תהליך גירושין: השלבים מההחלטה ועד הגט

תהליך גירושין בישראל עובר בדרך כלל באותם שלבים: החלטה וייעוץ משפטי מוקדם, מיפוי של התמונה המשפחתית והכלכלית, בחירת הערכאה, פתיחת ההליך בבקשה ליישוב סכסוך, ניסיון להגיע להסכמות, ואם אין הסכמה, הליכים נפרדים ברכוש, במזונות ובענייני הילדים. בני זוג יהודים שנישאו כדת משה וישראל מסיימים את התהליך בגט בבית הדין הרבני. משך התהליך ועלותו תלויים בעיקר במידת ההסכמה בין בני הזוג.

מי שמחפש איך מתגרשים נמצא בדרך כלל באחד משני מקומות. יש מי שההחלטה כבר התקבלה אצלם אבל עוד לא נאמרה בקול, ובראש רצות שאלות על הילדים, על הדירה ועל הכסף. ויש מי שהפרידה כבר גלויה, הצד השני לא משתף פעולה, וההרגשה היא של מבוך בלי מפה. בשני המצבים, מה שמקל יותר מכול הוא לדעת מה הסדר: מה קודם למה, איפה כל עניין נידון, ואילו החלטות בתחילת הדרך משפיעות על הסוף. עו״ד אביב הראל אומר זאת במילים פשוטות: “האסטרטגיה, ההחלטות שמקבלים בתחילת הדרך, ישפיעו על התוצאה בסופה”. את ההחלטה עצמה הוא משאיר ללקוח: “אני לא מגרש אף אחד… אני מלווה אתכם בהחלטה שלכם”.

מה השלבים בתהליך גירושין בישראל?

תהליך גירושין מתחיל בהחלטה ובייעוץ משפטי, עוד לפני שיחה עם בן או בת הזוג. אחריו באים מיפוי משפחתי וכלכלי, בחירת הערכאה, הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות ביחידת הסיוע. מכאן הדרך מתפצלת: הסכם שמסדיר את כל העניינים, או תביעות נפרדות ברכוש, במזונות ובענייני הילדים. בסוף הדרך, בני זוג יהודים מתגרשים בגט בבית הדין הרבני.

הסדר הזה אינו קשיח. יש זוגות שמסכימים על הכול ומסיימים בזמן קצר, ויש תיקים שבהם כמה שלבים מתנהלים במקביל ובשתי ערכאות. עו״ד הראל מזכיר שבכל תיק יש צד שני שאי אפשר לשלוט בו: “אתה לא יודע מה הצד השני חושב, אתה לא יודע איזה ייעוץ הוא מקבל”. לכן הטבלה הבאה היא מפת דרכים כללית, וכל מקרה נבחן לגופו.

השלב של בחירת הערכאה תלוי גם במקום המגורים, כי כל בית משפט ובית דין אזורי משרת אזור מסוים. הערכאות הרלוונטיות מפורטות בעמודים עורך דין גירושין בתל אביב ועורך דין גירושין בשרון.

מה כדאי לעשות לפני שפותחים תיק גירושין?

לפני שפותחים תיק כדאי לקבל החלטה ברורה, ולפנות לייעוץ משפטי עוד לפני שמדברים עם בן או בת הזוג. בפגישה מניחים על השולחן את “המפה המשפחתית” ואת “המפה הכלכלית”, ורק לפיהן מחליטים אם לספר קודם או לפתוח תיק קודם. עו״ד הראל מסביר שגם מי שמתחרט אחרי שהליך משפטי התחיל, כבר נושא בהשלכות שלו.

לכן מי שעוד מתלבט, עו״ד הראל שולח קודם להחליט. הוא אינו מטפל זוגי ונשאר ניטרלי, ומספר שיש זוגות שחוזרים זה לזה גם באמצע הדרך. למי ששוקלים ניסיון אחרון לפני פרידה, יש גם הסכם שלום בית. מי שכבר החליט יכול להיעזר כבר בשלב הזה בעורך דין לדיני משפחה וגירושין, לפני הצעד הראשון.

לספר קודם או לפתוח תיק קודם?

