משמורת משותפת ללא הסכמת האם

בשנים האחרונות אנחנו שומעים על יותר ויותר זוגות שמתגרשים, וההסדר ביניהם לגבי הילדים הוא משמורת משותפת. לעיתים, ההורים לא יגיעו להסכמה, ואז תעלה השאלה האם ניתן לערוך הסדר משמורת משותפת גם ללא הסכמת האם. מה זה בכלל משמורת משותפת? למה צריך לכתחילה את הסכמת האם? למה צריך עורך דין במקרה כזה? כל הפרטים במאמר שלפניכם.

 

משמורת משותפת

כשמזכירים את המושג “משמורת משותפת“, בעצם מתכוונים להחזקה משותפת בחיי היום יום. המשמורן הוא זה שהילד בעצם גר אצלו, הוא מקבל את החלטות היום – יום עבור הילד, דואג לו לאוכל, ובעצם איתו במשך כל השבוע, ורוב הזמן בדרך כלל. משמורת משותפת היא קביעה ששני ההורים בעצם משתתפים בגידול הילד.

הילד גר אצל שני ההורים ועובר ביניהם, ושניהם יחד מקבלים החלטות, גם גדולות ועקרוניות, וגם קטנות יותר, כמו השאלה מה הילד יוכל, ביחד. אם רוצים לקבל החלטה שהילד יגור אצל משמורן, הגורם האחראי על כך הוא בית המשפט, ולפניו, האפוטרופוס שלו.

 

מושגים הקשורים לשאלת המשמורת

לפני שבכלל מדברים על שאלות בנוגע למשמורת, כדאי לדעת שיש בעצם שני סוגי מושגים חשובים בהקשרים הללו:

• הורות

גם אם בית המשפט לא יראה את האדם כאחראי על ילדיו, עדיין הוא תמיד יישאר ההורה שלהם, מבחינת המעמד והרישום. מה זה אומר? גם אם הילדים במשמורת אצל הורה אחד, שהוא המשמורן, ואין להם שום קשר להורה השני, עדיין מעמדו יישאר כהורה שלהם.

• אפוטרופסות

מדובר בסמכות משפטית כלפי הילד, כלומר, יכולת לקבל עבורו החלטות כנציגו המשפטי. למה קטין זקוק לאפוטרופוס? קטין הוא בעל מעמד משפטי שונה מבגיר, ולכן יהיו מקרים שפעולות שלו תדרושנה אישור של אפוטרופוס. אם ההורים במצב קשה מאוד, או שהם בסכסוך קשה מאוד ביניהם ולא מסוגלים לקבל כלל החלטות עבור הילד. האפוטרופסות יכולה לעבור לאדם אחר, אם זה עובד סוציאלי שמכיר ומטפל במשפחה, ואם זה קרוב משפחה אחר. 

 

החוק

חוק האפוטרופסות מפרט לגבי קטין שהוריו חיו בנפרד, וכך קובע סעיף 24:

“היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו, בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו – לכל ענין זולת ערעור – כדין החלטת בית המשפט”. 

בהמשך לכך קובע סעיף 25 לחוק:

“לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת”. מה שעולה מכאן הוא שעד גיל 6, העדיפות היא שהילדים יהיו אצל האמא, וזאת אם אין סיבה אחרת, זו נקראת “חזקת הגיל הרך”. החזקה הזאת עדיין עומדת בעינה, למרות השיח הציבורי שטוען שהיא בוטלה.

 

סוגי משמורת

ישנם מספר הסדרים, השונים ביניהם, בעיקר ביחס לשאלה מי אחראי על הילד ביום יום ואצל מי הוא בעצם גר.

• תחת החזקה

כשיש הורה אחד שהוא המשמורן העיקרי, ולהורה השני יש הסדרי ראיה עם “ביקורים”. החלוקה היא כל פעם לפי שבועיים, כשישנה למשל חלוקה של 9/5 ימים במהלך השבועיים הללו.

• משמורת משותפת

חלוקת הימים בתוך השבועיים באופן שווה, כך ששבעה ימים אצל כל הורה, לא בהכרח ברף. הדרך המקובלת היא שלכל אחד מההורים יש בית, והילדים פשוט עוברים ביניהם. דרך נוספת היא שדווקא לילדים יש בית קבוע, וההורים הם אלה שנודדים ממקום למקום, ומגיעים לבית לפי תור, תחת אחריותו.

 

הפופולריות של משמורת משותפת

בשנים האחרונות, בשל כמה סיבות, הפכה האופציה של משמורת משותפת למועדפת על הזוגות המתגרשים. אחת הסיבות לכך היא העובדה שנשים מקבלות היום יותר הזדמנויות, ויותר בעלות קריירה. הן יותר מעורבות בשוק התעסוקה וכבר לא מתמקדות רק באימהות. סיבה נוספת, לצד הסיבה הזאת, היא העובדה שהורים גברים היום, יותר מעורבים אכפתיים ורגישים, ולכן יותר הורים חולקים ביניהם את הטיפול בילדים. צריך לומר גם שהעלייה בחלוקת תשלומי המזונות, גם השפיעה על הרצון למשמורת משותפת, כשבמצב כזה הם חולקים את דמי המזונות באופן שווה.

 

משמורת משותפת ללא הסכמת האם

הקשר בין הורים לילדים, נחשב במדינת ישראל כערך עליון. מה זה אומר? שהורים, או אם, לא יכולים לשלול מאב הילדים, את הזכאות שלו למשמורת על ילדיו, אלא אם יש חשש ממשי לפגיעה בילד. מלבד זאת, ניתן לקבל משמורת משותפת, גם ללא הסכמת האם, אבל כמובן רק אחרי שנבדקה “טובת הילד”. אם בית המשפט יבין שטובת הילד נפגעת, במקרה שהאם רוצה משמורת יחידנית, הוא יתערב.

