נכסים בחו”ל בגירושין: סמכות, איזון ואכיפה

בית המשפט לענייני משפחה בישראל מוסמך לדון בנכס שנמצא בחו”ל, אבל פסק הדין שלו אינו נאכף שם מאליו. הפער בין ההכרעה למימוש הוא הסיכון האמיתי בגירושין עם רכוש מעבר לגבול, והוא נסגר בניסוח נכון של ההסכם כבר בישראל, לא אחרי שהפסק ניתן.

 

האם בית המשפט בישראל מוסמך לדון בנכס שנמצא בחו”ל?

כן. הסמכות נגזרת מהזיקה האישית של בני הזוג לערכאה הישראלית ולא ממיקום הנכס, ולכן בית המשפט לענייני משפחה יכול לדון גם ברכוש שנמצא בבוקרשט, בניו יורק או בלונדון. חשוב להבחין בין הסמכות לפסוק לבין היכולת לאכוף: הצו הישראלי כשלעצמו אינו מחייב רשות זרה כלשהי.

ההבחנה הזו נשמעת טכנית והיא הכי יקרה בתיק. אפשר לנהל הליך שלם, לנצח בכל הסוגיות, ולהחזיק פסק דין שאומר שמחצית הדירה בחו”ל שייכת לך, ועדיין לגלות שלשכת רישום המקרקעין באותה מדינה אינה מוכנה לרשום דבר על סמכו.

הערה על גבולות: העמוד הזה עוסק בנכס ידוע וגלוי ששני הצדדים מודעים לקיומו. אם החשש הוא שבן או בת הזוג מבריחים כספים ומעלימים רכוש, זו סוגיה אחרת עם אסטרטגיה אחרת, והיא מוסברת בעמוד הסתרת נכסים בגירושין.

האם נכס שנרכש בחו”ל נכלל באיזון המשאבים?

ככלל כן. סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973 קובע איזון של הרכוש שנצבר במהלך הנישואין, ונכסים זרים נכללים בחישוב הזה. נכס שנרכש לפני הנישואין או שהתקבל במתנה או בירושה אינו בהכרח חלק מהאיזון, אך זהו כלל עם חריגים משמעותיים.

מיקום הנכס אינו משנה את שאלת ההכללה, אלא את שאלת המימוש. בית המשפט בישראל יחיל את הדין הישראלי על השאלה האם הנכס נכנס לאיזון, בעוד שהבעלות, הרישום ואופן ההעברה כפופים לדין הזר. פירוט מלא של הקטגוריות נמצא בעמוד הנכסים שאיזון המשאבים חל עליהם.

מה קורה עם נכס שנרכש לפני הנישואין או התקבל בירושה?

נכס כזה אינו נכנס לאיזון באופן אוטומטי, אבל אם ערכו עלה משמעותית במהלך הנישואין עקב פעולות משותפות, למשל שיפוץ מהותי שמומן מהרכוש המשותף, שאלת ההכללה נעשית מורכבת. שכר דירה שנצבר לחשבון משותף לאורך שנים מעלה שאלה נפרדת מזו של הנכס עצמו. דוגמה שכיחה: בני זוג שירשו דירה מקרוב משפחה שחי בחו”ל, החזיקו בה לאורך הנישואין וגבו ממנה שכר דירה לחשבון משותף.

שלוש שאלות נפרדות עולות כאן, והן יכולות להיות מוכרעות אחרת בישראל ואחרת במדינת הנכס. מועד הקרע הוא הציר שסביבו נקבעת התשובה בפועל. זהו המועד שבו בני הזוג חדלו לנהל חיים משותפים, והוא קובע עד מתי נמשכה הצבירה המשותפת. בנכסים זרים המשמעות מוחשית במיוחד: נכס שנרכש חודשים ספורים לפני אותו מועד או אחריו יכול להיכנס לאיזון או להישאר מחוצה לו, וההפרש מגיע לעיתים לכל שוויו.