יש מי שמספרים לצד השני על הכוונה להתגרש כדי לנהוג בהגינות. עו״ד הראל מבין את הרצון הזה, אבל לדבריו “טקטית אני לא חושב שזה נכון”, כי מי שמספר מראש מוותר על היתרון של הצעד הראשון. ההמלצה שלו היא לשמוע קודם ממי שמכיר את התחום מה יכול לקרות ומה אפשר להפסיד אם הצד השני יקדים, ורק אז לקבל החלטה מושכלת.

מה מביאים לפגישה הראשונה?

את כל המסמכים שקשורים לתא המשפחתי: חשבונות בנק, פנסיות, חסכונות, דירות ונכסים בארץ ובחו״ל. לצד המסמכים חשוב לפרט את גילי הילדים, ואם למישהו מהם יש צרכים מיוחדים. עו״ד הראל מדגיש שלא חותמים על הסכם ולא מוותרים על זכות לפני שכל התמונה הכלכלית מונחת על השולחן. גירושין הם גם פירוק של שותפות כלכלית, ו”אחרי כן קשה מאוד לתקן לאחור”.

מתי נכון לצאת לדרך?

עו״ד הראל נכנס להליך רק “על קרקע של מציאות”: מבינים לאן הולכים ומה אפשר להשיג. “תפקיד של עורך דין הוא לא להגיד לך כן”, הוא אומר. תפקידו לשקף מה מציאותי ומה לא, כי ההליך “יכול להיות קצר וזול, זה יכול להיות גם ארוך ויקר וכואב”. בסרטון הבא עו״ד הראל מסביר מתי נכון לצאת להליך גירושין, ולמה צריך לזכור שיש בו גם צד שני, בית משפט וילדים.

איפה מתגרשים, בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה?

בני זוג יהודים שנישאו כדת משה וישראל ונרשמו במרשם האוכלוסין כנשואים מתגרשים רק בבית הדין הרבני, גם אם החתונה עצמה נערכה בחו״ל. בית המשפט לענייני משפחה אינו מסדר גט, אבל דן ברכוש, במזונות ובענייני הילדים. בית הדין הרבני יכול, בתנאים מסוימים, לדון גם בעניינים האלה, ולכן הבחירה היכן לפתוח היא החלטה אסטרטגית. על החלטה של בית דין אזורי אפשר לערער, והמסלול מוסבר בעמוד על ערעור לבית הדין הרבני הגדול. מי שנישאו בחו״ל, או שאחד מהם גר מחוץ לישראל, ימצאו את ההיבטים המיוחדים בעמוד על גירושין בינלאומיים.

לפי עו״ד הראל, מי שפותח את התיק משפיע במידה רבה על השאלה איפה הוא יתנהל, ולכן “צריך לשבת ולחשוב איפה יותר כדאי להידון”. בכתבה בשמו הוא מוסיף דיוק חשוב: סמכות בענייני רכוש אינה נקנית רק משום שמישהו הקדים להגיש מסמך, וכריכת ענייני רכוש בבית הדין הרבני כפופה לתנאים משפטיים, “אבל המתנה פסיבית עלולה לאפשר לצד השני לקבוע את מסלול הדיון”.

רבים חוששים מבית הדין הרבני, ועו״ד הראל אינו שותף לחשש. גם בית הדין חייב לפסוק בענייני רכוש לפי חוק יחסי ממון, אלא אם הצדדים קיבלו על עצמם בקניין לדון לפי דין תורה. ההבדלים הם בשיקול הדעת ובגישה, ולכל ערכאה יש סעדים משלה. הוא גם דוחה את התפיסה שבית הדין פועל לרעת נשים, ומזכיר שיש סעדים שמוקנים רק לנשים ורק בבית הדין הרבני, כמו מדור ספציפי. השלבים בבית הדין מפורטים בעמוד גירושין בבית הדין הרבני.

בראיון הבא עו״ד הראל מסביר למה הגט מתנהל רק בבית הדין הרבני, מה היתרון בריכוז כל העניינים בתיק אחד שם, ומה המשמעות של מרוץ הסמכויות.

איך פותחים את ההליך, ומה התפקיד של בקשה ליישוב סכסוך?

הצעד הפורמלי הראשון בתהליך הוא בדרך כלל בקשה ליישוב סכסוך. אחרי הגשתה בני הזוג מוזמנים לעד ארבע פגישות מהו״ת ביחידת הסיוע, פגישות של מידע, היכרות ותיאום, שאינן גישור. בתקופה הזו ההליכים המשפטיים מעוכבים. עו״ד הראל מתאר את השלב הזה כבלם: הסכסוך לא מתפרץ מיד, כי יש הליך של יישוב סכסוך, ובינתיים עובר זמן.

