כריכה בתביעת גירושין
פנייה מוקדמת עשויה להיות מפתח להצלחה. לפנייה מהירה לחץ כאן
כריכה בתביעת גירושין פירושה שמי שמגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני מצרף אליה במפורש נושאים נוספים, כמו חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת, ומבקש שבית הדין יכריע גם בהם. כריכה תקפה מעבירה את הנושאים האלה לבית הדין הרבני ומונעת דיון מקביל בהם בבית המשפט לענייני משפחה. לכן ההחלטה מה לכרוך, ואם לכרוך בכלל, היא מההחלטות המשמעותיות ביותר בתחילת הליך הגירושין.
מהי כריכה בתביעת גירושין?
כריכה היא צירוף של נושאים הנלווים לגירושין לתביעת הגירושין עצמה, שמוגשת לבית הדין הרבני. המקור הוא סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג-1953: כשמוגשת לבית הדין הרבני תביעת גירושין בין יהודים, יש לו סמכות ייחודית בכל עניין הכרוך בה. תביעה כזו מכונה לעיתים “תביעת גירושין כרוכה”, כי היא כוללת יותר מבקשה לסידור גט.
במילים פשוטות, “כריכה” היא הצמדה של נושאים נוספים לתיק הגירושין, כך שבית הדין שמסדר את הגט יכריע גם בהם, באותו הליך. את הגט עצמו מסדר תמיד בית הדין הרבני. השאלה שהכריכה מכריעה היא מי ידון בכל השאר: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.
למה בני זוג מבקשים לכרוך נושאים לתביעת הגירושין?
יש לכך שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא ריכוז: כל נושאי הפרידה נדונים בערכאה אחת, בלי הליכים מקבילים, בלי כפל עלויות ובלי החלטות שסותרות זו את זו. השנייה היא בחירת ערכאה: יש מי שמעריך שבית הדין הרבני יתאים יותר לנסיבות שלו, ולכן מבקש שהוא, ולא בית המשפט לענייני משפחה, יכריע בנושאים הנלווים.
הסיבה השנייה היא שמובילה למה שמכונה “מרוץ הסמכויות”. מאחר שהערכאה שאליה הוגשה התביעה ראשונה היא שתדון בנושא, בכפוף למבחני הכריכה, לכל צד יש תמריץ להקדים. ההסבר המלא על מרוץ הסמכויות, על ההבדלים בין הערכאות ועל החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה נמצא במדריך גירושין בבית הדין הרבני, ועל השלב הראשון של ההליך בעמוד פתיחת תיק גירושין.
מה אפשר לכרוך לתביעת גירושין?
אפשר לכרוך נושאים שקשורים ישירות לפירוק הנישואין: חלוקת רכוש, מזונות אישה, משמורת וזמני שהות, וכיום, לפי הוראת שעה, גם מזונות ילדים. חלק מהנושאים חייבים להיכרך במפורש, וחלק כרוכים בתביעת הגירושין מעצם טבעם. נושא שלא קשור לנישואין ולסיומם אינו ניתן לכריכה, וגם אם נכלל בתביעה, לבית הדין לא תהיה סמכות להכריע בו.
הנושאים שנכרכים בדרך כלל:
- חלוקת רכוש וכספים בין בני הזוג
- מזונות אישה
- משמורת על ילדים משותפים וזמני שהות איתם
- מזונות ילדים
- דרישה לתשלום כתובה
| נושא | האם צריך לכרוך אותו במפורש? |
|---|---|
| חלוקת רכוש | כן, באמירה מפורשת ומפורטת בכתב התביעה |
| מזונות אישה | כן, במפורש |
| משמורת וזמני שהות | לא. לפי הפסיקה הם כרוכים בתביעת הגירושין מעצם טבעם, אלא אם הוגשה לפני כן תביעה בנושא לערכאה אחרת |
| שאלות של חינוך הילדים | כן, במפורש. בפסיקה הובחנו משאלת המשמורת |
| מזונות ילדים | כן, במפורש. הסמכות נוספה בתיקון לחוק, כהוראת שעה לשנתיים מיום 18.11.2025 |
מה השתנה בכריכת מזונות ילדים?
