בקשה ליישוב סכסוך: מה קורה אחרי ההגשה ואיך להיערך נכון

בקשה ליישוב סכסוך היא הצעד הראשון שהחוק מחייב לפני הגשת תביעה בסכסוך משפחתי בין בני זוג, לפי סעיף 3 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. מגישים אותה לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, בלי טענות ובלי עובדות על הסכסוך. אחרי ההגשה בני הזוג מוזמנים ליחידת הסיוע לעד ארבע פגישות מהו״ת, וההתייצבות להן חובה. הבקשה נראית כמו טופס קצר, אבל ההחלטה מי מגיש, מתי ואיפה משפיעה על הערכאה שתדון בתיק, על מועד הקרע בחלוקת הרכוש ועל כל ההמשך.

מי שמחפש מידע על בקשה ליישוב סכסוך נמצא בדרך כלל באחד משני מצבים. יש מי שקיבל זימון ליחידת הסיוע ולא הבין מה בדיוק נפתח נגדו, ויש מי שכבר החליט שהנישואין הסתיימו ומנסה להבין מה הצעד הראשון ומה כדאי לבדוק לפניו. בשני המקרים המצב לא פשוט. הבית עדיין משותף, לפעמים יש ילדים שמרגישים את המתח, וכל צעד נראה כבד מכפי שהוא.

השלב הזה מתוכנן להיות שלב של האטה. החוק נותן לבני הזוג זמן לנסות להגיע להסכמות לפני שמישהו מגיש תביעה, ובזמן הזה יש מקום להבין את התמונה המשפטית והכלכלית ולהחליט בשקט. ההחלטות שמתקבלות עכשיו, גם כשהן נראות טכניות, ממשיכות ללוות את התיק הרבה אחרי שפגישות המהו״ת מסתיימות.

מה זו בקשה ליישוב סכסוך, ולמה החוק מחייב להגיש אותה?

בקשה ליישוב סכסוך היא מסמך הפתיחה של כל הליך משפטי בין בני זוג בישראל, מאז 2016. החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה קובע שמי שרוצה להגיש תביעה בענייני גירושין, רכוש, מזונות או ילדים, מגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך. מטרת החוק היא לעזור לבני הזוג ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בהתדיינות בבית המשפט.

עו״ד אביב הראל מסביר את ההיגיון של ההליך במשפט אחד: “המטרה של ההליך הזה היא לתת לבני הזוג זמן לנסות ולהגיע להסכמות לפני שמתחילים לנקוט בהליכים ולהגיש תביעות”. לדבריו, “אם יש סיכוי להסכם, הזמן הזה יכול להיות חשוב ואפקטיבי”.

יש לשלב הזה גם תפקיד של בלם. כשאחד מבני הזוג לא מוכן לקבל שום הצעה, או משוכנע שמגיע לו הרבה יותר, הוא עלול להסלים את הסכסוך. אביב הראל מציין שההסלמה לא מתרחשת מיד, כי יש הליך של יישוב סכסוך, ובינתיים עובר זמן. הזמן הזה מאפשר לעצור, להבין את התמונה ולבחון אם בכל זאת אפשר להגיע להסכמות.

מתי לא צריך להגיש בקשה ליישוב סכסוך?

החוק עצמו מחריג כמה מצבים מהחובה. הטבלה מסכמת אותם לפי נוסח החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה-2014:

מי שחווה אלימות ואינו בטוח בבית לא צריך לחכות לסיום פגישות המהו״ת כדי לבקש הגנה. הדרכים לעשות זאת מוסברות במדריך על אלימות במשפחה וגירושין.

מה כותבים בבקשה ליישוב סכסוך, ואיפה מגישים אותה?

