גירושין בינלאומיים: איפה מתגרשים ואיך מסדרים גט

גירושין בינלאומיים הם גירושין שבהם לאחד מבני הזוג או לשניהם יש זיקה למדינה נוספת: מגורים בחו״ל, דרכון או אזרחות זרה, או נכסים שנצברו מעבר לים. במצב כזה חלות במקביל שתי מערכות דינים, וכל החלטה באחת משפיעה על השנייה. השאלות המרכזיות הן איפה מנהלים את התיק, איך מסדרים את הגט כשאחד הצדדים בחו״ל, מה קורה לנכסים ולילדים, והאם הסכם שנחתם בישראל ניתן ליישום במדינה האחרת. התשובה לכולן מתחילה בתכנון מוקדם ובבדיקת הדין הזר לפני החתימה.

מי שמחפש מידע על גירושין בינלאומיים נמצא לרוב באחד משלושה מצבים. יש זוגות ישראלים שעברו לניו יורק, לאירופה או למקום אחר, ועכשיו נפרדים בלי לדעת לפי איזה חוק ייקבע מה יקרה להם, ואם יוכלו לחזור לארץ עם הילדים. יש מי שנשארו בישראל כשבן או בת הזוג חיים מעבר לים, ומרגישים שההליך מתנהל הרחק מהם, מול מערכת שאינם מכירים. ויש בני זוג שהרכוש שלהם פזור בין מדינות, דירה כאן, נכס להשקעה שם, חברה או תיק השקעות, והם חוששים שטעות אחת בהסכם תעלה להם ביוקר. לשלושת המצבים יש מכנה משותף: הלחץ דוחף לסגור מהר, ודווקא בתיק בינלאומי החלטות שמתקבלות בחיפזון הן הקשות ביותר לתיקון.

מתי גירושין נחשבים גירושין בינלאומיים?

גירושין נחשבים בינלאומיים כשלאחד מבני הזוג לפחות יש זיקה למדינה זרה: הוא מחזיק בדרכון או באזרחות של מדינה אחרת, גר בה, או שבני הזוג צברו בה נכסים. מאותו רגע חל על חלק מהעניינים דין זר, לצד הדין הישראלי. שתי מערכות הדינים פועלות במקביל, הן יכולות להתנגש, וכל החלטה באחת מהן משפיעה גם על השנייה.

בגירושין שמתנהלים כולם בתוך ישראל התמונה מוכרת. בבית הדין הרבני חל הדין הדתי, בבית המשפט לענייני משפחה חל החוק הישראלי, ובלשונו של עו״ד אביב הראל, “מהבחינה הזאת הכל סגור ותחום”. מספיק שלאחד מבני הזוג יש דרכון זר, או שבני הזוג קנו נכס במדינה אחרת, כדי שהתמונה תשתנה. אביב מכנה את התיקים האלה “גירושין מורכבים”, כאלה שיש בהם הגירה לחו״ל או נכסים שנמצאים בחו״ל, ומספר שהוא נשאל עליהם יותר ויותר.

המורכבות נובעת משני מקורות. הראשון הוא ניהול התיק מרחוק, כשאחד הצדדים חי במדינה אחרת. השני הוא נכסים שחל עליהם דין זר, שאינו בהכרח הדין שחל בישראל. לכן, לדבריו, את הגירושין האלה צריך לתכנן מראש. במאמר שפרסם בכלכליסט הוסיף אביב שבתיקים כאלה הידע בדיני משפחה הוא רק נקודת המוצא, ושנדרשת גם היכרות עם משפט בינלאומי פרטי, מיסוי בינלאומי ומבני אחזקות של חברות, בליווי מומחים לדין הזר.

בסרטון קצר מסביר אביב מה משתנה כשלבני הזוג יש זיקה למדינה זרה, ולמה שתי מערכות דינים שחלות במקביל מחייבות תכנון.

איפה מתגרשים כשאחד מבני הזוג גר בחו״ל?

לא תמיד אפשר לבחור את הערכאה, וזו הנקודה הראשונה שאביב מעלה כשהוא נשאל אם עדיף להתגרש בישראל או בארה״ב. כשמדובר בתושבי ישראל ובילדים, הוא סבור שעדיף שבית המשפט לענייני משפחה בישראל ידון בתיק. להעביר את הסמכות לישראל אינו מהלך פשוט, אבל לדבריו הוא אפשרי ושווה את הניסיון, וכל מקרה נבחן לגופו.