עד נובמבר 2025, הפסיקה קבעה שבית הדין הרבני אינו מוסמך לפסוק מזונות ילדים בלי הסכמת שני ההורים, ושהילד רשאי לתבוע מזונות בעצמו בבית המשפט לענייני משפחה. בנובמבר 2025 אישרה הכנסת תיקון לסעיף 3, כהוראת שעה לשנתיים מיום 18.11.2025. לפיו, הסמכות הייחודית של בית הדין בעניינים הכרוכים בתביעת הגירושין כוללת גם מזונות לילדי הזוג, וגם השבה של הוצאות מזונות שהוציא אחד ההורים. מאחר שמדובר בהוראת שעה, כדאי לבדוק את המצב המשפטי העדכני בכל תיק לפני ההגשה.
כמה הליכים יש בתיק גירושין, ואיפה הם מתנהלים?
תיק גירושין הוא לרוב כמה הליכים: הגט, חלוקת הרכוש, המזונות והסוגיות של הילדים, ולעיתים הם מתנהלים גם בבית המשפט לענייני משפחה וגם בבית הדין הרבני. עו״ד אביב הראל מסביר למה חשוב להבין את התמונה המלאה לפני שמתחילים בהליך.
מהם מבחני הכריכה?
כדי שהכריכה תקנה לבית הדין הרבני סמכות, היא צריכה לעמוד בשלושה מבחנים שנקבעו בפסיקה: תביעת הגירושין כנה, הכריכה עצמה כנה, והכריכה נעשתה כדין ובמפורש. המבחנים מצטברים. אם אחד מהם לא מתקיים, בית הדין לא יקנה סמכות בנושא שנכרך, גם אם התביעה אליו הוגשה ראשונה.
- כנות תביעת הגירושין: יש רצון אמיתי להתגרש ועילה מבוססת, ולא תביעה שהוגשה רק כדי “לתפוס” ערכאה.
- כנות הכריכה: הצירוף נובע מרצון לרכז את ההכרעות בערכאה אחת, ולא מצעד טקטי שנועד רק להרוויח את הערכאה או להפעיל לחץ על הצד השני.
- כריכה כדין ומפורשת: הנושא ניתן לכריכה, וכתב התביעה מבקש במפורש שבית הדין יכריע בו, עם פירוט מספיק. בענייני רכוש, למשל, מקובל לפרט את הנכסים ולצרף אסמכתאות.
בית הדין הרבני בוחן את המבחנים האלה כשהוא מכריע בשאלת הסמכות שלו. החלטה כזו אפשר לערער עליה לבית הדין הרבני הגדול, ובמקרים מתאימים שאלת הסמכות מגיעה גם לבית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ.
איך כורכים נושא לתביעת הגירושין, והאם יש לכך טופס?
אין טופס נפרד לבקשת כריכה. הכריכה נעשית בתוך כתב התביעה לגירושין: מציינים בו במפורש כל נושא שבית הדין מתבקש להכריע בו, ומפרטים את העובדות הנוגעות לו. בבג״ץ 5507/95 נקבע שרק אמירה מפורשת ומפורטת בכתב תביעת הגירושין מקנה לבית הדין הרבני סמכות בנושא שאינו כרוך מעצם טבעו.
בפועל, ניסוח כתב התביעה הוא הנקודה שבה הכריכה מצליחה או נכשלת. ניסוח כללי כמו “כל הנושאים הכרוכים” עלול שלא להספיק בעניינים כמו רכוש ומזונות. לכן כדאי להכין את רשימת הנכסים, ההכנסות והצרכים לפני ההגשה, ולוודא שכל נושא שרוצים שבית הדין יכריע בו מופיע בתביעה בשמו.
מתי אי אפשר לכרוך נושא לתביעת הגירושין?
אי אפשר לכרוך נושא שכבר הוגשה עליו תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, ואי אפשר לכרוך נושא שאינו קשור לנישואין ולסיומם. בשני המקרים, גם אם הנושא נכלל בתביעה לבית הדין הרבני, לא תהיה לו סמכות להכריע בו, והדיון יתקיים בבית המשפט לענייני משפחה.
