדאי לבחור בזהירות:
- בקשו המלצות ממכרים וחברים שעברו הליך ירושה, ושאלו על עורך הדין שליווה אותם.
- חפשו עורך דין שעוסק ספציפית בדיני ירושה. ידע וניסיון בתחום מאפשרים ייצוג מדויק יותר.
- שימו לב לניסיון ולוותק, ובמיוחד בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה.
- ודאו זמינות לטפל בתיק שלכם באופן אישי.
- בררו את הגישה למקרים מורכבים: האם עורך הדין פונה מיד להליכים משפטיים, או שיש לו ניסיון בגישור וביישוב מחלוקות בין יורשים.
- בקשו הסכם שכר טרחה בכתב שמפרט מה כלול בליווי.
עו״ד אביב הראל חבר בוועדת ירושה – מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין בישראל. המשרד מלווה משפחות בהליכי צו ירושה וצו קיום צוואה, בהתנגדויות לצוואות, בניהול עיזבונות ובסכסוכי ירושה. הליווי מתחיל בהערכה של המצב המשפטי והמשפחתי, כולל השאלה אם נכון בכלל לפתוח בהליך.
מה אומרת לקוחה על הליווי בהליך ירושה?
לקוחה של המשרד מספרת בקצרה על הליווי שקיבלה בהליך הירושה.
מה חשוב לזכור בתחילת הליך ירושה?
בתחילת הליך ירושה חשוב לא למכור, להעביר או לחלק נכסי עיזבון לפני שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, למסור כל צוואה שנמצאה לרשם לענייני ירושה, לאסוף את המסמכים ולמפות נכסים וחובות. מי ששוקלים להתנגד לצוואה צריכים לעקוב אחרי הפרסום ולפעול בתוך הזמן שנקבע. ייעוץ מוקדם מסייע להבחין בין שאלות שדורשות מענה מיידי לבין כאלה שאפשר לדחות.
תהליך הירושה מורכב ורגיש עבור משפחה אבלה, וליווי נכון מקל עליו: מאיתור נכסי העיזבון, דרך ייעוץ על זכויות הירושה והחלוקה, ועד ייצוג בהליכים הנדרשים. כמה צעדים ראשונים:
- לאתר את הצוואה המקורית, אם קיימת
- לרכז את פרטי היורשים ובני המשפחה
- לרשום נכסים ידועים: דירות, חשבונות, ביטוחים וזכויות בחו״ל
- לברר את חובות המנוח לפני כל חלוקה
- לתעד בכתב כל הסכמה בין בני המשפחה
לייעוץ ראשוני אישי ודיסקרטי בנושא ירושה וצוואות, ניתן להתקשר למשרד: 072-3306655.