משמורת ואחזקת ילדים

כשאנחנו שומעים את צמד המושגים הזה, בדרך כלל ישר עולה בראשנו המחשבה על סכסוך גירושין מתוקשר, או סתם מחלוקת בגירושין של השכנים שלידינו. לא מופרך בכלל שיום אחד גם אתם תצטרכו להגיע למצב הזה. מה פירוש משמורת ואחזקת ילדים? איך זה משמעותי יותר בשנים האחרונות? ואיך מוצאים עורך דין שמבין בתחומים הללו. כל הפרטים במאמר שלפניכם.

 

מה זה פירוש משמורת ואחזקת ילדים?

פירוש המושג הוא החזקה בפועל, חיי יום יום. למשמורן נתונה הזכות והחובה שהילד יגור אצלו, והוא גם מקבל את ההחלטות הקטנות של היום-יום (מתי הילד ילך לישון, איזה אוכל הוא יאכל וכו’). עם זאת, המשמורן לא מקבל את ההחלטות הגדולות לגבי הילד. ההחלטה על כך שהילד יגור אצל המשמורן נתונה לאפוטרופוס.

 

איזה עוד שני מושגים שחשוב לדעת בהקשר הזה?

• הורות:

  השאלה המעמדית והרישום בלבד. יכול להיות שהמשפט לא רואה אדם כאחראי כמעט לכלום, אבל הוא עדיין ההורה. למשל, אם הילד נמצא במשמורת מלאה אצל הורה א’, הורה ב’ עדיין הורה. יכול להיות מצב שאדם יהיה הורה רשום, וחוץ מזה כלום, לא יהיה לו שום קשר לילד.

• אפוטרופסות:

  הסמכות לקבל החלטות עבור ולגבי הילד, אחריות משפטית. האפוטרופוס הוא הנציג המשפטי של הילד. ילד זקוק לאפוטרופוס כי קטין קיים משפטית בצורה מוגבלת. האפוטרופוס לא חייב להיות ההורה ולא חייב להיות מי שמגדל את הילד בפועל. למשל, במקרה שההורים מצויים בסכסוך מאד קשה ולא מקבלים החלטות לגבי הילד / ההורים מוגבלים באופן שלא יכולים לקבל החלטות, האפוטרופסות עשויה לעבור לאדם אחר (למשל, עו”ס, קרוב משפחה).

 

מה החוק אומר? מי המשמורן?

המציאות יצרה נורמה שהמשמורן היא האם (והילדים מבקרים אצל האב). בעבר זה היה מטעמים של כורח טבעי וחברתי:

• כורח טבעי – הנקה. בעבר לא היו תחליפי הנקה ופעוטות היו יונקים עד גיל מאוחר. לכן, היה מוצדק שהילד יהיה עם האם.
• חברתי – כשהאב יצא לעבודה והאם נשארה בבית, היה היגיון שהילד יישאר איתה.

גם כיום הנורמה היא שהילדים נמצאים אצל האמא, אך כיום, זה בגלל נורמה חברתית.

מה החוק אומר?

חוק האפוטרופסות מפרט לגבי קטין שהוריו חיו בנפרד, וכך קובע סעיף 24:

“היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו, בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו – לכל ענין זולת ערעור – כדין החלטת בית המשפט”.

בהמשך לכך קובע סעיף 25 לחוק:

“לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת”. מה זה אומר? ההנחה היא שעד גיל 6, עדיף לילדים להיות אצל האם, אם אין סיבה מיוחדת להורות אחרת (חזקת הגיל הרך). בניגוד לשיח הציבורי ולפסקי דין, חזקת הגיל הרך לא בוטלה. אבל כיום בתי המשפט לא פוסקים באופן אוטומטי שילדים עד גיל 6 יהיו עם האם. נהפוך הוא. בתי המשפט יוצאים מנקודת הנחה ששני ההורים הם משמורנים ראויים כל עוד לא הוכח אחרת ובסופו של דבר מה שמשנה הם הסדרי השהות.

 

הסדרי משמורת

אם דיברנו על החזקת ילדים ומשמורת בכפוף לחזקת הגיל הרך, כדאי לומר שאפשר לסתור את חזקת הגיל הרך. איך עושים זאת? בין השאר על ידי הוכחה שאין להורה מסוגלות הורית. איך בודקים זאת? מסוגלות הורית בודקת האם הורה הוא מיטיב לילד. בודקים מסוגלות הורית רק כשיש מחלוקת לגביה. צריך שמישהו יעלה את הטענה – אחד ההורים על השני / רשויות הרווחה. בודקים זאת במכון הורים, בו עושים תצפיות על ההורה עם הילדים וגם שיחות עם הילדים. מנסים להבין האם ההורה תומך בילד, האם הילד מיטיב. רואים את הדינמיקה בין הילד וההורה, למשל כשהם משחקים. לאחר האבחון המכון מוציא דו”ח, מעביר לביהמ”ש, וביהמ”ש לרוב יקבע לפי האבחון. המשמעות היא שאפשר להתכונן לאבחון.

 

דרכים נוספות לסתור את חזקת הגיל הרך

אם שני ההורים מסוגלים, עדיין ניתן לסתור את חזקת הגיל הרך, למשל במקרים בהם האב הוא הגורם הדומיננטי בחיי הילד (ההורה שנמצא איתם יותר, אוסף מהגן, מקלח וכו’). יש הרבה מתנגדים לחזקת הגיל הרך – אבות שרוצים להיות משמורנים ולא רק שיבקרו אצלם. טענה נוספת היא שמעמד האישה מתקבע באופן מסוים.

 

למה צריך עורך דין לכל הסיפור הזה?

כפי שניתן לראות, אחזקת ילדים, משמורת, וכל הכרוך בכך, אינם דברים פשוטים. במקרים רבים מתנגשים מספר אינטרסים. אם זה טובת הילדים שמרחפת כל הזמן על הדיון בנוגע להחזקתם, ואם זה כל צד בין זוג ההורים, שמושך לצד שלו, ורוצה יותר. צריך לדעת שגם סכומי המזונות מושפעים מהסדרי השהות והמשמורת, כך שלעניין יש גם משמעויות כלכליות, מה שהופך אותו למסובך ובעל פוטנציאל נפיץ בהחלט. בכל מקרה, בשל כל הנסיבות הללו, יש צורך בעורך שייעץ ויעזור לכם בכל התהליך, ובסוף, ידאג לאינטרסים שלכם, כפי שאתם רואים אותם כמובן.

 

איך בוחרים עורך דין?

כמו בכל נושא ותחום משפטי, קודם כל אתם צריכים עורך דין שזה תחום ההתמחות שלו. כלומר, עורך דין לענייני משפחה שמבין בעיקר בענייני משמורת ואחזקת ילדים. לאחר מכן, הדרך הטובה ביותר היא, כמו תמיד, התייעצות עם חברים ובני משפחה, שחוו כזה הליך בעצמכם. בסוף, אתם רוצים עורך דין שיהיה מקצועי, בעל ניסיון בתחום, אמין, ושישקף לכם מה קורה בהליך ומה מומלץ לכם לעשות.

לסיכום, משמורת ואחזקת ילדים זה תחום מורכב ולא פשוט, שמערב גם שיקולי טובת הילד, גם שיקולים כלכליים, וגם כמובן, אינטרסים רגשיים ואישיים של כל אדם. ישנם סוגים שונים של הסדרי משמורת, ולכל זוג שנפרד יש את העדפות שלו. התייעצו עם עורך דין לדיני משפחה, כדאי שתקבלו את הטוב ביותר עבורכם.