גם בגירושין שמתנהלים כולם בישראל יש משמעות לשאלה מי פותח ראשון את ההליך ובאיזו ערכאה, ולפעמים עדיף לנהל את התיק דווקא בבית הדין הרבני. בתיק בינלאומי לשאלה הזו יש ממד נוסף, כי לצד הערכאות בישראל עומדת גם האפשרות שהצד השני יפתח הליך במדינה שבה הוא חי. ההחלטה איפה לפתוח, ומתי, היא מההחלטות הראשונות בתיק, ואחרי ההגשה קשה לשנות אותה.

אביב אומר שכשמדובר בקטינים ובתושבי ישראל, דיון בבית המשפט לענייני משפחה בישראל הוא “לטובת כולם”. בה בעת הוא מזהיר שאי אפשר להקיש ממקרה למקרה. “זה לא טריוויאלי לקנות את הסמכות, אבל זה אפשרי”, הוא אומר, ולכן הבדיקה נעשית לפני שמגישים דבר, בכל ערכאה שהיא.

האם צריך להגיע לישראל לדיונים?

כשבן זוג אחד גר בניו יורק והשני בישראל, אפשר לקיים חלק מהדיונים בהיוועדות חזותית. עם זאת, אביב מציין שעקרונית, בדרך כלל, צריך להגיע. בתיק בינלאומי שנמשך זמן רב זה עלול לחייב נסיעות חוזרות לישראל, וכדאי להביא את זה בחשבון כבר כשמחליטים באיזו ערכאה ההליך יתנהל. את השלבים הכלליים של ההליך בישראל, מההחלטה ועד הגט, מתאר המדריך לתהליך גירושין.

איך מקבלים גט כשבן הזוג נמצא בחו״ל?

יהודי שנישא כדת משה וישראל ונרשם בישראל כנשוי צריך להתגרש בבית הדין הרבני, בלי קשר למקום שבו נערכה החתונה. כשהבעל גר בחו״ל והנסיעות לישראל קשות לו, קיים הליך שאביב מכנה נדיר: שליח הולכה. הבעל נותן את הגט בבית דין רבני במדינה שבה הוא חי, ושליח מביא את הגט לבית הדין הרבני בישראל.

ההליך מתחיל בבית הדין הרבני בישראל, שממנה את השליח באמצעות בית דין רבני בחו״ל. שם הבעל נותן את הגט, והגט נשלח לבית הדין האזורי בארץ, כדי שיימסר לאישה. אביב מתאר אותו כ”הליך נדיר שנקרא שליח הולכה, אבל זה אפשרי”.

שליח הולכה פותר את בעיית המרחק, אבל אינו פותר סירוב. כשהצד שבישראל ממשיך לסרב לקבל את הגט גם אחרי שבית הדין חייב אותו, ואפילו אחרי שערעורו לבית הדין הרבני הגדול נדחה, בית הדין יכול להטיל עליו הגבלות, ובהן עיקולים, עיכוב יציאה מהארץ והגבלה בדרכון. הכלים האלה מפורטים בעמוד דרכי כפיית גט.

בסרטון הבא מסביר אביב, על בסיס תיק גירושין בינלאומי שניהל, איך מינוי שליח הולכה וההגבלות שהוטלו על הצד המסרב הביאו בסופו של דבר לסידור הגט.

אפשר לעכב את הגט עד שחלוקת הרכוש תסתיים?

יש מי שמנסים לקשור בין הגט להליך הרכושי ולהשתמש בעיכוב הגט כדי להשיג ויתורים כלכליים. אביב רואה בזה טעות קריטית בבית הדין הרבני, ובמאמר שפרסם בכלכליסט כתב שזו דרך שגויה ופסולה, שכמעט תמיד נכשלת. בית הדין עשוי לקבוע שתיק רכוש שצפוי להימשך שנים אינו סיבה לעכב את הגט, ושעיכוב כזה עלול לשמש שלא כדין כאמצעי לחץ בהליך אחר.

בתיקים בינלאומיים, שבהם בירור הרכוש בכמה מדינות נמשך זמן רב, הפיתוי לקשור בין השניים גדול במיוחד. ההסבר המלא על השאלה הזו נמצא בעמוד חיוב בגט לפני חלוקת הרכוש.

התחתנו בחתונה אזרחית בחו״ל, איפה מתגרשים?

זה תלוי במי שהתחתנו. שני יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו״ל ונרשמו בישראל כנשואים צריכים בכל זאת לעבור בבית הדין הרבני כדי להתיר את הנישואים. בני זוג מעורבים, אזרחים זרים או מי שאינם משתייכים לדת פונים להתרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה. הרישום במרשם האוכלוסין לבדו אינו הופך אף אחד לגרוש.