בבקשה ליישוב סכסוך לא כותבים טענות. לפי סעיף 3(א) לחוק, הבקשה לא תכלול טענות או עובדות על הסכסוך, וגם לא על סמכות הערכאה. זה מסמך קצר שמגישים לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. את הבקשה מגיש אחד מבני הזוג לבדו, בלי צורך בחתימה או בהסכמה של הצד השני, ואחריה שני הצדדים מוזמנים ליחידת הסיוע. לאיזה בית משפט ובית דין שייכת הכתובת שלכם תלוי באזור המגורים, וזה מפורט בעמודים גירושין בתל אביב וגירושין בשרון.

ההיעדר של טענות הוא מכוון. השלב הזה נועד לפתוח חלון לשיחה לפני שכל צד מנסח עמדות ומתבצר בהן. מה שכן נקבע כבר עכשיו הוא הערכאה שאליה הוגשה הבקשה, ובהתאם לה יחידת הסיוע שתזמין את בני הזוג.

הדרך הטכנית שונה בין הערכאות. בבית הדין הרבני אפשר להגיש בקשה בטופס מקוון באתר השירותים הממשלתי. בבית המשפט לענייני משפחה ההגשה המקוונת פתוחה לעורכי דין, ומי שאינו מיוצג מגיש במזכירות בית המשפט או בדואר רשום. ההגשה כרוכה באגרה שמתעדכנת מעת לעת, ולכן את הסכום העדכני כדאי לבדוק בדף השירות הממשלתי לבקשה ליישוב סכסוך במשפחה. ההסבר המלא, צעד אחר צעד, כולל המסמכים שכדאי לרכז, נמצא במדריך פתיחת תיק גירושין.

מה קורה בפגישות המהו״ת ביחידת הסיוע?

אחרי הגשת הבקשה בני הזוג מוזמנים ליחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, לעד ארבע פגישות מהו״ת: מידע, היכרות ותיאום. הפגישה הראשונה נקבעת תמיד, ויחידת הסיוע מחליטה לפי הצורך אם לקיים פגישות נוספות. ההתייצבות לפגישות שנקבעו היא חובה, גם לצד שלא יזם את ההליך.

פגישות המהו״ת אינן גישור. הן נועדו למסור לבני הזוג מידע על ההליך המשפטי ועל הדרכים ליישב את הסכסוך בהסכמה, וגישור הוא אחת האפשרויות שמוצגות בהן. לפי סעיף 3(ג) לחוק, הפגישות כוללות מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות של הפרידה על בני הזוג ועל הילדים, היכרות עם הצרכים של כל צד, והצגה של דרכים ליישוב הסכסוך, כמו גישור, ייעוץ או טיפול זוגי ומשפחתי. בהסכמה אפשר גם לקבוע הסדרים לגבי הילדים.

בני הזוג מתייצבים לפגישות בעצמם, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש עם כל אחד מהם בנפרד. מי שלא מתייצב לפגישה שנקבעה עלול להיות מחויב בהוצאות. גם כשנראה שאין על מה לדבר, ההתייצבות היא חובה.

למה חשוב מי מגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך?

מי שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי, לפי סעיף 4 לחוק, להגיש בתוך 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים תביעה לערכאה מוסמכת שיבחר: בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. רק אם לא עשה זאת, הצד השני יכול להגיש תביעה משלו. לכן עיתוי ההגשה הוא החלטה אסטרטגית, שכדאי לקבל אחרי בדיקה.

עו״ד אביב הראל אומר זאת בפשטות: מי שפותח את התיק “יש לו את הזכות לקבוע איפה הוא יתנהל”, בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, ולזה יש משמעויות. בבית הדין הרבני אפשר לכרוך בתביעת הגירושין גם את ענייני הרכוש, המזונות והילדים, בכפוף לתנאים. על התנאים האלה ועל מבחני הכנות מוסבר בהרחבה בעמוד על כריכה בתביעת גירושין.

בסרטון הקצר הזה מסביר אביב הראל למה הצעד הראשון בגירושין הוא ייעוץ משפטי, ואיך פתיחת התיק קובעת היכן הוא יתנהל:

האם להקדים את הצד השני מבטיח את הערכאה?

