משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים

כשאנחנו מדברים על משמורת משותפת, מטבע הדברים אנחנו חושבים על משמורת שמבוססת על תקשורת ותיאום בין ההורים, הרי זה אמור להיות תנאי בסיסי כדי שהעסק יצליח. האם תיתכן משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים? מה זה אומר משמורת משותפת? ולמה צריך עורך דין במקרים מהסוג הזה? כל הפרטים במאמר שלפניכם.

 

משמורת משותפת מה זה בכלל?

כשמדברים על משמורת משותפת, בשנים האחרונות, הכוונה לאחריות משותפת. מה זה אומר? ישנן שני סוגי משמורות. משמורת בלעדית, אומרת שיש לאחד מההורים בעצם אחריות בלעדית על הילד. אם זה במובן הטכני, הוא גר אצלו, הילד מקבל את האוכל ואת הצרכים הפיזיים שלו מההורה, וגם במובן בנפשי. לעומת זאת, הסוג השני, משמורת משותפת. בעצם אומר ששני ההורים אחראים על הילד, כלומר, שני ההורים הם משמורנים.

מה זה אומר? שכל האחריות, גם במובן הטכני, גם במובן הנפשי, על שניהם. זמני השהות כמובן שווים, וכל גידול הילדים מוטל על שני ההורים, ולא רק על אחד.

 

המורכבות במשמורת משותפת

משמורת משותפת בעצם מבוססת על ההנחה שטובת הילד היא להיות ללא ניכור הורי, ובעצם להיות בקשר שווה עם שני הוריו. השאלה האם באמת מדובר בטובת הילד. בסוף, במצב של משמורת משותפת הילד אמור להרגיש תחושת שייכות לשני בתים, להרגיש בבית גם אצל אבא וגם אצל אמא, והשאלה הגדולה היא האם זה אפשרי. האם זה לא יותר מדי עבור הילד, והאם זה מה שייתן לו את הבטחון והיציבות, שזה אחד הדברים החשובים ביותר עבור ילדים. באופן כללי ילדים צריכים ביטחון ויציבות, ובטח בסיטואציה שההורים שלהם מתגרשים. 

 

הפרמטרים למשמורת משותפת

מקובל היה שבית המשפט בוחן מספר קריטריונים על מנת להבין האם ניתן לקיים משמורת משותפת בבית מסוים. בין הקריטריונים למשל:

• מסוגלות

האם לשני ההורים ישנה מסוגלות הורית לטפל בילדים שלהם כראוי. הבירור נעשה אם עלתה טענה מצד אחד מהצדדים שצד מסוים אינו מסוגל לגדל את הילדים. כמובן שהורה שאינו מסוגל לגדל את ילדיו לא יוכל להיות משמורן שלהם.

• שיתוף פעולה

אחד הפרמטרים שהיו נבדקים זה שיתוף הפעולה בין ההורים. כלומר, האם הם יצליחו לסנכרן ביניהם את כל המעבר בין הילדים, שעוברים בעצם בין בתים מדי שבוע.

• מרכזיות

אחד הדברים היסודיים במשמורת משותפת הוא העובדה שהילדים מרגישים בבית בשני הבתים. כלומר, שתחושת הביתיות תהיה לילדים בכל אחד מהבתים של הורים שלהם.

• מרכז גיאוגרפי 

צריך לזכור שהילדים עוברים מדי זמן מסוים בין הבתים, ולכן עליהם להיות קרובים אחד לשני, ונדרש מרכז אחד. כלומר, שהילדים לא יצטרכו להיות בשני בתי ספר, אחרת זה לא אפשרי.

• הערכה הדדית

בין ההורים כן נדרשת שתהיה איזושהי הערכה הדדית. מה זה אומר? שלמרות שהם גרושים, שכן יהיה להם אמון כלשהו אחד בשני.

השאלה הגדולה שעומדת סביב כלל הפרמטרים הללו היא האם אכן כל אחד ואחד מהם נדרש, או שתיתכן משמורת משותפת גם ללא אחד מהם. 

 

חזקת הגיל הרך

לפני שמדברים על השאלה הזאת, צריך לפתוח סוגריים קטנות ולציין את חזקת הגיל הרך, שנחקקה במסגרת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וקובעת שילדים שטרם מלאו להם 6 שנים נשארים תחת משמורת האם. במסגרת ועדת שניט, בשנים האחרונות, יש המלצות לשנות את הקביעה הזו, וזאת כדי לאפשר גם לאבות להיות שותפים בגידול ילדיהם.

אולם, החקיקה עדיין לא לגמרי הלכה בכיוון הזה. מה זה אומר לגבי משמורת משותפת? בית המשפט, בבואו לבחון מקרה בו רוצים לקיים משמורת משותפת, צריך לבדוק שלא מעורבים בעניין ילדים הקטנים מגיל 6, במקרה כזה, אם כן יש ילד כזה, בית המשפט פשוט צריך לבחון את המקרה לעומק, ולהתייחס, באופן פרטני לכל ילד ובעיקר לטובת הילד, כמובן בנסיבות בהן נדון התיק.