אביב שומע את ההנחה ההפוכה לעיתים קרובות. “הרבה זוגות חושבים” שחתונה בקפריסין או בניו יורק עוקפת את הרבנות, ולדבריו “זה טעות גדולה”. לא צריך טקס דתי כדי שהשאלה תתעורר. מספיק שבני הזוג נישאו בחו״ל, נרשמו כנשואים ברשות המקומית שם, ואחר כך נרשמו כנשואים גם במשרד האוכלוסין בישראל. מבחינת הרישום הם נשואים, וכדי לשנות את זה נדרש פסק דין.

לא כל היהודים בישראל נישאו כדת משה וישראל. יש מי שבחרו שלא לעבור ברבנות מסיבות אידיאולוגיות או אחרות, ויש בני זוג שאינם יכולים להינשא ברבנות, כמו כהן וגרושה. לבני זוג מעורבים, לאזרחים זרים ולחסרי דת ההליך הוא התרת נישואין, ועמוד ההסבר באתר מפרט את תנאי הסמכות, את שלבי ההגשה ואת המצב שבו בן הזוג גר בחו״ל.

בסרטון קצר מסביר אביב למה יהודי שנישא ונרשם בישראל כנשוי צריך לעבור בבית הדין הרבני כדי להתגרש, “והתחתנת איפה שהתחתנת”.

מה קורה לנכסים בחו״ל בגירושין בינלאומיים?

עקרון החלוקה נשאר אותו עיקרון: גם בבית המשפט לענייני משפחה וגם בבית הדין הרבני מאזנים את הנכסים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג. ההבדל הוא שעל נכס שנמצא מעבר לים חל גם דין זר, ובשלב ההעברה עלולות להתגלות מלכודות של מס ושל רגולציה שלא היו קיימות אילו הנכס היה בישראל. לכן בודקים כל נכס זר לפני שמסכימים על חלוקתו.

בישראל, העברת דירת המגורים מבן זוג אחד לשני במסגרת הגירושין אינה אירוע מס. אבל אביב שואל “מי לידך יתקע שכך זה בהולנד או בצרפת”. במדינה שבה הנכס נמצא ייתכן שההעברה כן מחייבת מס, ואז נשאלת השאלה מי ישלם אותו. בחו״ל, לדבריו, “קודם עושים את הפעולה ואחרי זה מטילים את המס”, וכשההסכם כבר קיבל תוקף של פסק דין אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.

דוגמה שאביב הביא בראיון ברשת 13 ממחישה את זה. בניו יורק המסים העירוניים חלים על בעל הנכס, בשונה מהארנונה בישראל שחלה על המחזיק. בן זוג שמקבל בהסכם נכס מושכר שם ומחשב רק את התשואה מהשכירות עלול לגלות אחרי החתימה שעליו לשלם גם את המס הזה, “שזה לא מעט כסף”. במצב כזה, כלשונו, “חלב נשפך”.

הנכסים עצמם מגוונים: נדל״ן, אחזקות בחברות, תיקי השקעות, אופציות ואפילו קריפטו, וכבר השאלה איך מעריכים אותם אינה פשוטה. צריך גם להפריד בין נכסים פרטיים לנכסים עסקיים. את שאלות האיזון, השמאות והמטבע של נכס זר מפרט העמוד נכסים בחו״ל בגירושין.

מה עושים כשחברה זרה אינה רשאית למסור מסמכים?

בישראל, כפי שאביב מתאר, “אין שום בעיה”: בית המשפט מוציא צווים, המסמכים עוברים למומחים, והמומחים עושים את עבודתם. הקושי מתחיל כשהדין המקומי או התקנון של חברה בחו״ל אוסרים על בעל המניות למסור את המסמכים, ומסירתם תהיה עבירה פלילית שם. אביב מציג את השאלות שעולות אז: האם בית משפט ישראלי מוסמך להורות לאדם לעשות מעשה שאסור במדינה אחרת, האם צריך לצרף את החברה להליך, והאם בכלל אפשר להוציא נגדה צווים.

כשהנכס בחו״ל הגיע בירושה, או כשאחד מבני המשפחה מחזיק באזרחות נוספת, עולות גם שאלות של דיני ירושה ומס במדינה הזרה. הן מוסברות בעמוד צוואה ונכסים בחו״ל.

למה הסכם גירושין שנחתם בישראל לא תמיד עובד בחו״ל?