לא אוטומטית. בכתבה שפרסם אביב הראל במאקו הוא מדגיש ש”סמכות ברכוש אינה נקנית רק משום שמישהו הקדים להגיש מסמך, וכריכת ענייני רכוש בבית הדין הרבני כפופה לתנאים משפטיים”. באותה נשימה הוא מוסיף ש”המתנה פסיבית עלולה לאפשר לצד השני לקבוע את מסלול הדיון לפני שנבחנה האסטרטגיה המתאימה”. ההבדלים בין הערכאות מוסברים במדריך גירושין בבית הדין הרבני.

יש גם צד שני למטבע. בכתבה אחרת, בכלכליסט, אביב הראל מתאר איך דיינים מבחינים מהר בין תביעה כנה לתביעה טקטית. מי שפתח בהליך רכושי ובמקביל טוען שאינו רוצה להתגרש, עלול לעמוד מול שלושה דיינים ולהסביר את הסתירה. העיקרון שהוא מציע: “סוף מעשה במחשבה תחילה”. הגשה שנועדה רק לתפוס ערכאה, בלי תוכנית לשלבים שאחריה, עלולה לפעול נגד מי שהגיש אותה.

איך הבקשה ליישוב סכסוך משפיעה על חלוקת הרכוש?

הגשת בקשה ליישוב סכסוך היא אחד המועדים שלפיהם נקבע מועד הקרע, כפי שמסביר עו״ד אביב הראל. מועד הקרע הוא נקודת הזמן שאחריה מה שנצבר כבר אינו משותף. לכן עיתוי ההגשה משפיע ישירות על איזון המשאבים, ובמיוחד על נכסים שערכם משתנה, כמו אופציות ומניות שמבשילות לאורך זמן.

אביב הראל מסביר שמועד קרע יכול להיקבע לפי החוק, למשל כשפותחים בקשה ליישוב סכסוך, או בעקבות אירוע של אלימות במשפחה. לפעמים אפשר להקדים אותו: כשיש ראיות שבני הזוג חיו במשטר של “שלי שלי, שלך שלך”, גם תחת גג אחד, כל אחד חי את חייו והחשבונות הופרדו. לדבריו, “ברגע שמועד הקרע נקבע במועד מסוים, כל מה שקורה אחר כך כבר לא משותף”.

המשמעות המעשית היא שעוד לפני ההגשה כדאי לבדוק אילו נכסים עשויים להשתנות בתקופה הקרובה, ואם ההבשלה שלהם צפויה לפני מועד הקרע או אחריו. העקרונות הכלליים של איזון המשאבים מוסברים בעמוד על חלוקת רכוש בגירושין.

בסרטון הבא אביב הראל עובר על חלוקת הרכוש בגירושין, ובתוכו מסביר מה הוא מועד הקרע ולמה הוא כל כך חשוב:

מה קורה בכל שלב, מההגשה ועד תום תקופת עיכוב ההליכים?

ההליך מתחיל עוד לפני ההגשה, בבדיקה של התמונה המשפחתית והכלכלית. אחריו מגישים את הבקשה, בני הזוג מתייצבים לפגישות המהו״ת, ובתקופת עיכוב ההליכים אף ערכאה לא דנה בתביעה, גם לא בשאלת הסמכות. בתום התקופה, מי שהגיש ראשון יכול להגיש תביעה. משך התקופות קבוע בסעיף 3 לחוק, וכדאי לבדוק אותו מול נוסח החוק העדכני.

גם בתקופת עיכוב ההליכים יש דברים שאפשר לעשות. סעיף 3(ז) לחוק מאפשר לכל צד לבקש בכל עת סעד דחוף, סעד זמני לשמירת המצב הקיים או עיכוב יציאה מהארץ. מי שחושש שנכסים יועברו או ייעלמו בתקופה הזו לא צריך לחכות לסיום הפגישות כדי לפנות לבית המשפט.