 

משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים

חשוב לציין שבשנים האחרונות חל שינוי בפרמטר הזה, שמחייב לעניין משמורת משותפת שתהיה תקשורת בין ההורים, בעניין תמ”ש 53472-12-11 ש.א (קטין) נ’ א.א קבעה כב’ השופטת ורדה בן שחר, במסגרת החלטה זמנית, משמורת משותפת על שתי קטינות, על אף חוסר התקשורת שבין ההורים.

מה קרה שם? במקרה ההוא האב הסכים למשמורת משותפת, ואילו האם התנגדה. לכאורה, בעצם מדובר על קטינות בנות 3.5 ו-6.5 שחל בעניינן חזקת הגיל הרך ולכן הן אמורות להיות במשמורתה של האמא, אך כב’ השופטת ציינה כי עליה לשקול ולהכריע ביחס לטובת הילד הספציפי.

 

הטריגר לשינוי – ועדת שניט

מה זה אומר? במסגרת ההמלצות השונות של ועדת שניט, שהשפיעו דרמטית על בתי הדין לענייני משפחה, נוצרה רוח חדשה בקרב בתי המשפט, שקובעת שטובת הילד אכן היא זאת שבראש סדר העדיפויות, ולכן, כפי שקבעה השופטת בן שחר: “ככל שמדובר בהורים מיטיבים, בעלי מסוגלות הורית טובה, דרך המלך וטובת הקטינים היא קביעת אחריות הורית משותפת. אין להעמיד את הפרמטר של תקשורת חיובית והערכה ההדדית בין ההורים כתנאי לקיומה. תקשורת טובה בין ההורים ביחס לילדים ראוי וצריך לפתח באמצעות הפנייתם לקבלת הדרכה ותיאום הורי.”

 

למה הוועדה המליצה כך?

הוועדה הבינה שטובת הילד היא בכך ששני הוריו יהיו מאוד משמעותיים בחייו, כבר מגיל צעיר. אם הורה אחד נמצא עם הילד ברוב השבוע, ובעצם בכולו, וההורה השני פוגש את הילד רק בסופי שבוע, סיכוי גבוה שייווצר הורי לעומת הילד. 

 

שימוש בילדים במסגרת המאבק

אחד הדברים המכוערים שהיו כרוכים בשאלת המשמורת הבלעדית, ששני ההורים השתמשו בילדים כדי להשיג את המשמורת. כשבית המשפט קובע משמורת משותפת, הוא בעצם מאזן בין ההורים ויוצר שוויון בגידול הילדים על ידם, ובכך בעצם מפחית את הסכסוכים המתוקשרים על גבם של הילדים.

המשמעות של ילד שגדל עם שני הורים כל כך גדולה, שבית המשפט בעצם אומר, שמדובר בצורך קריטי, שיש לעמוד בו, גם אם שני ההורים לא משתפים פעולה או מתקשרים ביניהם בצורה הטובה ביותר.

 

איך יודעים את טובת הילד

רוב המומחים סוברים שהדבר הכי טוב בשביל ילדים, זה קביעות, יציבות וביטחון. השאלה הגדולה היא האם משמורת משותפת. כשהילדים נודדים כל משפר ימים בין בתי ההורים שלהם, אכן מעניקה להם את הוודאות והיציבות הללו. התשובה היא כנראה שמדובר בשאלה מורכבת ומאוד אינדיבידואלית, שהרי כל ילד שונה, וישנם ילדים שחוויות כאלו מעניקות להם בדיוק את הביטחון העצמי שחסר להם, ואילו ילדים אחרים לא יצליחו להתמודד עם זה. בכל מקרה, כאמור, ילד שיש לו ביטחון ויציבות, זה הדבר הכי חשוב.

 

הקביעה של שוחט

השופט שוחט, הגדיר ב בעמ”א 13008-02-21 שמדובר בעצם באחריות הורית, ואין זה רק ביטוי, או מכבסת מילים, אלא שמעכשיו ברירת המחדל היא כמו בתיקי אפוטרופסות, לשני ההורים, כלומר משמורת משותפת, ובעצם המצב בו כל הורה צריך להוכיח שהוא צריך לקבל את המשמורת, חלף ואבד לו. וזה כמובן משנה דרמטית את היחס לשאלה מי אמור לקום לקראת מי.

 

אז למה צריך עורך דין?

בסוף מדובר בהליך מורכב ומאוד רגיש, ואתם תצטרכו מישהו שאתם מכירים וסומכים עליו, ויוכל כמובן לעשות עבורכם את העבודות הסיזיפיות של איתור מסמכים, ובעיקר התנהלות טכנית עם מסמכים ופרוצדורה. ולכן כדאי מאוד להשקיע בבחירת עורך הדין לענייני משפחה, בעיקר על סמך המלצות של חברים ובני משפחה.