כל מדינה וחוקיה. הסכם שקיבל תוקף של פסק דין בישראל אינו נאכף מאליו במדינה אחרת. אביב פוגש זוגות שמגיעים עם פסק דין או הסכם כזה, ומתברר שהוא כמעט לא ישים בחו״ל, או שהיישום שלו פוגע בהם. מי שמניח שיוכל להסתמך עליו מעבר לים עלול למצוא את עצמו, בלשונו של אביב, מול “פסק דין שתלוי על כרעי תרנגולת”.

דוגמה שאביב מביא: נכס בחו״ל שהצדדים הסכימו בישראל שיעבור לאחד מהם, ומתברר שאי אפשר להעביר אותו על שמו. בשלב הזה מחפשים פתרונות יצירתיים, למשל למכור את הנכס לצד שלישי, “אבל חבל שהדבר הזה לא נבדק קודם לכן”.

מצב אחר הוא התנגשות ישירה בין החלטות. קורה שבית המשפט בישראל מתיר צעד מסוים לגבי נכס בניו יורק, ובניו יורק אותו צעד נאסר. כדי ליישב סתירה כזו נדרש הליך במדינה שבה הנכס נמצא, באמצעות עורך דין מקומי, ולעיתים הפתרון הוא הסדר שמאפשר את הצעד במגבלות. מכאן שהבדיקה של הדין הזר צריכה להיעשות לפני שמבקשים החלטה בישראל.

מה בודקים לפני שחותמים על הסכם בגירושין בינלאומיים?

לפי השיטה של אביב, קודם ממפים את כל הנכסים, “הכל כולל הכל”: איפה כל נכס נמצא, באיזו מדינה ומאיזה סוג הוא. אחר כך בודקים כל נכס בנפרד עם אנשי מקצוע שמכירים את הדין הזר: מה המשמעות של ההסכמות, האם הן יוצרות אירוע מס, והאם הרגולציה מאפשרת לבצע את ההעברות. רק כשכל חלקי הפאזל מונחים מתקדמים להסכם.

“הטעות הגדולה”, לדבריו, היא ש”אנשים קופצים ראש לתוך הבריכה לפני שהם בודקים שיש מים”. הלחץ מגיע מכל הכיוונים: מהצדדים עצמם, מעורכי הדין, מהמגשרים ולפעמים גם מבית המשפט. חותמים על הסכם שמקבל תוקף של פסק דין, מניחים שאפשר ליישם אותו במדינה הזרה, ומגלים שזה לא בהכרח כך.

אביב אינו מתיימר להכיר כל שיטת משפט. “אנחנו לא מכירים את הדין הצרפתי או את הדין ההולנדי, ויש מומחים שמתעסקים בכך. דרך אגב, גם בית המשפט לא מכיר”. לכן מקבלים חוות דעת, ורק אחרי תכנון מוקדם יוצאים לדרך. אחרי שמתברר אם חל מס, אפשר לבחון מבנה משפטי אחר שיחסוך את המס בדרך חוקית.

העצה של אביב למי שנכנס להליך כזה: להיות מודעים לנושא, “לא להילחץ” מקוצר הרוח של הסביבה, ולתכנן מראש. “רק התכנון המוקדם יציל את האנשים ממלכודת מס”.

דוגמה שאביב מביא: בישראל, העברת דירת המגורים מבן זוג אחד לשני אגב גירושין אינה יוצרת בדרך כלל חבות מס, לפי סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין. אין ודאות שכך הדבר גם בהולנד, בצרפת או בכל מדינה אחרת. מי שחתם בישראל על הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, בהנחה שיחול באותו אופן על נכס בחו״ל, עלול לגלות שם חבות מס שלא תכנן. בסרטון הקצר הבא אביב מסביר את מלכודת המס הזו:

הטבלה מרכזת את הסוגיות העיקריות בתיק בינלאומי, איפה כל אחת מהן מוכרעת, ומה כדאי לבדוק לפני שמתקדמים.

אפשר לעבור עם הילדים למדינה אחרת אחרי הגירושין?

מעבר של ילדים למדינה אחרת נבחן לפי עקרון העל של טובת הילד, והוא אינו קשור לחלוקת הרכוש. הורה אינו יכול לעבור עם הילד לחו״ל בלי הסכמת ההורה השני, ונדרשת הכרעה שיפוטית. בית המשפט בודק אם המעבר טוב לילד, אם אפשר לשמר את הקשר עם ההורה שנשאר בישראל, ואם ההורה שעובר מוכן לקיים את הקשר הזה.