לבקשה יש גם משמעות כלכלית. לדברי עו״ד הראל, הגשת בקשה ליישוב סכסוך היא אחד המועדים שלפיהם נקבע מועד הקרע, המועד שאחריו רכוש שנצבר כבר אינו משותף. בנסיבות מסוימות אפשר להקדים את מועד הקרע, למשל כשיש ראיות שבני הזוג חיו תחת אותה קורת גג במשטר של “שלי שלי, שלך שלך”, עם חשבונות נפרדים.

כשבתקופת העיכוב ברור שאין סיכוי להסכמה, אפשר לבקש לקצר אותה. מה כוללת הבקשה ומה קורה ביחידת הסיוע מרוכז בעמוד בקשה ליישוב סכסוך, ואת ההגשה עצמה, כולל הגשה מקוונת לבית הדין הרבני ולבית המשפט, מתאר העמוד פתיחת תיק גירושין.

מה קורה כשמגיעים להסכמות, ומה קורה כשלא?

עו״ד הראל מחלק את תיקי הגירושין לשני סוגים. יש זוגות שלמרות הצער והקושי “נכנסים למטבח”, מגיעים להסכמות ונפרדים בצורה מכובדת. ויש תיקים שמתגלגלים לבית המשפט, כי “מספיק שיש אחד שהאגו מנהל אותו או שהוא לא הגיוני”. בסוג הראשון התהליך קצר יותר ועולה פחות. בסוג השני נפתחות תביעות נפרדות, וההליך עלול להתארך.

בדרך כלל מתחילים בניסיון להגיע להסכמה, בין בני הזוג עצמם, בגישור או דרך עורכי הדין. גם כשהתיק עובר לבית המשפט, התפקיד של עורכי הדין ושל השופט, לדברי עו״ד הראל, הוא לעזור לצדדים לא להיאבק לחינם. רוב הזוגות, כך הוא מתאר, נכנסים לתלם אחרי הפרידה והמריבות נגמרות, ורק במקרים הקשים זה נמשך. על המסלול המוסכם ועל הדרכים לקצר אותו אפשר לקרוא בעמוד הליך גירושין מהיר.

גם כשיש מחלוקת, עו״ד הראל מזכיר מה חשוב בסוף: “עורך הדין הולך הביתה כשהתיק מסתיים. בני הזוג נשארים וצריכים לגדל ילדים.” לכן התוצאה היא העיקר, והיא דורשת תכנון, אסטרטגיה וצפייה של המהלכים של הצד השני.

למה תיק גירושין הוא בעצם כמה תיקים?

מי שנכנס לתהליך גירושין מגלה בדרך כלל שאין “תיק אחד”. לזוג נשוי עם ילדים ורכוש יש תיק בבית הדין הרבני לגט, ובבית המשפט לענייני משפחה תיקים נפרדים לרכוש, למזונות ולהחזקת הילדים. לכל אחד מהם מספר משלו, גם כשאותו שופט דן בכולם. לזוג בלי ילדים או בלי רכוש יש פחות הליכים. איך נקבע סכום המזונות לפי מספר הילדים מוסבר בעמוד על כמה משלמים מזונות, ואת הדרך לדרוש את הכתובה בבית הדין הרבני מתאר העמוד על תביעת כתובה.

בתוך ההליכים האלה יכולות להצטרף בקשות נוספות: צווי ביניים, צווי מניעה, עיקולים, צו עיכוב יציאה מהארץ, מזונות זמניים, הסדרי שהות זמניים ושאלות שנוגעות לילדים עצמם, כמו טיפול או דרכון. לדברי עו״ד הראל, ההבדל בין שכירים לעצמאים אינו משנה את מספר ההליכים. מה שמשנה הוא אם יש רכוש ואם יש ילדים. בסרטון הבא הוא עובר על ההליכים האלה ומסביר איפה כל אחד מהם מתנהל.