האם אפשר לקצר את תקופת עיכוב ההליכים?

כן, במקרים המתאימים. כשברור שאין סיכוי להסכמה, אפשר לפנות לבית המשפט ולבקש לקצר את תקופת עיכוב ההליכים. בית המשפט בוחן אם יש הצדקה להמשך ההמתנה בנסיבות של המקרה. כשהשבר בין בני הזוג בלתי הפיך, והצד השני אינו מעוניין בגירושין ובכל זאת אין התקדמות, ההמתנה עלולה רק להאריך מצב קשה לכולם.

עו״ד אביב הראל מתאר את הדילמה כשאלה שעורך הדין צריך לשאול את עצמו: מה מרוויחים מעוד זמן? כשיש סיכוי להסכם, הזמן הזה חשוב. אבל כשברור שהצדדים לא מתקרבים, כל יום נוסף הוא עוד יום של המתנה, לפעמים כשבני הזוג עדיין חיים תחת אותה קורת גג. במצב כזה ייתכן שבית המשפט ישתכנע שאין הצדקה להמשך ההמתנה, ויאפשר להתקדם להגשת התביעות.

הוא מזכיר גם את מה שעומד מאחורי הפרוצדורה: “מאחורי ההליכים האלה יש אנשים שחיים את המצב יום יום, וגם יש קטינים”. ומכאן העצה שלו: “אם אין באמת סיכוי להסכמה, כדאי לבדוק אם חייבים להמשיך ולהמתין במסגרת התהליך”. כל בקשה כזו נבחנת לגופה, ואין ודאות שבית המשפט יקבל אותה.

בסרטון הזה אביב הראל מסביר מתי יש טעם לבקש לקצר את תקופת יישוב הסכסוך, ומה בית המשפט בוחן:

האם כדאי ללכת לגישור בתקופת יישוב הסכסוך?

גישור מתאים כשלכל הצדדים יש מראש נכונות אמיתית להגיע להסכם ולוותר מעט. זו העמדה של עו״ד אביב הראל. גישור אינו מחייב דבר עד שנחתם הסכם, ואם לא נחתם, חוזרים לבית המשפט. כשאחד הצדדים לא בא בתום לב, הגישור עלול להפוך לבזבוז של זמן ושל כסף. כשיש רצון טוב אצל כולם, הוא יכול להסתיים בהסכם.

בפודקאסט של המשרד, בדברים על גישור באופן כללי, אביב הראל מסביר שאפשר לבחור מגשר או למנות מגשר מטעם בית המשפט, “אבל בסוף בסוף צריך לחתום הסכם”. הוא גם מזהיר מתופעה שהוא מכיר מהשטח: יש מי שהולך לגישור “שאין לו כוונה להתגשר”, כדי להרוויח זמן. מצד שני, הוא רואה בגישור יתרון אמיתי: כשמסיימים בהסכמה, “אולי יש איזשהו אופק שהמשפחה הזאת תמשיך ותהיה משפחה ולא תתפרק”.

התנאי שהוא חוזר עליו הוא רצון טוב של כולם, גם של בני הזוג וגם של עורכי הדין, לפתור את העניין “בדרכי נועם, בדרכי שלום”, כש”כל אחד צריך קצת לוותר”. לדבריו, זוגות שנפרדים מתחלקים בדרך כלל לשניים: יש מי שמסוגלים “להיכנס למטבח”, להתגבר על הרגשות ולהגיע להסכם, ויש מי שצריכים יותר זמן ועוד כמה סבבים בין עורכי דין ובתי משפט כדי להגיע לשם.

בקטע הקצר הזה אביב הראל מסביר מתי גישור יכול לעזור, ולמה הוא תלוי ברצון של שני הצדדים:

כשבני הזוג מגיעים להסכמה מלאה כבר בשלב הזה, הדרך קצרה יותר: מנסחים הסכם גירושין ומביאים אותו לאישור. על המסלול הזה מוסבר בעמוד על הליך גירושין מהיר.