לצד שאלת האיזון, נכס בחו”ל שהגיע בירושה מעלה לעיתים גם שאלות מתחום דיני הירושה עצמם, כמו תוקף הצוואה הישראלית במדינת הנכס, הליך הירושה המקומי ומס עיזבון. הרחבה עליהן נמצאת בעמוד צוואה ונכסים בחו”ל.

איך מעריכים שווי של דירה או חשבון שנמצאים בחו”ל?

השמאות נעשית לפי כללי השוק המקומי של מדינת הנכס ולא לפי כללים ישראליים, ולעיתים נדרש שמאי מקומי שממצאיו מתואמים עם הייצוג הישראלי. לצד זה נקבע המועד הקובע להערכה, לרוב סביב מועד הקרע או הגשת התביעה, וגם אופן המרת המטבע מוגדר מראש.

שלושת המשתנים האלה נראים טכניים ומזיזים סכומים גדולים. בנכס שמחירו תנודתי, הפרש של כמה חודשים במועד הקובע מצטבר להפרש שווי משמעותי. בהסכם שמסדיר תשלומים לאורך זמן, היעדר הגדרה של שער ההמרה מייצר מחלוקת חדשה שנתיים אחרי שההליך הסתיים.

מה ההבדל בין נדל”ן, חשבון בנק וחברה זרה?

סוג הנכס	מה מסבך אותו	מה נדרש בפועל
נדל”ן בחו”ל	רישום בפנקס מקומי, שמאות מקומית	לרוב הליך מקומי להעברת בעלות
חשבון בנק והשקעות	רגולציה ודרישות דיווח מקומיות	גמיש יחסית להעברה, כפוף לאישור המוסד
חברה זרה	הערכת שווי, לא ניתנת לחלוקה פיזית	מומחה כלכלי, פתרון הוני או תשלומי איזון

חברות זרות הן הקטגוריה המורכבת ביותר, במיוחד כשמדובר במבנה אחזקות רב שכבתי. הטיפול בהן חופף לסוגיות שמתעוררות בגירושין לבעלי עסקים, ולעיתים הפתרון אינו חלוקה אלא תשלום איזון שמאפשר לצד אחד לשמור על העסק פעיל.

נקודה שנוטים לפספס היא עלויות המימוש. שווי השוק של דירה בחו”ל אינו הסכום שיגיע לצדדים בפועל, כי ממנו יורדים מס מקומי על המכירה, עמלות תיווך, אגרות רישום ולעיתים גם עלויות ייצוג מקומי. הסכם שמחלק את “שווי הנכס” בלי להגדיר מי נושא בעלויות האלה מייצר מחלוקת בדיוק ברגע המכירה.

האם פסק דין ישראלי נאכף אוטומטית על נכס בחו”ל?

לא. נדרש הליך הכרה במדינה שבה הנכס נמצא. הסדרי ההכרה ההדדית של האיחוד האירופי חלים על פסקי דין שניתנו במדינות חברות אחרות באיחוד ולא על פסק דין ישראלי, ולכן גם ברומניה נדרש הליך הכרה פנימי. בארצות הברית כל מדינה קובעת בעצמה את כללי ההכרה בפסק דין זר.

ההליך הזר כולל בדרך כלל תרגום משפטי מאומת של הפסק, בקשת הכרה בערכאה המוסמכת, בחינה של המדינה הזרה שההליך בישראל עמד בסטנדרטים של הגינות דיונית, ורק אז פנייה ללשכת הרישום או לבנק לביצוע ההוראות.

למה ההמצאה לחו”ל משנה כבר בתחילת ההליך

כשאחד הצדדים או נכס מרכזי נמצאים מחוץ לישראל, המצאת כתבי בית הדין נעשית לא פעם לפי אמנת האג להמצאת מסמכים משפטיים בחו”ל משנת 1965, שישראל צד לה. המצאה שלא בוצעה בדרך המוכרת במדינה הזרה היא בדיוק העילה שבה נאחזים מאוחר יותר כדי לטעון שההליך הישראלי לא היה תקין ולסרב להכיר בפסק.