הרכוש

על בני זוג שנישאו מינואר 1974 ואילך חל חוק יחסי ממון: מאזנים את הרכוש שנצבר, בין שהוא רשום על שם שניהם ובין שהוא רשום על שם אחד מהם, כך שבסוף החלוקה תהיה שווה. העובדה שאחד מבני הזוג לא עבד מחוץ לבית, טיפל בבית וגידל את הילדים, אינה פוגעת בזכאותו באיזון. עו״ד הראל מזכיר גם את המחיר הכלכלי של הפירוק: כשדירה ממושכנת מתחלקת, ייתכן שאף אחד מהצדדים לא יוכל לקנות דירה חדשה, ולכן, לדבריו, צריך לשקול היטב אם המאבקים משתלמים. הפירוט על איזון המשאבים ועל נכסים מיוחדים נמצא בעמוד חלוקת רכוש בגירושין.

המזונות

מזונות הילדים נידונים בתיק נפרד, ובתחילת הדרך אפשר לבקש מזונות זמניים עד להכרעה. המשרד רואה שתי טעויות חוזרות בנושא הזה. הראשונה היא המחשבה שהסדרי שהות רחבים או משמורת משותפת פוטרים בהכרח מתשלום מזונות. השנייה היא לשכוח שהמזונות שייכים לילדים, ולא להורה שמקבל אותם. איך נקבעים המזונות ומה משפיע עליהם מוסבר בעמוד מזונות ילדים.

הילדים

עו״ד הראל חוזר על כלל אחד שחל בשתי הערכאות: “לא לנהל את המאבק על הגב של הילדים”. נקודת המוצא היא שטובת הילדים היא לגדול עם שני ההורים, וניתוק ילד מהורה קורה רק במקרים קיצוניים וחריגים, כשיש ראיות שההורה מסוכן או שאינו מסוגל לגדל ילד. יש מי שעדיין חושבים שהמשמורת עוברת אוטומטית לאם, אבל היום ברירת המחדל היא אחריות הורית משותפת. על הסדרי השהות ועל החלופות מפורט בעמוד משמורת משותפת.

איך מתגרשים בפועל, ומה קורה בטקס הגט?

את הגט נותן הבעל והאישה מקבלת אותו, ובית הדין קובע שעל בני הזוג להתגרש ומסדר את הטקס. גם אחרי פסק דין לגירושין, כל אחד מבני הזוג אומר לפני בית הדין “רוצה אני”. כדי שבית הדין יורה על גירושין צריכה להיות עילה הלכתית, ולא מספיק לומר שהנישואין הסתיימו.

בדיון הראשון הדיינים פונים קודם לבני הזוג עצמם ולא לעורכי הדין, ושואלים מי רוצה להתגרש ומה העילות. על הטקס עצמו עו״ד הראל אומר שזה “לא כזה נורא”, ומתאר אותו כ”טקס הכי מכובד שיכול להיות בסיטואציה”: מניחים את הגט על כפות הידיים, “ובזה זה נגמר”. בסרטון הקצר הבא הוא מסביר מי חייב לעבור בבית הדין הרבני ואיך נראה הרגע הזה.

כשאחד הצדדים מסרב לתת או לקבל גט אחרי שבית הדין חייב אותו, בית הדין יכול להטיל סנקציות שהולכות ומחמירות: התראות, עיקולים, הגבלות על חשבון בנק, עיכוב יציאה מהארץ, איסור להחזיק דרכון ורישיון נהיגה, ובמקרים קיצוניים ונדירים גם מאסר. “רצוי לא להיות סרבן גט”, אומר עו״ד הראל. הדרכים והשיקולים מפורטים בעמוד סרבנות גט.

כמה זמן לוקח תהליך גירושין?

אין משך קבוע. תהליך גירושין בהסכמה יכול להסתיים בזמן קצר, ותיק שבו כל עניין שנוי במחלוקת עלול להימשך זמן רב ולעבור בכמה ערכאות. לדברי עו״ד הראל, הגורם המכריע הוא הצד השני ומידת ההסכמה: “מספיק שאחד הוא לא הגיוני”. את בית הדין הרבני עצמו הוא מתאר כמערכת יעילה מאוד, ובראיון שלמעלה הוא מביא נתונים שעליהם הוא נשען.

מה שמאריך תיקים, לפי ניסיונו, הוא בעיקר התנהלות: הסתרת רכוש שמתגלה בהמשך, חבלה בהליך והארכתו שלא לצורך, ומה שהוא מכנה “אלימות משפטית”, תביעות חוזרות וצעדים שנועדו להכשיל את ההליך ולסבך אותו. מנגד, כשכבר בתקופת יישוב הסכסוך ברור שאין סיכוי להסכמה, אפשר לבקש לקצר אותה. ומה גורם בסוף לאנשים לעצור? לדברי עו״ד הראל, בדרך כלל עייפות וכסף.