הרציונל של בית המשפט יבוא לעודד אחריות הורים. אם הסיבה שהאם מתנגדת היא שהאב לטענתה הוא אלים, מתעלל או מזניח, בית המשפט כמובן יבדוק את הטענות, ובינתיים האב יישלח לבדיקת מסוגלות הורית, במסגרת הבדיקות הנדרשות, וזאת על מנת לבחן אם הוא כשיר לגדל את הילדים שלו. 

חשוב לציין שבדרך כלל משמורת משותפת היא כשבני הזוג מתגרשים אך חולקים את הטיפול. עם זאת, יהיו מקרים שהאם תבקש דווקא משמורת יחידנית, כדי לטפל בילדים ללא עזרתו של האב.

 

טובת הילד

העיקרון המכריע בשאלות לגבי משמורת משותפת בכלל, ובפרט משמורת משותפת ללא הסכמת האם, הוא טובת הילד. בית המשפט יבחן מה הדבר הכי טוב עבור הילד, ואם האם רוצה משמורת יחידנית, אך טובת הילד היא למשמורת משותפת, בית המשפט יקבע שהילד ישלח למשמורת משותפת, גם אם האם לא הסכימה. כאמור, ייתכנו מקרים שבית המשפט לא יקבל את הבקשה, וזאת אם האם תצליח להוכיח שהתנגדותה למשמורת משותפת מתבססת על היות האב אלים, מזניח או מתעלל, בקיצור, לא לטובת הילד.

 

מהם השיקולים שלפיהם מכריע בית המשפט למשפחה האם לאפשר משמורת משותפת ללא הסכמת האם?

הטבלה הבאה מפרטת את השיקולים העיקריים שלפיהם מכריעים בתי המשפט לענייני משפחה בישראל האם לאפשר משמורת משותפת ללא הסכמתה של האם או לא:

הקריטריון הנבחן	מערכת השיקולים
טובת הילד	העיקרון המנחה בכל החלטה הנוגעת לילדים. בית המשפט בוחן מהו ההסדר שייטיב עם הילד מבחינה רגשית, פיזית וחינוכית.
מסוגלות הורית	הערכת היכולת של כל הורה לטפל בילד ולספק את צרכיו הפיזיים והרגשיים. בית המשפט עשוי לדרוש בדיקת מסוגלות הורית, במיוחד אם יש טענות לגבי אי-כשירות של אחד ההורים.
יציבות ורציפות	השאיפה לשמור על יציבות בחיי הילד, כולל המשכיות במסגרות החינוכיות והחברתיות.
קשר בין ההורים	איכות התקשורת והשיתוף פעולה בין ההורים. משמורת משותפת דורשת יכולת לתקשר ולקבל החלטות משותפות.
רצון הילד	בהתאם לגילו ובגרותו של הילד, בית המשפט עשוי להתחשב בהעדפותיו.
מרחק גיאוגרפי	המרחק בין בתי ההורים והשפעתו על היתכנות המשמורת המשותפת מבחינה לוגיסטית.
גיל הילד	בעבר הייתה “חזקת הגיל הרך” שהעדיפה את האם עבור ילדים עד גיל 6, אך כיום יש נטייה לשקול משמורת משותפת גם בגילאים צעירים.
היסטוריית הטיפול	מידת המעורבות של כל הורה בטיפול בילד לפני הפרידה, כולל טיפול יומיומי, מעורבות בחינוך וכדומה.
בטיחות ורווחה	כל טענה או הוכחה לגבי אלימות, הזנחה או התעללות מצד אחד ההורים תישקל בכובד ראש.
יציבות כלכלית	היכולת של כל הורה לספק סביבה יציבה ובטוחה מבחינה כלכלית.
תמיכה משפחתית	נוכחות של מערכת תמיכה משפחתית וחברתית סביב כל אחד מההורים.
גמישות בהסדרי הראייה	נכונות ההורים להתגמש ולהתאים את ההסדרים לצרכים המשתנים של הילד.

 

מה יכול לעזור עורך דין בכל הסיפור הזה?

העיקרון שעל כל אחד מהצדדים להוכיח הוא כאמור טובת הילד. שימו לב שכמעט כל סיטואציה, וכל נסיבות של אירוע, אפשר לסובב כהוכחה וראיה לצד מסוים. עורכי דין שמתמחים בתחום, ויש להם ניסיון של שנים, ידעו להגיד לכם איך להוכיח את מה שאתם רוצים, כלומר, להוכיח שטובת הילד היא למשמורת משותפת, גם ללא הסכמה של האם. אם זה בעזרת מסמכים מסוימים, אם זה תיעודים מסוימים של האב בכל מיני סיטואציות. עורך הדין ידע להגיד לכם מה בדיוק יכול להיות רלוונטי, ואיך להשתמש בו.

 

איך בוחרים את עורך הדין המתאים?

קודם כל, צריך עורך דין שמבין בתחום. הדרך הכי טובה כדי להשיג עורך דין לענייני משפחה מקצועי, אמין, ובעל ניסיון היא לדבר עם קרובי משפחה או חברים שעברו את ההליך המתיש הזה גם הם. אם תקבלו המלצה על עורך דין, סביר להניח שהוא אכן ברמה גבוהה, כמובן תלוי מי הממליץ. והעיקר, שתרגישו אתו בנוח ותצליחו לקבל משמורת משותפת גם ללא הסכמת האם.