“אדם לא יכול לקום בבוקר”, כלשונו של אביב, להכניס את הילד למזוודה ולהגר. ההכרעה, לדבריו, “לא קלה”, ואין בה כללים קבועים. בודקים את המבנה המשפחתי, את תוכנית הקליטה של הילד במדינה החדשה ואת האפשרות לשמר “באופן טוב ומיטיב” את הקשר עם ההורה שנשאר. טובת הילד היא “כותרת להרבה מאוד פרמטרים”: בית המשפט ממנה מומחים, מזמין תסקיר של פקידת סעד, ואם הילד בגיל המתאים שומעים גם אותו, כדי לבדוק שהרצון שלו לעבור אותנטי.

פנייה לבית המשפט היא הליך ארוך, ומשפחות שעוברות לחו״ל יחד, עוד לפני כל פרידה, יכולות להסדיר את השאלות האלה מראש. “הסכם בעיניי הוא סוג מסוים של פוליסת ביטוח”, אומר אביב, “ואנחנו רוצים את פוליסת הביטוח לפני התאונה ולא אחרי התאונה”. ההסכם צריך לפרט מה קורה אם בני הזוג נפרדים, מה קורה אם אחד מהם רוצה לחזור לישראל, האם הילד חוזר ועם מי, ומי מממן את כל זה.

מעל הכל, לדבריו, צריכה להיות בהסכם תניה ברורה שלפיה על כל הסכסוכים ידון בית משפט ישראלי לפי הדין הישראלי. מי שמוותר עליה עלול למצוא את עצמו במערכת משפט זרה, “עם שופט זר, עם דין זר”, מצב שאביב מכנה “לא רצוי, אפילו הרסני”. ניתוח של פסק דין בתביעת משמורת על ילדה שגרה בחו״ל אחרי שההגירה אושרה בהסכם נמצא בעמוד משמורת קטינה המתגוררת דרך קבע בחו״ל.

בקטע מראיון ב-i24 מסביר אביב מה חייב להיכתב בהסכם לפני שעוברים עם הילדים לחו״ל, ולמה התניה על בית משפט ישראלי חשובה יותר מכל סעיף אחר.

מי מטפל בדין הזר בתיק גירושין בינלאומי?

את הדין הזר מכירים עורכי הדין המקומיים במדינה הזרה. אביב מדגיש שעורכי דין בישראל בדרך כלל אינם בקיאים בדין הזר במובן שהם רשאים לתת בו ייעוץ מקצועי. לכן תיק כזה מנוהל בתיאום עם עורכי דין מקומיים, שגם מייצגים את הצד במדינה שלהם וגם מכירים את הדין שם. המשרד מנהל את ההליך בישראל ומתאם בין שתי הזירות.

“כמו שאני לא מבין במיסוי בינלאומי, ככה אני לא מתמצא בדיני הגירה”, אומר אביב, ולכן הוא עובד בשיתופי פעולה. הסיבה, לדבריו, פשוטה: “אתה יכול לתת ללקוח את העצה הכי טובה בתחום שלך, ובעצם אתה מכשיל אותו בתחום אחר, מבלי לדעת בכלל”.

המשרד מטפל גם בתיקי גירושין בעלי היבטים בינלאומיים, לרבות נכסים בישראל ובחו״ל, סוגיות סמכות והליכים המתנהלים במספר מדינות. הוא מקיים שיתופי פעולה מקצועיים עם עורכי דין מקומיים בארה״ב וברומניה, וסוגיות הנוגעות לדין הזר מטופלות בשיתוף עורכי הדין המקומיים.

עו״ד אביב הראל, עורך דין גירושין ולענייני משפחה, חבר בלשכת עורכי הדין בישראל משנת 1996 וחבר באיגוד עורכי הדין של מדינת ניו יורק (NYSBA). בתיקים שנוגעים לארה״ב המשרד פועל בשיתופי פעולה מקצועיים עם עורכי דין מקומיים. הוא נוטריון משנת 2008 ודובר עברית, אנגלית ורומנית ברמת שפת אם.

ברומניה המשרד משתף פעולה עם עו״ד קריסטינה מיכאלידיס, עורכת דין העוסקת בתחום הירושות והנכסים. בסרטון משותף עם המשרד היא מספרת שהיא עורכת דין ברומניה יותר מ-20 שנה ומשתפת פעולה עם אביב יותר מ-10 שנים. שיתוף הפעולה מאפשר תיאום בין הטיפול המשפטי בישראל לבין הטיפול הנדרש ברומניה, וכל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו ולדין החל בכל מדינה.

כל מקרה נבחן לגופו, והמסלול הנכון תלוי במדינות המעורבות, בסוג הנכסים ובמצב המשפחתי.

לייעוץ ראשוני אישי ודיסקרטי בנושא גירושין בינלאומיים, ניתן להתקשר למשרד: 072-3306655.