כמה עולה להתגרש?

העלות משתנה מתיק לתיק, מלקוח ללקוח ומעורך דין לעורך דין, ו”אין מקובלות”, אומר עו״ד הראל. לפי הערכתו, כשבני הזוג מגיעים להסכם, בעצמם או דרך עורכי דין, העלות יכולה להסתכם ב”עשרות אלפי שקלים בודדים על הצד הנמוך”. הליך ממושך במחלוקת עולה הרבה יותר, מאות אלפי שקלים ולפעמים יותר, לפי היקף החומר. כל הערכה כזו כפופה לנסיבות.

שכר הטרחה נקבע בדרך כלל באחת משתי שיטות. בשכר טרחה קבוע הלקוח יודע מראש את הסכום, שכולל את כל הטיפול בלי תוספות, וכך מגדר את הסיכון. בשכר טרחה שעתי מחויבת כמעט כל פעולה, משיחת טלפון ועד הודעת וואטסאפ, ואי אפשר לדעת מראש איך זה ייגמר. לדברי עו״ד הראל, בשיטה השעתית החשבון “יכול להגיע למאות רבות של אלפי שקלים באורך החיים של תיק”.

עו״ד הראל עובד בשיטה הראשונה: סכום אחד שמוסכם מראש לכל הטיפול, כשהוא לוקח על עצמו את הסיכון שהתיק יתארך. לדבריו, מה שמלחיץ מתגרשים יותר מכול הוא “כמה זה יעלה בסוף”, עד שהם נמנעים מלהתקשר לעורך הדין גם כשהם צריכים אותו.

איך מתנהלים בזמן תהליך הגירושין בלי לפגוע בעצמכם?

לדברי עו״ד הראל, הטעויות הגדולות בגירושין הן החלטות שמתקבלות מתוך לחץ, רגש או אגו, וכל מילה או מסמך יכולים להשפיע על התהליך. “אגו זאת הלוואה בריבית הגבוהה ביותר שיש”, הוא אומר. ההמלצה שלו היא לבחור עורך דין אחד, לתת לו להוביל, ולא לעשות צעדים מאחורי גבו, כי צעד כזה הוא בעיניו “שגיאה מאוד מאוד חמורה”.

שלושה דפוסים חוזרים במיוחד. הראשון הוא התכתבויות: ויכוח קטן בהודעות יכול להפוך בתוך חודשיים לעשרות צילומי מסך, ו”השופט רואה דפוס. הוא לא שואל מי התחיל”, אלא מי לא עצר. השני הוא הסתרת רכוש: מי שמסתיר נכסים מתוך מחשבה שזה לא יתגלה, מגלה בדרך כלל שזה מתגלה. השלישי הוא עצות מהסביבה: חברים ובני משפחה שאומרים מה שנוח לשמוע, במקום העצה המקצועית, גם כשהיא לא נוחה.

ועוד כלל אחד שהמשרד מדגיש: הילדים והמשפחה המורחבת אינם צד בסכסוך. עו״ד הראל מבקש מהורים לא להשתמש בילדים ככלי ניגוח ולא להסית אותם זה נגד זה: “את הילדים תשאירו עם הנפש הטובה והטהורה שלהם”.

החלטה נוספת שמתקבלת לא פעם בלחץ היא לעזוב את הבית. לדברי עו״ד הראל, מי שעוזב את דירת המגורים לא מפסיד אותה באופן אוטומטי: הזכויות הקנייניות שלו בה, למשל כשהדירה רשומה על שמו בטאבו, נשמרות. לעזיבה מרצון יש מחיר אחר: מי שעזב לא יכול לתבוע דמי שימוש מבן הזוג שנשאר בדירה, והוא צריך לממן מגורים במקום אחר. לעזיבה עשויה להיות משמעות גם בענייני הילדים, ולכן כדאי לקבל ייעוץ לפני שעוזבים ולא אחרי.

לייעוץ ראשוני אישי ודיסקרטי בנושא תהליך גירושין, ניתן להתקשר למשרד: 072-3306655.