כריכה אפשרית רק לגבי נושאים שנדרשת בהם הכרעה כדי להביא לסיום הקשר בין בני הזוג. נושאים שלא קשורים ישירות לנישואין ולהשלכותיהם, לא ניתן לכרוך בתביעת הגירושין ברבנות. ואם כבר יש תביעה תלויה ועומדת בבית המשפט לענייני משפחה באותו נושא, לא ניתן יהיה לכרוך אותו לתביעת הגירושין המתנהלת ברבנות.
מה כדאי לבדוק לפני שמחליטים מה לכרוך?
לפני הגשת תביעת גירושין כרוכה כדאי לבדוק ארבעה דברים: האם כבר הוגשה בקשה ליישוב סכסוך ועל ידי מי, האם יש תביעה תלויה בבית המשפט לענייני משפחה, אילו נכסים, הכנסות וחובות יש לבני הזוג, ומה המטרה בכל נושא. התשובות קובעות אילו נושאים כדאי לכרוך, ובאיזו ערכאה עדיף שיידונו.
- שלב ההליך: ככלל, מאז 2016 הליך בסכסוך משפחתי מתחיל בבקשה ליישוב סכסוך, ומי שהגיש אותה ראשון רשאי להגיש תביעה בתוך 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים. הפרטים בעמוד פתיחת תיק גירושין.
- הליכים קיימים: נושא שכבר הוגשה עליו תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לא ייכרך.
- תמונת הרכוש: כריכה של רכוש דורשת פירוט, ולכן כדאי לרכז מסמכי בעלות, חשבונות וזכויות לפני ההגשה.
- הילדים: משמורת וזמני שהות כרוכים מעצם טבעם, אבל מזונות ילדים ושאלות חינוך צריך לכרוך במפורש.
מה קורה אם הכריכה לא מתקבלת?
אם בית הדין קובע שהכריכה אינה כנה או שלא נעשתה כדין, הוא לא קונה סמכות בנושא שנכרך. תביעת הגירושין עצמה נשארת בבית הדין הרבני, כי רק הוא מסדר גט, אבל הנושאים הנלווים יכולים להתברר בבית המשפט לענייני משפחה. כך נוצר מצב שבו הגט נדון בערכאה אחת והרכוש או המזונות בערכאה אחרת.
לפעמים הכריכה נדחית רק לגבי חלק מהנושאים. למשל, בית הדין יכול לקבוע שהוא מוסמך לדון במשמורת, שכרוכה מעצם טבעה, ולא ברכוש, שלא פורט כנדרש. לכן חשוב לבחון כל נושא בנפרד, ולהיערך מראש לאפשרות שההליך יתפצל בין שתי ערכאות.
מה המשמעות של כריכה שהתקבלה?
אחרי שהכריכה אושרה, הסמכות לדון ולפסוק בנושא שנכרך עוברת לבית הדין הרבני שמטפל בתביעת הגירושין, ואי אפשר להעביר את הנושא להכרעה של ערכאה אחרת באופן חד צדדי. ערעור על פסקי הדין שלו מוגש לבית הדין הרבני הגדול, ולא לבית המשפט המחוזי.
זהו צעד חשוב ומשמעותי בהליך. על כן חשוב שבעלי הדין ישקלו היטב את ההשלכות של כריכה או של הימנעות ממנה, בהתאם לנסיבות של כל מקרה: הרכב הרכוש, שאלת המזונות, היחסים בין ההורים והמטרות של כל צד. כל מקרה נבחן לגופו.
לסיכום
כריכה בתביעת גירושין היא כלי משפטי שמאפשר להעביר את הסמכות לדון בנושאים הנלווים לגירושין מבית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני. היא תלויה בעיתוי, בניסוח ובעמידה בשלושת מבחני הכריכה, ויש לה השלכות על ההליך כולו. בני זוג העומדים בפני הליכי גירושין מוזמנים לפנות אל עו״ד אביב הראל, עורך דין דיני משפחה וגירושין. המשרד מלווה את הלקוח בבחירת הערכאה, בניסוח כתב התביעה ובייצוג בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה.
לייעוץ ראשוני אישי ודיסקרטי בנושא כריכה בתביעת גירושין, ניתן להתקשר למשרד: 072-3306655.