באותו אופן, מסמכים ישראליים שמוגשים לרשות זרה טעונים לרוב אימות לפי אמנת האפוסטיל ותרגום שעומד בדרישות המקומיות. אלה נראים כפרטים פרוצדורליים, והם מה שקובע אם הפסק ניתן למימוש.

מה שהערכאה הזרה בוחנת אינו התוצאה אלא ההליך. השאלות החוזרות הן האם הצד השני קיבל הודעה כדין והייתה לו הזדמנות אמיתית להתגונן, האם הערכאה הישראלית הייתה מוסמכת לפי אמות המידה המקומיות, והאם התוצאה אינה נוגדת את תקנת הציבור באותה מדינה. פסק דין שניתן בהיעדר הצד השני הוא הפגיע ביותר בשלב הזה.

לכן ההחלטות שנראות פרוצדורליות בתחילת ההליך הן שקובעות את גורלו בסופו. אופן ההמצאה, תיעוד ההזדמנות להתגונן, וניסוח ברור של ההוראות האופרטיביות בפסק, הם שלושת הדברים שהערכאה הזרה תחפש.

איך מתחלקים RSU ואופציות בחברות אמריקאיות?

RSU ואופציות הן זכויות עתידיות הכפופות לתנאי הבשלה, ולכן נבחן אילו מנות הבשילו לפני מועד הקרע ואילו אחריו, וכיצד מעריכים אופציות שטרם מומשו. סעיף 8 לחוק יחסי ממון מאפשר לבית המשפט לקבוע מועד קובע מוקדם יותר מפקיעת הנישואין, וההבדל בין שני תאריכים עשוי לכלול מנות שלמות.

RSU, כפי שמגדירה אותן רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), הן הבטחה להעניק מניות במועד עתידי בכפוף לתנאים. המשמעות בגירושין היא שהנכס קיים על הנייר אך אינו נזיל, ולכן חלוקה שמניחה מזומן זמין אינה ישימה.

הממד הבין-לאומי כאן ישיר: המניות נסחרות בבורסות אמריקאיות ומוחזקות בחשבונות ברוקראז’ אמריקאיים, ולכן גם כאן אכיפת הסדר החלוקה דורשת פעולה מקומית. הרחבה על מנגנוני החלוקה עצמם נמצאת בעמוד גירושי הייטק, אופציות ומניות.

שאלה מעשית שעולה כמעט תמיד היא מה עושים כשהמניות עדיין לא הבשילו במועד ההסכם. שלושה מסלולים מקובלים: חלוקה עתידית שבה הצד המחזיק מעביר את חלקו של האחר עם כל הבשלה, היוון לסכום אחד שמשולם מיד, או קיזוז מול נכס אחר כמו חלקו של הצד השני בדירה. לכל מסלול השלכת מס שונה, ולכן הבחירה נעשית עם ראייה מיסויית ולא רק משפטית.

איפה עדיף להגיש את התביעה כשיש נכסים בכמה מדינות?

זו החלטה אסטרטגית שמשפיעה על התוצאה הכלכלית, ולא עניין טכני. כשלכמה ערכאות יש סמכות מקבילה, בחירת הפורום קובעת איזה דין יחול על חלוקת הרכוש, איך יטופלו מזונות, ובאיזו מהירות אפשר יהיה לממש. ההחלטה מתקבלת לפני הגשה, כי אחריה קשה לשנות אותה. בפועל השיקולים כוללים היכן נמצא עיקר הרכוש, מהו הדין החל בכל פורום, כמה זמן נמשך ההליך בכל מדינה, ומה יידרש כדי לאכוף את התוצאה במקום שבו הנכס יושב. במקרים מסוימים עדיף לנהל את עיקר ההליך בישראל ולפתוח הליך משלים במדינת הנכס בלבד, בהיקף מצומצם.