מה כדאי להימנע ממנו בתקופת יישוב הסכסוך?

הטעויות הנפוצות בתקופה הזו נובעות בדרך כלל מלחץ ומרגש. במשרד של עו״ד אביב הראל מונים כמה מהן: הסתרת רכוש מתוך מחשבה שלא תתגלה, ניסיון לחבל בהליך ולהאריך אותו שלא לצורך, מעורבות של הילדים ושל המשפחות בסכסוך, ויתור על צווים זמניים שיכולים להבטיח את הרכוש, ומגורים משותפים שנמשכים גם כשהקשר כבר הסתיים.

על הסתרת רכוש המשרד אומר דבר פשוט: מי שמעלים נכסים מתוך מחשבה שזה לא יתגלה, לא מבין שבסוף זה מתגלה. גם ויתור על צווים זמניים הוא טעות שחוזרת. מי שחושש שהרכוש המשותף ייפגע בתקופה הזו יכול לבקש סעד זמני כבר עכשיו, ולא להמתין לתום הפגישות כשהנזק כבר נעשה.

הילדים הם הנקודה הרגישה ביותר. מעורבות שלהם בסכסוך, או של סבים, אחים וחברים שמושכים כל אחד לכיוון שלו, מקשה על כל הסכמה עתידית. כך גם לגבי עצות של מי שאומרים רק מה שנוח לשמוע: בתקופה הזו כדאי להישען על עצה מקצועית, גם כשהיא לא נוחה.

טעות נוספת היא שימוש בגט כאמצעי לחץ. בכתבה שפרסם בכלכליסט מסביר אביב הראל שניסיון לדחות את הגט עד לסיום ההליכים הרכושיים, כדי להשיג ויתורים כלכליים, הוא דרך שגויה, שכמעט תמיד נכשלת ועלולה להזיק דווקא למי שבוחר בה. לדבריו, מי שהחליט לעזוב, אין לעמוד בדרכו. מותר לנסות להציל את הזוגיות, אבל לא להחזיק אדם בנישואין בכוח.

מתי כדאי לפנות לעורך דין, לפני ההגשה או אחריה?

לפני. עו״ד אביב הראל ממליץ להתייעץ עוד לפני השיחה עם בן או בת הזוג, ובוודאי לפני הגשת הבקשה. בפגישת הייעוץ פורשים את המפה המשפחתית והכלכלית, בודקים איזו ערכאה מתאימה ואילו נכסים מושפעים ממועד הקרע, ורק אז מחליטים על הצעד הבא. הגשה בלי בדיקה מוקדמת עלולה להשפיע על הערכאה שתדון בתיק ועל הנושאים שאפשר יהיה לצרף לתביעת הגירושין.

לדבריו, הצעד הראשון הוא “לשים את כל הדברים על השולחן, לראות את התמונה, את המפה המשפחתית, את המפה הכלכלית ואז לפי זה לקבל את ההחלטה”. הוא רואה בעורך דין המשפחה גם מנהל סיכונים: מי שמבין מה יקרה ביום שאחרי, ולפעמים גם ממליץ על גישור, כי לא כל תיק צריך להפוך למאבק.

גם מי שקיבל זימון ליחידת הסיוע, ולא הוא זה שהגיש, ירוויח מייעוץ מוקדם. הזמן שעד תום תקופת עיכוב ההליכים הוא הזמן להבין את האפשרויות, לבדוק אם נדרש סעד זמני ולהיערך לשלב שאחרי. השלבים שבאים אחרי יישוב הסכסוך מפורטים במדריך לתהליך גירושין. ליווי של עורך דין גירושין בשלב הזה מאפשר לקבל החלטות מתוך תמונה מלאה, ולא תחת לחץ. כל מקרה נבחן לגופו.

לייעוץ ראשוני אישי ודיסקרטי בנושא בקשה ליישוב סכסוך, ניתן להתקשר למשרד: 072-3306655.