במקרים אחרים המסקנה הפוכה. יש כאן גם ממד של זמן. במצב שבו לשתי ערכאות יש סמכות, לא פעם מי שמגיש ראשון מקבע את הפורום. זה יוצר לחץ להגיש מהר, ולעיתים הגשה חפוזה בפורום פחות מתאים עולה יותר ממה שהיא חוסכת. ההחלטה הנכונה מתקבלת אחרי מיפוי הרכוש, לא לפניו.

מה קורה אם בן הזוג מסרב לשתף פעולה מול הרשות הזרה?

זהו הכשל הנפוץ ביותר בשלב הביצוע. העברת נכס במדינה זרה דורשת לרוב חתימה, ייפוי כוח או התייצבות של שני הצדדים, ופסק דין ישראלי אינו יכול לחייב פקיד רישום זר לפעול בלעדיהם. סירוב לחתום עוצר את ההליך גם כשההכרעה המשפטית כבר בידיים.

הפתרון הוא בניסוח ולא באכיפה. הסכם גירושין יכול לכלול התחייבות מפורשת לחתום על כל מסמך שיידרש להעברת הנכס, לוח זמנים לביצוע, וסנקציה מוסכמת על הפרה. אפשר גם להחתים מראש על ייפוי כוח בלתי חוזר שיופקד אצל צד שלישי. כל אלה זולים בשלב המשא ומתן ויקרים מאוד אחריו.

למה הרקע של המשרד רלוונטי דווקא כאן?

עו”ד אביב הראל חבר בלשכת עורכי הדין בישראל משנת 1996 וגם באיגוד עורכי הדין של מדינת ניו יורק (NYSBA). הוא נוטריון משנת 2008 ושולט ברומנית ברמת שפת אם, והמשרד מקיים שיתופי פעולה מקצועיים עם עורכי דין מקומיים בארה”ב וברומניה.

בהליכי גירושין שבהם הנכס יושב ברומניה או בארצות הברית זה ההבדל בין הסכם שנראה טוב על הנייר לבין הסכם שאפשר לממש. ההיכרות עם דרישות ההכרה של הזירה הזרה, כבר בשלב ניסוח ההסכם בישראל, היא מה שמונע פסק דין שאי אפשר לאכוף.

הליווי בישראל כולל את ניהול ההליך בבית המשפט לענייני משפחה, ניסוח ההסכמות ותיאום הפעולות בין שתי הזירות. הייצוג בערכאות הזרות עצמן נעשה על ידי עורכי הדין המקומיים.

מה כדאי לעשות בתחילת ההליך?

1. תיעוד מלא של הנכסים הזרים: מסמכי בעלות, שומות עדכניות, דפי חשבון ומסמכי הקמה של חברות, בגרסה מתורגמת
2. בדיקת הסכם ממון קיים, והאם הוא מתייחס במפורש לנכסים זרים ולדין שנבחר
3. בירור סמכות השיפוט והפורום המועדף, לפני הגשת התביעה
4. קשר מוקדם עם עורך דין מקומי, כדי שניסוח ההסדר יאפשר לו לפעול בשטח
5. הגדרה מראש של המועד הקובע ושל אופן המרת המטבע בכל תשלום עתידי

הטעות הנפוצה היא לדחות את הסוגיות הבין-לאומיות לשלב מאוחר, מתוך מחשבה שקודם מסיימים את ישראל. גישה כזו מייצרת פסק דין שמנוסח בלי מחשבה על אכיפה, ואז נדרש הליך נוסף רק כדי לתקן ניסוח. הרחבה על חלוקת הרכוש עצמה נמצאת בעמודי חלוקת נכסים בגירושין ואיזון המשאבים וחלוקת הרכוש, ועל מכירת נכס משותף בעמוד פירוק שיתוף.

כל מקרה נבחן לגופו, והמסלול הנכון תלוי בסוג הנכס, במדינה ובנסיבות המשפחתיות.

 

לייעוץ ראשוני אישי ודיסקרטי בנושא נכסים בחו”ל בגירושין, ניתן להתקשר למשרד: 072-3306655.